אליה רבה/אורח חיים/תקלד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקלד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] הספרים והם וכו'. אית דגרסי ספר קודש (טור), והא דהשמיטו השולחן ערוך ולבוש נראה משום שכתב בית יוסף בשם הכלבו דעכשיו נהגו בזה חומרא וכן ראוי לעשות, עד כאן, אבל צריך עיון דעיינתי בכלבו דף ס"ה וכתבו על ספוג, ויותר נראה דקאי על כל הני דלעיל מטפחת הידים וספרים וכו', ומגן אברהם כתב דלפי מה שנוהגין שלא להחליף מטפחת אלא משבת לשבת אין לכבסן שדי להן בכביסה שמערב יום טוב:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] כשיוצאין וכו' מבית המרחץ וכו'. ורש"י באלפסי פירש עוד שמסתפגין פניו וידיו כל היום, ורמב"ם פירוש המשנה פירש זה לשונו, הם הזרוזים שמנגבין בהם הידים:

ג[עריכה]

[ג] חלוק אחד וכו'. הב"ח החמיר בזה אפילו של פשתן:

ד[עריכה]

[ד] על גבי הנהר וכו'. כן מתרץ רמ"א קושיות בית יוסף דברי מרדכי אהדדי דמחלק בין בפרהסיא בנהר. והנה מגן אברהם השיג דמרדכי מיירי בכלי פשתן דוקא שמותרין לכל אדם, והוא הדין מטפחת הידים אבל אותן שנויים במשנה מכבסין בצינעה משמע דקאי על אותן ששנויים במשנה, עד כאן, וצריך עיון דהא גם מטפחת ידים שנוי במשנה, ונראה לי עיקר כרמ"א דבכל הדברים המותרים דוקא בנהר מותר אבל אם אינו כובסו על גבי הנהר יכבס בצינעה, וכן משמע בהגהות מיימוני פרק ז', ונראה לי לדקדק הכי מלשון תוספתא לא יוליך כליו לכובס ולא תנא לא יכבס ברשות הרבים כמו דתנא בגילוח אלא דמותר על גבי נהרי, וראיתי בגדולות מרדכי שכתב בשם מהרי"ח הא דקאמר למועד לא בעי צינעה היינו דוקא שהתירו חכמים להדיא מפני כבוד מועד אבל לעיל קאי אבגדי קטנים ולא הורו להדיא, עד כאן, וצריך עיון רב איך מתרץ התוספתא:

ה[עריכה]

[ה] מותר וכו'. מזה נתפשט קצת היתר שמקילין ליתן לכותים חוץ לביתם כתונת אחת לכבס בחול המועד לעת הצורך אף על פי שכל שאינו עושה אסור לומר לכותים לעשות (פרישה), וליתן כליו לכובס לכבס אחר יום טוב שרי בכל ענין בלבד שלא ימנה כמו שכתב סוף סימן תמ"ג:

ו[עריכה]

[ו] שהם לצורך וכו'. ובכלבו ראיתי שמתיר אפילו שלא לצורך המועד, ויש לכוין לזה דהלבוש נמי כלים הראוין לצורך המועד קאמר, אך קצת קשה מאי פריך בפסחים דף נ"ה ובמועד קטן דף ג' ממתניתין דתני מוליכין ומוציאין אף לא לצורך המועד דילמא מיירי נמי בכלים הראויין למועד אלא שאין צריך להם במועד ומתניתין דאין מוליכין מיירי באין ראויין כלל. כתב ב"ח דאין מוליכין לבית האומן אף לצורך המועד:

ז[עריכה]

[ז] לא יביאם וכו'. אפילו מבית לבית באותו חצר (ב"ח סוף סימן תקל"ה). אין חילוק בין אומן ישראל לכותים (שיירי כנסת הגדולה בשם הריטב"א), אבל בספר תניא כתב נראה לי יש מביאין מאומן שסתם כותים אין מאמינים להם, עד כאן, וצריך עיון אכתי למה מביאין יניח בבית הסמוך, ונראה לי בארבעה עשר מביאין מבית אומן אף שאין צריך למועד (הגהות אשירי):

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.