אליה רבה/אורח חיים/רפט
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] ומטה מוצעת. פירוש לפי שדרכן לישב על המטה (פרישה), ובאר שבע דף קי"ט כתב דמיירי מוצע מערב שבת או שישן בה בשבת אבל בלאו הכי אסור אלא יפרוס סדין על המטה ולא יזוז הכסתות, ומגן אברהם סימן ש"ב כתב דעומדת בחדר שדר ואיכא בזיון מותר להציע דצורך שבת הוא, עד כאן. ולכאורה כיון דאפשר בפריסת סדין ליכא בזיון כל כך, מיהו ברוקח סימן נ"ה כתב זה לשונו מציעין עשרה מצועות שאם יצטרך יסב על אחת מהן, עד כאן, ואפשר דהוא הדין כשדרכו לישון בשבת:
ב[עריכה]
[ב] ויברך וכו'. כתב הכלבו סימן ל"ט נהגו הקדמונים שהיו אומרים אחר קידוש זה ברוך מקדש השבת בלא שם ומלכות, ויש נוהגין לפתוח קודם קידוש ושמרו בני ישראל את השבת ואחר הקידוש פותחין בקול רם מזמור לדוד ה' רועי וכו' ולאחר מזמור לה' הארץ ומלואה וכו' ומזמור ברכי נפשי וכו', ויש שמתחילין מצמיח חציר ואחר כך בוצעין על הלחם, עד כאן. ונראה דמי שרוצה לנהוג לומר אלו מזמורים יאמרנו אחר המוציא כי אנו נוטלין ידים קודם קידוש ויהא כהפסק, וברוקח סימן נ"ד זה לשונו אחר שאכלו כל צרכן יש מזמרים זמירות ושבח להקב"ה על כן טוב ללמוד תורה במקצת קודם אכילה, ויש להרבות קצת בסעודות יום יותר מלילה ועיין סימן רע"א סעיף ג':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |