אליה רבה/אורח חיים/רלה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רלה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] ערבית רשות וכו'. תשובת ר' יום טוב צהלון סימן ע' בפלפול ברכות דף כ"ו כ"ז. כוכבים קטנים וכו'. זה לשון בית יוסף בשם רבינו יונה אף דכוכבים בינונים הוי ודאי לילה מכל מקום כיון שאין בקיאים בין בינונים לקטנים צריך ליזהר עד שיראה הקטנים, עד כאן לשונו. וצריך לומר דתיבת לקטנים טעות סופר הוא וצריך לומר בין בינונים לגדולים כי הגדולים נראין ביום. אך קשה דלקמן סימן תקס"ב בתענית פסקו רמ"א ולבוש דבינונים הוי ודאי לילה. שוב נדפס ספר ט"ז וכתב דבתענית לא הטריחו כולי האי, ודברי רבינו יונה הנזכר לעיל הביא כהוויתן ולא הרגיש דבתענית קיל יותר. כתב בית יוסף זה לשונו כתב באוהל מועד לענין קריאת שמע משעה שנראין שתי כוכבים נקרא לילה ואינו יודע מנין לו, עד כאן לשונו. ולא קשה מידי דהא ברואין שתי כוכבים הוי בין השמשות כדאיתא פרק במה מדליקין, ואם כן יש לומר דסבירא ליה כמו שכתב הטור דבקריאת שמע ותפילה קיימא לן כר' אליעזר דאמר משקדש היום בערב שבת והוא בין השמשות כדפירש רש"י ריש ברכות. ומכל מקום לדינא קיימא לן דבעינן שלושה כוכבים ומשמע אפילו מפוזרים, והא דלקמן סימן רצ"ב בשבת דבעינן רצופים היינו משום תוספות חול על הקודש כמבואר בבית יוסף שם, ועולת תמיד הקשה והשיג על שולחן ערוך שם וטעה בזה:

ב[עריכה]

[ב] חוזר וקורא וכו'. ויתחיל לומר אל מלך נאמן שמע וכו', וכן כתב לחם חמודות, ועיין לעיל סימן ס"א:

ג[עריכה]

[ג] וכשיגיע וכו'. טעמו דסבירא ליה עיקר כפוסקים דיוצאין בקריאת שמע של ערבית מפלג המנחה ולמעלה אלא דמכל מקום יש לחוש לפוסקים דזמנה מצאת הכוכבים, יש לקרות קריאת שמע בלא ברכותיה מצאת הכוכבים ומה שהקשה הט"ז על השולחן ערוך לתקן לקרות שלושה פרשיות קריאת שמע על מטתו ולסמוך על זה אישתמיט ליה דברי תוספות הרבינו יונה ריש ברכות דלכתחילה צריך לקרותה לפני אכילה, ועוד שמא לא יחשוב לצאת אלא להציל ממזיקין, ומכל מקום ודאי מי שאינו נוהג לקרות מצאת הכוכבים יש לו לקרות על מטתו לפחות שתי פרשיות ויכוין בה לצאת, והשתא ניחא תמיהת שלטי גיבורים דף ד' דדברי רבינו ישעיה סותרים, דלא קשה מידי דיש חילוק בין קרא לצאת הכוכבים עיין שם שהוא ברור. כתב מגן אברהם מה שכתב העולת תמיד דאם לא כן לא הוי קשיא להו לחכמים מידי אין לו ביאור דאדרבה זהו קושייתם דחכמים סבירא להו דצריך לקרות ולהתפלל בלילה, עד כאן לשונו. ולעניות דעתי ביאור רחב יש לו דהא פירש הב"ח דברי תוס' [ברכות] דף כ"ו דמה שאמרו דחכמים סבירא להו דתפילה בלילה, היינו מדקריאת שמע בלילה על כרחך תפילה בלילה דצריך לסמוך גאולה לתפילה, ואם כן אם קורין קריאת שמע בברכותיה ביום כדי לסמוך גאולה לתפילה אפשר לסמוך ולהתפלל ביום, רק שבלילה יחזור ויקרא קריאת שמע לחוד:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] ברכות אינן וכו'. קשה למה לי לטעם זה הא איהו גופיה כתב בסימן ב' כרשב"א דברכת קריאת שמע אינן ברכות (אלא) על קריאת שמע ממש, וכן הבית יוסף כתב טעם זה הכא, וכן תמה עליו מלבושי יום טוב. שוב עיינתי בבית יוסף סימן ס' שכתב גם כן בשם הרשב"א גופיה לשון זה דברכות אינן מעכבות והיינו באמת מטעם זה דאינן ברכות על קריאת שמע, וכן משמע בחידושי רשב"א ריש ברכות. אי נמי לרווחא דמילתא כתבו טעם דברכות אינן מעכבות שזה אפילו אי הוי על קריאת שמע ממש וכמו שארי הברכות דאינן מעכבות, והא דכתבו הטעם דאינן על קריאת שמע ממש היינו שלא נאמר דמה שאומרים הברכות בציבור קודם זמן הקריאת שמע ליהוי ברכה לבטלה ודו"ק. ועיין לעיל סימן נ"ח וסוף סימן ס"ז ועיין לעיל סימן ס"ב שכתב שאין הברכות מעכבות שאינן דאורייתא אלא כדפירשתי ודו"ק:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] דמיחזי כיוהרא וכו'. אבל בלחם חמודות ריש ברכות כתב דלא מיחזי כיוהרא משום דהרבה סוברים דאין יוצאין אלא בזמן יציאת הכוכבים. כתב מגן אברהם מי שרגיל לקרות קריאת שמע ולהתפלל בציבור מעריב בלילה וטעה והתחיל קריאת שמע עם הציבור מבעוד יום יגמור אותן כדי שלא יברך ברכה לבטלה ובלילה יקרא קריאת שמע בלא ברכותיה ויתפלל:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] כל אותם הדברים וכו'. תמיא לי דבאמת שכן כתב הבית יוסף בשם הרשב"א, אבל בשולחן ערוך השמיטו ולא הזכיר אלא דין דאכילה. ונראה לי לכאורה דמדמה לה לקריאת שמע של שחרית לעיל סימן פ"ט סעיף ז' דלא אסרו והוא מרמב"ם וקצת ראיה ממה שמצאתי ברבינו ירוחם נתיב ט"ו חת"ן זה לשונו, יש מגדולים כתבו דהוא הדין שאסור להתחיל בכל אלו סמוך לקריאת שמע ותפילה של שחרית ולקריאת שמע ותפילה של ערבית ואם התחילו אין מפסיקין עד כאן לשונו, משמע דדמי שחרית לערבית. גם תימא על בית יוסף לעיל שלא כתב שיש חולק ארמב"ם גם הכא נתחדש פלוגתא דלרשב"א משמע דאם התחילו מפסיקין בקריאת שמע של ערבית, וכן פירש פסקי תוס', ולרבינו יונה אין מפסיקין, ומשלטי גיבורים בשם ריא"ז פרק קמא דשבת משמע לי כרשב"א אפילו בקריאת שמע של שחרית אלא שצריכין על כרחך להגיה בדבריו עיין שם, ומדברי הלבוש נראה כרבינו יונה שלא כתב דמפסיק אלא בסעודה. ובמהרי"ו הלכות פסח כתב אסור במלאכה ובלימוד קודם שיתפלל מעריב, עד כאן, משמע קצת דאין איסור במלאכה אלא משהגיע זמנה דומיא דלימוד דמותר בסמוך לה כמו שכתבו רבינו יונה ומגן אברהם סימן רל"ב, ואפשר להקל בשאר דברים בסמוך דהא גם בסעודה יש מי שמקיל כמו שיתבאר. כתב הט"ז ומגן אברהם דוקא אכילה אבל טעימה מותר. עוד כתבו דהקורין ומתפללין מבעוד יום אלא שחוזרין וקורין בצאת הכוכבים מותרים לאכול קודם. ומכל מקום טוב ליזהר ועיין לקמן סימן רס"ז. ובמוצאי שבת כתב מגן אברהם שאסור להתחיל לאכול חצי שעה קודם צאת הכוכבים דהא אין קורין מבעוד יום, ואין לסמוך על קריאת השמש לבית הכנסת דהא מקצת אין הולכין לבית הכנסת במוצאי שבת עד כאן, ואפשר להקל דהכל זוכרין בהבדלה:

ז[עריכה]

[ז] חצי שעה וכו'. כן כתב רמ"א והט"ז השיג ותמה הא אפילו משחשיכה קרוי זמן היתר למרדכי שהביא בית יוסף, עד כאן. ולא דק דהתחיל בהיתר מיירי מבעוד יום, וכן מבואר במרדכי גופיה שסיים כי ההיא דקידוש וקידוש מיירי להדיא שהתחיל מקמי הזמן חיובא טובא, כמו שכתב הר"ן ומביאו בית יוסף. גם מה שסמך על תוס' שכתבו שמשעה שהגיע זמן וכו' לעניות דעתי לאו ראיה דהרי גם הרשב"א כתב הכי ומביאו בית יוסף ואפילו הכי סבירא ליה דגם לפניו אסור, אם כן יש לומר דגם כוונת תוס' הכי, וכן יש לכוין דברי בית יוסף, ודו"ק. והשתא ניחא תמיהת עולת תמיד על תוס' הא קל וחומר ממנחה דאם התחיל אינו מפסיק ואפילו הכי אסור לפניו כל שכן בקריאת שמע דאפילו התחיל מפסיק דלפי מה שכתבתי גם התוס' מודים לזה. עוד יש לומר דלענין סמוך הזהירו יותר במנחה משום שאין זמנה ידוע כלדעיל ריש סימן רל"ב. ומה שתירץ עולת תמיד דסבירא ליה לתוס' דגם סמוך למנחה מותר סעודה קטנה קשה הא סבירא ליה סמוך למנחה קטנה אסור אפילו סעודה קטנה כמו שכתב בית יוסף סימן רל"ב, ודוחק לחלק. גרסינן בש"ס [ברכות] דף ד' אל יאמר אאכול קימעא ואשתה קימעא אלא קורא שמע ומתפלל ואוכל וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ופריך מאי שנא הכא דקתני חייב מיתה ומשני דאיכא האונס שינה, עד כאן. ומזה יש תמיה גדולה על רבינו יונה שמקשה קושיית הש"ס ומתרץ תירוץ אחר ולא הזכיר מדברי הש"ס עיין שם כי קיצרתי דלא נפקא מינה לדינא. כתב מגן אברהם צריך ליזהר בקיץ שלא לאכול בסעודה גדולה שיודע שתמשיך עד הלילה רק יקרא קריאת שמע ויתפלל קודם ואפילו התחיל מבעוד יום צריך להפסיק, עד כאן. ולכאורה נראה דקודם חצי שעה מצאת הכוכבים מותר בכל, גם קשה ממה שכתב במגן אברהם גופיה סימן רע"א סק"ה בסעודת ליל שבת וכן בט"ז שם בפורס מפה וכו' אם לא שנאמר דמכל מקום לא הוי סעודה גדולה אף דמסתמא מושך עד הלילה וצריך עיון:

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] ואף על פי שנטל ידיו אם וכו'. קשה דאם אין שהות אף כשהתחיל לאכול מפסיק אף לתפילה כמו שכתב רמ"א ולבוש גופיה אחר זה, ועוד קשה דמשמע מדברי רמ"א דאף שיש שהות להתפלל מפסיק כשנטל ידיו כיון שעדיין לא התחיל לאכול, וכן משמע בש"ס ולא דמי למנחה בסימן רל"ב דבמעריב שכיח שכרות, ואפשר דאתי לאורויי דאם נטל ידיו קודם זמן אין צריך להפסיק כלל אף לקריאת שמע אם משער שיש שהות להתפלל אחר הסעודה, אבל בתוך הזמן אף שנטל ידיו מפסיק אף לתפילה וכן נראה לדינא. והנה בעולת תמיד תמה על רמ"א הא כיון דבירך על נטילת ידים אינו יכול להפסיק וצריך לברך המוציא ואם כן הוי התחיל לאכול, ותירץ דמיירי דוקא קודם שבירך על נטילת ידים, עד כאן. ולפי מה שכתבתי לעיל סימן קס"ו דבדיעבד אין הפסק אפשר דלענין תפילה הוי כדיעבד, וכן משמע במגן אברהם, גם עיין לעיל סימן קע"ד דלא קשה מידי. שוב ראיתי בפסקי תוס' שפירש דצריך לאכול מיד מוציא ואחר כך מפסיק ואם לא בירך על נטילת ידים אף שנטל ידיו לאכילה לא הוי התחלת אכילה כלל, עד כאן, וצריך לומר דאכילת המוציא לא הוי לדידיה התחלת אכילה וקל להבין:

ט[עריכה]

[ט] [לבוש] אומרים לעסוק וכו'. לפי זה תקשה על ברכת קריאת התורה בציבור שאין אומרים לעסוק, שוב מצאתי ממקור דין זה בתשובת הרשב"א סימן שי"ט וזה לשונו, שהרי אינה מברך אשר קדשנו במצותיו לקרוא את שמע או נותן התורה כדרך שתיקנו בקריאת התורה עד כאן לשונו, עיין לעיל סימן ק"מ:

י[עריכה]

[י] לכתחילה וכו'. ואם מלמד לאחרים באותו שעה כתב לחם חמודות דף ו' שאין צריך להחמיר אפילו לכתחילה לקרות אפילו פסוק ראשון כמו בקריאת שמע דשחרית, אלא יקרא הכל לאחר שפוסק תלמודו, עד כאן, ועיין לעיל סימן ע' סעיף ג':

יא[עריכה]

[יא] יצא וכו'. ומכל מקום נקרא עבריין שעבר על דברי חכמים שאמרו עד חצות:

יב[עריכה]

[יב] [לבוש] שהיה שכור וכו'. דוקא נשתכר קודם זמן קריאת שמע אבל אם נשתכר אחר התחלת זמן קריאת שמע לא מיקרי אונס ט"ז ואם מוכרח, ועיין לעיל ריש סימן צ"ט וסימן ק"ח סעיף ז' וצריך עיון:

יג[עריכה]

[יג] [לבוש] כל ברכות וכו'. פירוש אפילו להתחיל ותקננו בעצה טובה נמי לא:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.