אליה רבה/אורח חיים/תקלה
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] ואינו לצורך המועד וכו'. משמע דלצורך המועד אף בפרהסיא מותר וזה לשון המרדכי ואולי אף בפרהסיא יש להתיר דבר שהוא ידוע וניכר שהוא לצורך המועד, עד כאן:
ב[עריכה]
[ב] מחצר לחצר וכו'. דרך רשות הרבים אבל כשיש פתח בין שתי החצרות מותר לפנות מזו לזו (ב"ח), ואפילו דרך כמה חצירות מותר (מגן אברהם), ובפסקי תוס' דרך רשות הרבים אף בצינעה אסור:
ג[עריכה]
[ג] [לבוש] יש אומרים שגם כן מותר וכו'. והב"ח אוסר אם לא שמוציא מביתו לבית חבירו דרך חצר (וכן פסק אגודה):
ד[עריכה]
[ד] [לבוש] לתוך שלו וכו'. כן כתבו תוס' מועד קטן דף י"ג אבל הבית יוסף בשם המגיד דחו זה מהלכה דאם כן קשה מאי פריך הש"ס והאמרת רישא אין מפנין כלל דילמא סיפא מיירי בשלו, ולעניות דעתי לתרץ דאם כן אמאי תנא אבל מפנה לחצרו ליתני מפנה לביתו דהא קאי ארישא דמיירי מבית לבית דרך רשות הרבים כדקא סלקא דעתיה דמקשן אלא דמיירי הכל באינו שלו או הכל בשלו. כתב מגן אברהם נראה לי דאם אדם דר אצל חבירו בחדר אחד ואחר כך שכר לו הבית מיוחד אף על פי שנוח לו יותר אסור לפנות דהא אפילו מכעורה לנאה אסור מיהו אם הוא בין כותים או ענין אחר דומה לזה יש להתיר לפי ראות עיני מורה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |