אליה רבה/אורח חיים/תקמא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקמא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] מצודות דגים וכו'. פירוש לצורך המועד (רבינו ירוחם), ועיין סימן תק"מ סעיף ה' ועיין ס"ק י"א. כתב רמ"א מותר לתקן הפתילות לנרות במועד והלבוש שהשמיטו נראה לי משום דהבית יוסף כתב מחלוקת בזה אלא שסיים ונהגו להתיר, וראה הלבוש שאין זה מנהג פשוט בינינו, ועוד דבמהרי"ל יש שדרש שיזהירו לעשותם מקודם המועד וכן באגודה פרק אלו מגלחין, אלא דיש לחלק דעשייתינו מצמר גפן לא הוי גידול פתילות, אכן משמע במהרי"ל ואחרונים ובית יוסף דאין חילוק:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] שיש בהם וכו' כבר וכו'. וכל שכן כשהם עתה במטה אלא שהם רפוי דמותר למתחן מיהו שלא לצורך המועד אף למתחן אסור ואפילו לצורך המועד דוקא שלא כיוון מלאכתו למועד וכן משמע באגודה:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] יפשול וכו'. פירוש גוללנו (מגן אברהם בשם בית יוסף וב"ח), והיינו דכל שנעשה החבלים קודם המועד אף שלא היה עדיין במטה מותר ואין איסור אלא לגדל החבלים, ולפי זה צריך עיון על הלבוש דמבואר בדבריו שאוסר אף בנעשה קודם המועד כיון שלא היה כבר במטה שוב עיינתי בקיצור פסקי הרא"ש וספר צידה לדרך שפסקו נמי כלבוש ולמדתי מזה שהטור לא כתב להתיר אלא לפירוש רש"י אבל לדידיה סבירא ליה דאסור, ואם כן אפשר שגם דעת בית יוסף וב"ח כן שהרי לא כתבו הכי אלא לרש"י וכן יש לכוין דברי השולחן ערוך, ועוד דהא לר' יוסי שהביא רבינו ירוחם אפילו מסרגין אסור וכן פסק באגודה ואם כן למה נקיל כל כך:

ד[עריכה]

[ד] מותר וכו'. דוקא לצורך מועד וכו' ושבבתי ידים וכו' וכן ענק שקורין קאלנ"ר בעצים המיוחדים לכך אסור (מגן אברהם):

ה[עריכה]

[ה] ועל ידי שינוי וכו'. פירוש כשהוא אומן יעשה תפירות רחבות אחת מעלה וכו' כמו בסעיף ה', אבל הדיוט מותר אף בלא שינוי ושלא לצורך מועד אף הדיוט ועל ידי שינוי אסור וכן משמע בתוס' מועד קטן דף י':

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] מעט תוס' וכו'. משמע דאם מקולקלים הרבה דמותר (ט"ז), ומתוס' שם לא משמע הכי ועוד דאפשר על ידי הדיוט או אומן מעשה הדיוט:

ז[עריכה]

[ז] הדיוט וכו'. כתב הכלבו הדיוט תופר כדרכו אפילו לאחרים אפילו בשכר אם היה צורך המועד, עד כאן, וטעות הוא דהא כל בשכר אסור כמו שכתב בסימן תקמ"ב (בית יוסף), וכתב הט"ז תמוה לי דהא אפילו בחינם אסור בתופר כדרכו דדוקא במלאכות המותרות מתיר בסימן שאחרי זה בחינם, אבל כדרכו אינו מן המותרות, עד כאן, ועל כרחך הך צורך המועד שזכר הכלבו מיירי שנקרע כסותו לגמרי דהוי דבר האבד וזה מותר אפילו בשכר ולא דק דכל צורכי מועד נקראים מלאכות המותרות בסימן שאחרי זה וכמו שכתב בסימן תק"מ, גם מה שמפרש מה שכתב הכלבו לצורך המועד מיירי דבר אבד ולא דק דאם כן אפילו אומן מותר בשכר בסימן שאחרי זה וכן משמע בתשובת ריב"ש סימן רכ"ו. וכהאי גוונא תמיהני על הב"ח שפירש כלבו צורך מועד היינו שאין לו מה יאכל דאם כן אפילו אומן מותר בשכר כמו שכתב הריב"ש שם להדיא, ועוד במועד קטן דף י"ב תנא אם לא לצורך מועד או שאין לו מה יאכל, ודרכי משה כתב כדי שלא להשוות הכלבו כטועה יש לומר דמיירי שאוכל עמו בשכרו, עד כאן, ודחוק ואינו למעיין. שוב עיינתי דהבית יוסף וכל הגדולים במחילה נמשכין בטעות שכתבו בסתם בסימן שאחרי זה דבשכר אסור אף לצורך המועד מש"ס ערוכה מועד קטן דף י"ב רב חמא שרי לאבי נגרי וכו' ולכך כתבו הכלבו שהוא טעות, אבל מצאתי בנימוקי יוסף שפירש הש"ס על דבר שאין צריך מועד ופועלים כותים שנוטלו בקבלנות ואם כן לצורך מועד מותר בשכר והכי סבירא ליה לכלבו וכן ריא"ז בשלטי גיבורים דף שפ"ז וכן כתב שיירי כנסת הגדולה בשם הרי"ף ואף שכתב בית יוסף עוד ראיה מתפילין דאסור בשכר, ולעניות דעתי לא קשה מידי לאו ראיה דבגד שהוא צורך ושמחת יום טוב עדיף, ועוד דהתם מעשה אומן:

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] עכשיו חשיבי בקיאי וכו'. ועוד דלהרבה פוסקים כל מי שיודע להוציא מלא מחט בבת אחת או שיודע לכוין אימרא בשפת חלוקו מיקרי אומן בגד תינוק שנולד בחג אסור לעשות לו בגדים חדשים במועד למול אותו דליכא משום כבוד אביו דיכול לכרכו בשיראין (מגן אברהם וריב"ש), ומשמע בריב"ש שעל ידי שינוי מותר:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.