אליה רבה/אורח חיים/רצ

אליה רבה ‏ אורח חיים רצ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ויש לו מנין וכו'. והא דלעיל סימן רפ"ד סעיף ג' יוצא בשמיעת ברכת התורה וכו', צריך לומר דכשמברך עצמו עדיף, ורמ"א סימן מ"ו מסיק דאינו יוצא בשמיעה אלא מי שאין לו פירות ומכל מקום צריך לכוין ולשמוע. כתב של"ה בשם עמק ברכה טוב כשיביאו פירות בתוך הסעודה יאחר לאכלם עד אחר ברכת המזון כדי שישתכר בזה ברכה אחרונה, אבל בחול לא יעשה כן משום ברכה שאינה צריכה, עד כאן. ומגן אברהם סוף סימן רט"ו תמה דביומא דף ע' קאמר גבי יום כיפור דלא אייתי ספר תורה אחרינא משום ברכה שאינה צריכה אף דחסר ביום כיפור ממנין מאה ברכות, עד כאן. ולעניות דעתי דכהן גדול בלאו הכי בירך הרבה ברכות על הקרבנות ועל הטבילות ועיין משנה פרק בא לו:

ב

[ב] בשינה וכו'. ובלבד שלא ירבה בו יותר מדאי שלא יביאנו ליבטל התורה ומה שאמרו חז"ל שתלמידי חכמים יתענגו אין הפירוש שיכלו כל היום בתענוגים רק ימשכו יותר בתענוג משאר ימים ואדרבה חייב אדם לחדש בכל שבת חידושי תורה כמו שכתב הזוהר דבמוצאי שבת בחזרת נשמה יתירה למקומה שואל אותם הקב"ה מה חידש בתורה (של"ה ל"ד). לא יאמר בשבת נישן כדי שנעשה מלאכתינו במוצאי שבת ואפילו חפץ לכתוב תורה אלא יאמר כי שבת היום (ספר חסידים רס"ו עיין סימן ש"ז):

ג

[ג] לקרות וכו'. אמר הקב"ה לישראל אם אתם נקהלים בשבת וקורין בתורה ונביאים מעלה אני עליהם כאילו המלכתם אותי בעולמי שכן ישעיהו מפרש ואתם עדי נאם ה' ואני אל (מדרש ובית יוסף). וקשה מה ענין שקורין בתורה לכאילו המלכתם וכו', ונראה לי כדאיתא במכילתא ואתם עדי כל מי ששומר שבת מעיד הקב"ה ברא עולמו עד כאן. והנה עיקר הקהלה לדרוש הוא לעמי הארץ כמו שכתב בספר תניא סימן ח"י וכדמשמע לקמן, ואיתא בקידושין כל מי שאינו עוסק במקרא וכו' פסול לעדות, ואם כן במה שמקהילין ומלמדים לעמי הארץ הם כשרים לעדות שמעידין בשמירת שבת שברא הקב"ה העולם והיינו כאילו המלכתם וכו':

ד

[ד] [לבוש] יש לו וכו'. רוצה לומר ברשותו בידי לזוגך בזוג, גם נראה לי דשלושה מעידין זה על זה הקב"ה ושבת וישראל (פרישה):

ה

[ה] [לבוש] חקי אלקים וכו'. מקרוב נתפשט לדרוש כל דרשות באגדה ולא בדינין כל עיקר נגד דת תורתינו דעיקר הדרשה צריך להורות הלכות שבת ואסור ומותר לפי מה שקורין בשבת בספר תורה גם להמשיך לבם באגדה המדריכין ליראת השם לא שיכוין להראות שהוא חכם (ב"ח), ואולי עתה כיון שיש ספרים לעמי הארצים שיכולין כולם לקרות סמכו לדרוש הכל באגדה כדמשמע בבית יוסף ולבוש. וזה לשון רוקח סימן נ"ו ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ראשי תיבות בשבת ישעשעו נפשי דהיינו שישעשע עצמו באגדה וטעמים, עד כאן, ומכל מקום יזהר לדרוש גם קצת דינין והוכחה:

ו

[ו] ולקבוע סעודה וכו'. נראה לי היינו שלא ירגיל לאכול סעודה שלישית באותו פעם אבל כשקבוע לו סעודה שלישית בזמן אחר אלא שעתה נמשך הדרשה כל כך אין לבטל שלוש סעודות משום זה וכן משמע לי ברוקח סימן נ"ד נ"ה ודלא כמשמע ממגן אברהם ועיין סוף סימן רצ"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.