אליה רבה/אורח חיים/תנח

אליה רבה ‏ אורח חיים תנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] אחר חצות וכו'. היינו אחר שש ומחצה דומיא דפסח (ב"ח), וברוקח ובמהרי"ל אחר שבע ומחצה ונראה לי טעמייהו דתנן תמיד נשחט בשבע ומחצה ואחר כך קרבן פסח, ושאר פוסקים סבירא ליה כיון דבדיעבד כשר כששחט הפסח קודם תמיד וזה דמצות אינו אלא אסמכתא הקילו בה לכתחילה ונראה שזה טעמא דמגן אברהם שחולק הב"ח ומתיר אחר שש מיד כיון דעיקר זמנו אחר שש, וחק יעקב הקשה ממה שכתב מגן אברהם ריש סימן רל"ג דכיון דלא קים לן בשיעור שעות החמירו עד שש ומחצה עיין שם, ולעניות דעתי הכא שאני שאינו אלא סמך לא החמירו אלא מה שאין כן בתפילת מנחה. כתב הטור המדקדקים נוהגין ליאפות הכל קודם פסח שאם יתערב עמו משהו חמץ יתבטל, עד כאן, ומותר אחר כך לבשל המצות בפסח דנתערב בלישה דאם לא כן אף לאכלן בעין אסור (מגן אברהם), ובמטה משה כתב על הטור בשם הר"ש חומרא יתירה הוא וכן נוהגין גם ליאפות בחול המועד משום כבוד יום טוב שיהא מצות חדשות כמו שכתב מהרי"ל אבל בליל יום טוב עצמו דעת כל אחרונים שלא לנהוג ליאפות מכמה חששות. כתב מטה משה אם נאבד אחד מהמצות יאפה אחרת ביום טוב אף על פי שיש לו אחרת שמא נעשו על ידי קטנים ונהי דלענין אפיקומן דסמכינן עלייהו כמו שכתב סימן תע"ז לענין מצה דאורייתא לא סמכינן, עד כאן, מיהו אם יש עוד מספיקות אין חשש. כתב מטה משה האופה בליל יום טוב אין לעשות ספיקות ומכל שכן שאין ליאפות מראשון לשני:

ב

[ב] [לבוש] דוקא במצות וכו'. וטוב לאפות כל המצות אחר חצות אם אין בני ביתו רבים כל כך (מהרי"ו קצ"ג), מדרבנן אין יוצאין במצה שנאפית קודם שלושים אפילו עשוי לשם פסח (ב"ח), וחק יעקב מיקל בשעת הדחק, ולעניות דעתי גם הב"ח מודה לזה כיון דאורייתא לכולי עלמא יוצאין וכן משמע בסוף סימן תרל"ו בסוכה ושם יתבאר בארוכה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.