אליה רבה/אורח חיים/רלו

אליה רבה ‏ אורח חיים רלו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] מפני שערבית וכו'. ועיין לעיל ריש סימן נ"ח מזה:

ב

[ב] [לבוש] כאילו קיים וכו'. למד זה מדכתיב שבע ביום משמע כאילו למד כל היום, פרישה:

ג

[ג] [לבוש] והוי קצת מעין חתימה וכו'. ה' צבאות שמו, מצאתי שהוא גם כן מעין חתימה דכתיב עושה עיפה ושחר ה' צבאות שמו. כתב (ע"מ) [עמק ברכה] שיש להפסיק בין כרצונו בין בורא יום. כתב בפרישה אל חי וקיים תמיד ימלוך וכו' וכן ביראו עינינו המלך בכבודו תמיד ימלוך וכו' מלת ימלוך הוא התחלת ענין אחר, עד כאן. אבל מגן אברהם בשם עמק ברכה כתב שיקרא מלת תמיד למטה:

ד

[ד] [לבוש] בלשון עבר וכו'. ולעיל סוף סימן ס"ו שכתב אמת ואמונה תיקנו על העתידה צריך לומר דקאי על תיבת אמת ואמונה, וכאן העיקר ברכה קאי. כתב הב"ח לעיל בסימן ס"ו צריך עיון על מנהגינו ביום טוב כשאומרים מערבית שחותמים מלך צור ישראל וגואלו דהוי כאילו אמר גואל ישראל, וצריך לומר וגאלו בלא וי"ו דשפיר משמע על הגאולה שעברה כן נראה לי, עד כאן. ולעניות דעתי משמע מירושלמי שהביא הטור סוף סימן ס"ו שגם לשון גואלו הוי לשון עבר, ועיין לקמן מה שכתבתי בשם ט"ז, ולא משמע הכי בטור ולבוש. גם מה שמתרץ מגן אברהם דרש"י פירש דגאולת ערבית קאי גם על לעתיד, לא דק דהרי גם הטור כתב כן לעיל אלא כדפירשתי וכן משמע בפרישה:

ה

[ה] [לבוש] שמונה עשרה אזכרות וכו'. זהו לפי גירסא פעם אחת ה' הוא האלהים, ולגירסא שגורסין שתי פעמים צריך לומר דשתי פעמים ה' הוא האלהים חשוב כאחד, או שם של ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אינו מן המנין רק מפרש ביום ההוא יהיה ה' אחד, ובקצת נוסחאות כתיב הושיענו ה' אלקי ישעינו וצריך להגיה הושיענו אלקי ישעינו והוא בדברי הימים שאין בו שם של ד' דאם כן הוי י"ט שמות:

ו

[ו] נוהגין לעמוד וכו'. אבל כתב דיותר טוב שלא לעמוד כדי להראות שאין רוצה לצאת בו ידי חובת תפילת שמונה עשרה ושכן נהג רש"ל, וכן פסקו הט"ז ומגן אברהם וסיים בשם דכל שכן כשהתפלל עם הציבור וקרא אחר כך קריאת שמע וברכותיה אז אמר ברוך ה' וגו' מעומד, עד כאן. ובמהרי"ל כתב דהיה יושב עד שיתפלל השליח ציבור קדיש, ונראה לי מזה לנהוג על כל פנים שלא לעמוד ופניו אל הקיר כמו בתפילת שמונה עשרה כמו שראיתי קצת נוהגין: [לבוש] בין קדיש וכו'. עיין סימן תכ"ב סק"א דבין קריאת שמע וברכותיה אסור:

ז

[ז] [לבוש] מוטב שיתפלל וכו'. ואם יש שהות יקרא קריאת שמע וברכותיה עד שומר עמו ויתפלל עם הציבור ויאמר ברוך ה' ויראו עינינו אחר התפילה, ט"ז ומגן אברהם, ואני קיימתיו מסברא. גם נראה לי דאם אין שהות כל כך יאמר ברוך ה' וגו' עם הציבור ומתפלל ויקרא קריאת שמע וברכותיה לבד בלילה. כתב הט"ז ומגן אברהם שאם בא לבית הכנסת לברכו ולא התפלל עדיין מנחה יתפלל מנחה מיד ויתפלל תפילת ערבית עם הציבור אבל לא ימתין להתפלל מנחה עד שיתפללו הקהל שמונה עשרה דמעריב ויתפלל מעריב אחר כך בלילה, דזה לא הוי בשעה שהציבור מתפללין שזה מנחה וזה מעריב כדלעיל סימן צ' סעיף ט', עד כאן. ונראה לי שאם אפשר לו להתפלל מעריב בלילה עם הציבור ימתין במנחה, וכן כשאין שהות שיוכל להתחיל אחר מנחה תפילת מעריב עם הקהל ימתין במנחה עד שיתחילו הקהל תפילת מעריב דעל כל פנים יש מעלה בזה שמתפלל כשמתפללין הציבור, ועוד דיש לחלק דוקא בשעה שהציבור מתפללין לא הוי כתפילה אחרת, אבל כשמתפללין ממש עמהם הוי כמתפלל עם הציבור, ודמי קצת לקדושה בסוף סימן ק"ט, ועוד דבלאו הכי יש לו להמתין משום קדיש כדלעיל סימן ס"ו. אך יש להסתפק אם הקהל מתחילין להתפלל מיד שגמר מנחה אי ידלוג תחנון ויתחיל להתפלל עמהם, וגם אם דלגו יאמרנו אחר מעריב. ונראה לאומרה כיון שעדיין יום, דהא כתב הטור דבבבל נוהגין בערבית ליפול על פניהם ואפילו דאגור דאוסר יש לומר דהיינו בלילה אבל ביום ובכגון זה מותר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.