כף החיים/אורח חיים/רצ

כף החיים ‏ אורח חיים רצ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ירבה פירות וכו'. ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה כיון דבכל פעם חוזר ונהנה ואסור לו ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה וא"כ ברכה שצריכה היא. ב"ח.

ב

ב) ואם הפירות ברכותיהם שוות יצוה שיביאום לפניו בזה אחר זה. מהר"ם גאלנטי סי ל"ח. מיהו הכנה"ג לעיל סי' מ"ו הביא משם ס' הזכרונות שחולק וסובר דאסור לעשות כן דהוי ברכה שא"צ. וכן בס' אור חדש תמה על הרמ"ג. והב"ד הברכ"י או' א' וכתב דהעיקר כדברי ס' הזכרונות וסיעתו יעו"ש. וכ"כ לעיל סי' רט"ו או' ל' יעו"ש:

ג

ג) ואין למנוע לאכול קטניות בשבת ורובא דעלמא אכלי וכמ"ש התו"ש. מחב"ר או' א':

ד

ד) שם. כדי להשלים מנין מאה ברכות, שחסרים לתפלת י"ח טור. והטעם שצריך להשלים מאה ברכות כתבנו לעיל סי' מ"ו או' ל' קחנו משם, וכתב בא"ח כל האומר מאה ברכות בכל יום מובטח שהוא בן עוה"ב ומשתכר אלף זהובים כדאמרינן פ' כיסוי הדם כוס של ברכה שוה מ' זהובים יעוש"ב שהביא כמה רמזים בענין זה. והביאו הברכ"י סי' מ"ו או' ה':

ה

ה) שם. כדי להשלים וכו'. והא דלעיל סי' רפ"ד סעי' ג' כתב דיוצא בשמיעת ברכות התורה וכו' ז"ל דכשמברך בעצמו עדיף. והמ"א סי' ע"ו סק"ח מסיק דאינו יוצא בשמיעה אלא מי שאין לו פירות יעו"ש. ומ"מ צריך לכוין ובשמוע. א"ר או' א'

ו

ו) שם הגה. ואם רגיל בשינת הצהרים וכו'. ואף אם אינו רגיל לישן בחול יש לישן בשבת כי כן כ' בשער הכוו' דף ע"ד ע"ד וז"ל והשינה בימי החול טובה אל הרשעים ורעה אל הצדיקים זולתי אם יהיה איזה צדיק גמור גדול שבדורו וכו' אבל השינה ביום השבת היא טובה אל הצדיקים כי אין דבר רע שולט ביום שבת ואין חשש שיפסיד איזה עיבור נשמת איזה צדיק ע"י השינה ואדרבא אפשר שירויח וימשיך עמו איזה עיבור נשמת צדיק ולכן נכון הדבר לישן ביום השבת אחר האכילה וכך היה נוהג מורי (האר"י) ז"ל לישון ביום השבת אחר האכילה שיעור ב' וג' שעות כי אדרבא זהו מכלל עונג שבת עכ"ל. ועיין לעיל רס"י רל"א ובדברינו לשם בס"ד:

ז

ז) שם בהגה. ואם רגיל בשינת הצהרים וכו'. ולא יאמר נישן כדי שנעשה מלאכתנו במו"ש שאסור לומר למחר אעשה כך ואפי' חפץ לכתוב תורה מפני שמראה מה שישן ונח בשבת שעושה בשביל החול אלא יאמר ננוח כי שבת היום. ס"ח סי' רס"ו והביאו מ"א סק"א:

ח

ח) שם בהגה. אל יבטלנו וכו'. בלבד לא ירבה בו יותר מדאי שלא יביאנו לידי ביטול תורה. א"ר או' ב' וכ"כ אחרונים:

ט

ט) [סעיף ב'] אחר סעודת שחרית קובעים מדרש וכו'. כדאיתא במדרש אמרה תורה לפני הקב"ה רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי אמר לה יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך ע"כ צריך שיקבעו מדרש להודיע לעם את חוקי האלהים ואח תורתיו ואסור לקבוע סעודה בזמן בה"מ כדאיתא בגיטין פ' השולח (גיטין ל"ח ע"ב) אמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסייהו וחד מינייהו דקבעי סעודתא בשבתא בעידן בי מדרשא. טור. וכתב הב"ח נראה דדעת רבינו לבאר דקביעות מדרש אינו לדרוש באגדה אלא לדרוש דינין והלכות והכי משמע בילקוט ר"פ ויקהל דאמר הקב"ה למשה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת וכו' להורות לישראל איסור והיתר וכו' הלכות פסח בפסח וכו' והכי משמע פ' אלו נאמרים בעובדא דר' אבהו דדרש באגדתא ר' חייא בר אבא דרש בשמעתתא וכו' ולא אפייס דעתא דר' חייא משום דעבד ר' אבהו שלא כתיקון מרע"ה לדרוש דינין והלכות ומקרוב נתפשט לדרוש כל הדרשות באגדות ולא בדינין והלכות כל עיקר נגד דת תורתינו דעיקר הדרשה צריך שתהיה ללמד את חקי אלהים ואת תורותיו להורות הלכות שבת והאסור ומותר לפי מה שקורין בשבת בס"ת וגם להמשיך את לב השומעים באגדה המדריכים ליראת השם למנעם מחטוא לפניו י"ת ובתשובה ולא יכוין להראות את עצמו שהוא חכם ויודע לדרוש פסוק או מאמר בכמה פנים עכ"ל. וכ"כ בשכנה"ג. ועיין עוד לקמן או' י"ב:

י

י) וכתב בזוה"ק פ' שלך לך (דף קע"ג ע"ה) וז"ל ת"ח כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשריא על עמא קדישא. ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. וכד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשרו עלייהו דישראל. ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא. וכיון דסלקין כולהו נשמתין דשרו עלייהו דישראל. סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא. וקבה"ו שאיל לכולהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא זכאה איהו מאן דחידושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קבה"ו. כניס למפליא דיליה. ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלוני. וכולהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי אינון לתתא וקבה"ו לעילא חתים לההיא מלה ת"ח כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסק באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההיא מלה. וחיות הקודש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קבה"ו ולא תבין ושתקין. כדין חיות הקודש מה כתיב בעמדם תרפינה כנפיהן וכו' ובסוף דף קע"ג כתב וז"ל תו שמענא מבוצינא קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרין לאבוה דההוא ב"נ תמן. בשעתא דאמר קבה"ו אתכנשו למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני. כמה אינון דנשקין על רישיה. כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתן. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין עכ"ל. וכ"כ הרב בשה"פ פ' יתרו (ע"פ זכור את יום השבת) כשהאדם מחדש ד"ת בעוה"ז ביום השבת מעטרין לאביו כמה עטרות בעוה"ב יעו"ש. ומי שאינו יודע לחדש ד"ת ילמוד דברים שלא למד עד הנה. מחבר או' ה' וכ"כ האחרונים:

יא

יא) וכתב שם האי"ן בגליון הזוה"ק מכאן נראה דגם לת"ח לימוד שבת מוכרח. בו ירוץ צדיק ונשגב הלימוד מהחול ומי שאפשר לו יעסוק בסתרי תורה כמ"ש רבינו האר"י ז"ל עכ"ד. וכבר כתבנו במ"א שמי שאין לו יד בקבלה ילמוד בס' הזוה"ק והתיקונים. ועיין לקמן או' ט"ו:

יב

יב) שם. קובעים מדרש וכו'. הגם שצריך הדורש לדרוש קצת דברי חכמה וכמ"ש הרב קנה חכמה בספריו הקדושים וסמוכות שלו מדברי רבינו מהר"ם אלשיך בפסוק אך איש אל ירב יעוש"ב. מ"מ עיקר הדרוש יהיה להזהיר להמון ישראל את כל תוקף פרטי. העבירות שאדם דש בעקביו וענשן וכמה דינים שנכשלים בהם וכמו שכבר כתבו רבוותא בתראי על זה איש איש ממקומו. והא"ר הליץ קצת על הדרשנים דהבעלי בתים כבר יש להם ספרים שמתוכם ילמדו דינים ומוסר וא"צ לדרוש להגיד להם. ועם האדון הסליחה כי מה דעות יערוך קורא מן הספר ללשונותם לאיש על העדה המוכיח ומזהיר מה שעוברים עליו ואף זומן התוכחות שלא למדו ספר או אינם מקיימים וגבה טורא בינייהו ללמוד בלעז מספר לשמוע מפי הרב דברים היוצאים מן הלב מוקפין חומה טעמים ועונשין אשר לא כתוב בספר הלעז וחוזר על הדבר כמה פעמים מדי שבת בשבתו:

יב) והן כל יקר ראה עיני ספר חזיונות כתובים באצבע מטהרת יד הקודש רבינו מהרח"ו ז"ל בכתב ידו ממש ושם נאמר דרבינו האר"י ז"ל היה מזהירו תמיד ובחלום ידבר בו מכי סליק ר"ב לבי קברי שירבה דרושיו להוכיח לעם ולהחזירם בתשו' ובזה תלויה הגאולה. ומתנאי הדרוש המועיל להיות הדרשן פרוש שלא ימצאו ההמון לדבר עליו ויקשט עצמו לפני הדיבור ובמוסר"ם יחתום ובזה יקבלו דבריו. ואין קץ לשכרו וכמו שהפליגו בזוה"ק בשבת המגיע למזכי לחייבא זה" לא ימנע טוב להולכים בתמים. מחב"ר או' ג': וע' יביע אומר ח"ב סי' יח.

יג

יג) שם. לקרות בנביאים. דאיתא בתנחומא ויקהל משה אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם נקהלים בכל שבת ושבת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וקורין בתורה ובנביאים מעלה אני עליכם כאלו המלכתם אותי בעולמי שכן ישעיהו הנביא מפרש ואתם עדי נאם ה' ואני אל אתם מעידים עלי שאני אלוה בעולם ע"כ. ב"י. וע"כ נוהגין לחלק הנביאים והכתובים כמנין הפרשיות ולקרות בכל שבת חלק השייך לאותה פרשה ולסיימם בשמחת התורה עם הפרשיות:

יד

יד) שם. ואסור לקבוע סעודה וכו'. היינו שלא ירגיל לאכול סעודה ג' באותו שעה אבל כשקובע לו סעודה ג' בזמן אחר אלא שעתה נמשך הדרשה כ"כ אין לבטל ג' סעודות משום זה. א"ר או' ו' א"א:

טו

טו) שם בהגה. והת"ח ימשיכו יותר בעונג וכו'. ויש מן הראשונים שכתבו דהת"ח מוזהרים יותר לעסוק בתורה בשבת כמ"ש הרב בעל ס' הבתים כ"י. מחב"ר או' ד' וכ"כ לעיל או' י"א יעו"ש. ומ"ש הרב יעב"ץ בסידורו שת"ח העוסק בעיון בשבת מחלל השבת וכו' עיין מ"ש עליו המחבר או' ו' וכתב דבעיר גדולה קושטנדינה רבתי בזמן גדולי הדור היו באיזה מקומות קובעים ישיבה בש"ס ומפלפלים ביום ש"ק קודם חצות כמה ת"ח שבכפר ההוא ושמענו כי הן עוד היום כה יעשו. וכן בעה"ק ירושת"ו לימים ראשונים בישיבת הפר"ח אבותינו ספרו לו שהיו מפלפלין בעומקא דדינא בערב. וכן ראיתי שנהגו אחריו ראשי ישיבה הנז' הרבנים ז"ל וסיעתם שהיו מפלפלים בספיקא דדינא כפעם בפעם יעו"ש. והן עתה יש אנשים יראי השם סוחרים ובעלי מלאכות שאינם יכולים לעסוק בש"ס בימות החול מתאספים ביום השבת לישב בישיבות עם ת"ח לעסוק בש"ס ויש אשר לומדים גם בליל ששי ובליל ערב ר"ח אשרי חלקם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---