אליה רבה/אורח חיים/קצב

אליה רבה ‏ אורח חיים קצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ובטובו חיינו וכו'. כתב הב"ח דרש"ל יישב המנהג שכן נהגו בכל הארצות אלו אבל קשה לקיים מנהג שלא נזכר בשום חיבור מן החיבורים שמברך אומר ובטובו חיינו, ועל כן גזר הגאון מורינו הרב ליב מפראג שלא לאומרו וכן נוהגין העולם ממנו והלאה, עד כאן. ומגן אברהם כתב שהאומרו אין מחזירין אותו כיון דרש"ל יישב המנהג וכן כתב הלבוש, עד כאן. ואני תמה על כל גדולים הנזכרים לעיל ממה שמצאתי בבעל הלכות גדולות פרק שלושה שאכלו שכתב זה לשונו, הגדול אומר נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, עד כאן, דמשמע שהמברך אומר. והנה הט"ז האריך והסכים נמי לדברי הב"ח שלא לאומרו, והביא ראיה ממה שכתבו תוס' דף נ' ד"ה אמר וכו' וגם בעשרה וכו' ואומר ובטובו חיינו משמע דבזימון ג' אינה אומר, עד כאן. ובאמת שדברי תוס' תמוהין לכאורה דמאן דכר שמיה מבטובו חיינו. אבל תמיהני על פה קדוש לפרש כן דאם אי אפשר בשלושה לא יאמרו נמי בעשרה, ואדרבה בעשרה שמזכיר השם יותר מסתבר שלא לאומרו כי אין לטעות דמברך לבעל הבית, מה שאין כן בשלושה שאין מזכיר השם יש לטעות שמברך לבעל הבית כשאינו אומר ובטובו חיינו. ועל פי זה נראה לי לפרש דברי תוס' במה שכתב ואומר ובטובו חיינו דלרבותא קאמרי דאף בעשרה דליכא למיטעי אומר המברך ובטובו חיינו, ומזה נמי תימא על גדולים הנזכרים לעיל, מיהו יש לי עוד לפרש דברי תוס' דקא משמע לן דאפילו בעשרה צריך לומר דוקא ובטובו חיינו ולא מטובו עיין שם ודו"ק:

ב

[ב] [לבוש] ברוך הוא וכו'. עיין בכנסת הגדולה שכתב בשם רש"ל ומטה משה ולחם חמודות שלא לומר ברוך הוא וברוך שמו כלל אפילו בעשרה וכן בשולחן ערוך לא כתבו, והב"ח כתב שאין לאומרו אלא כשמזמנו בעשרה, מיהו מלבושי יום טוב כתב זה לשונו, כיון שהטור ורוקח כתבו צריך לומר שכך היה מקובל, ובש"ס קיצרו הנוסח, עד כאן. משמע שדעתו לאומרה אף בשלושה וחזר ממה שכתב בלחם חמודות, וכן כתבו ר' דוד אבודרהם ומהר"ן וכן נוהגין. וכן בשל"ה דף פ"ג הסכים לאומרה אלא דיש תימא בדבריו שכתב כן בשם הכלבו סימן כ"ה וכן כתב בספר ארחות חיים, ועיינתי בכלבו גופיה ולא זכרו ולא פקדו, וכן כתב במטה משה סימן שמ"ו בשם הכלבו שאין לאומרה. ודע דאף הפוסקים שהסכימו לאומרה היינו בזימון אבל כשמברך ביחיד לכולי עלמא מתחיל ברוך אתה ה' ואין לומר ברוך הוא וברוך שמו כלל, וטעמא נראה לי כמו שכתב בדרכי משה דאומרים ברוך הוא וברוך שמו כדי שיהא הפסק בין ברכות זימון לברכת המזון וזה לא שייך ביחיד. ועוד נראה לי דדוקא המברך אומרו ולא השניים שמזמנין עמו, וראיה נראה לי מלשון אבודרהם שכתב זה לשונו, ומוסיף עליהם ברוך הוא וכו' וכן מבואר בספר נתיבות עולם דף מ"א. כתב של"ה כשמשיב המברך ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו יאמרו המסובין אמן קודם שיתחיל המברך ברוך וכו' כי בכאן נשלם ברכות הזימון, וכן ראיתי מגדולים, וכן איתא בש"ס דאם אחד נכנס כשעונין ברוך שאכלנו משלו עונה אמן, עד כאן. כתב בספר אור חדש ונראה לי דלפי זה אזדא האי טעמא דדרכי משה דבסמוך, עד כאן. ולפי מה שכתבתי דרק המברך אומר ברוך הוא וברוך שמו כדי שיהא הפסק בין ברכות לברכת המזון וזה לא תימא עליהם שלא הזכירו ממה שכתב הלבוש שבסימן קצ"ח שאין עונין אמן, ומבואר שם דשאני באחד נכנס והביאו דבריו לחם חמודות וכל אחרונים עיין שם וכן פסק הט"ז, וכמדומה שכן נוהגין. שוב ראיתי במטה משה שכתב שכן המנהג אף שכתב אחר כך דמשמע ברמ"א סימן קצ"ח דעונין אמן דמדמה ליה לכל הברכות. לעניות דעתי לא משמע מידי דקאי על אחד שנכנס, ותדע שגם הלבוש כתב כרמ"א שם ואפילו הכי סבירא ליה דאין עונין, גם ראייתו מאבודרהם לאו ראיה עיין שם:

ג

[ג] [לבוש] כמו הזמנה וכו'. מזה קשה קצת על מה שכתב מגן אברהם דנוהגין כל אחד לומר רבותי מיר וועלין בענטשין, והן עונין יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם, משום דאיתא בזוהר ריש דברים שכל מילי דבקדושה בעי הזמנה, עד כאן, אם כן למה לי הזמנה דנברך וכו'. מה שכתב הלבוש בסימן קע"ג יש טעות סופר וצריך לומר קפ"ג:

ד

[ד] [לבוש] ששנים אינם וכו'. לא ידעתי מאי קאמר דהא מזמן בשלושה, ועוד דאם כן כשיש שלושה בלעדו יזכיר ולמה אינה מזכיר אלא בעשרה, גם מה שלמד מפסוק במקהילות ברכו אלקים קשה דהא בש"ס ברכות דף נ' מבואר דאין ללמוד מקרא זה דאם כן לחלק בין מאה ובין אלף, והכל לפי רוב הקהל עיין שם. ומצאתי בראב"ן סימן קפ"ג זה לשונו, בציר מעשרה לא מידכרי דכתיב ירוממהו בקהל עם ואין לקהל עם פחות מעשרה עד כאן לשונו. וקשה לי דאם כן ליבעי דוקא תוך עשרה תרי רבנן דהא בברכות דף נ"ד למד מפסוק זה דחולה שנתרפא צריך להודות בעשרה וקאמר שם ותרי מינייהו רבנן דכתיב ובמושב זקנים יהללוהו, וכדלקמן סימן רי"ט וכמו שכתב הרא"ם גופיה סימן קצ"ז, אלא צריך לומר דקרא קאי על יודו לה' חסדו דכתיב ברישא וקאי על ארבעה צריכין להודות כדמשמע מפרש"י שם. גם דבריהם לכאורה צריכים עיון דבש"ס ברכות דף מ"ה נאמר טעם כיון דבעי לאזכורי שם שמים בציר מעשרה לאו אורח ארעא וכן הוא בש"ס מגילה דף כ"ג משמע דטעם דלא אורח ארעא הוא ולא נלמד מפסוק. וראיתי באבודרהם שכתב שעשרה שכינה שורה ביניהם, ולכן צריך להוסיף לאלוהינו כמה דאת אמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, עד כאן. וצריך לומר דמפרשי הכי ש"ס דלאו אורח ארעא וצריך עיון:

ה

[ה] יותר טוב לומר נברך וכו'. ובקורא בתורה וחזן דאומר ברכו היינו משום דאומר המבורך ובזה כולל עצמו, ירושלמי. ואם תאמר והא כתיב גדלו לה', יש לומר כיון דאמר אתי הרי כולל עצמו עמהם, חידושי רשב"א. ומזה קשיא על מגן אברהם שהביא ראיה מפסוק גדלו ודאפילו בשלושה ואם אמרי אחד ברכו לשנים יצא הא כיון דכתיב אתי הוי כמו שאומר לשלושה, מיהו לדינא אפשר דיצא וכמו שכתב בשם רי"ו ורמזים:

ו

[ו] [לבוש] שם של אלהינו וכו'. פירוש ואין אומרים שם של ה'. אבל כבר הקשיתי דדין זה לא נלמוד מפסוק זה ומצאתי בתוספות יום טוב פרק שלושה שאכלו הא דתיקנו בזימון אלהינו, ובברכת התורה ה' משום שמזון הדין נותן לכלכל את ברואיו, ולפיכך תיקנו זה השם שהוא מדת הדין, אבל התורה לא ניתנה אלא בחסדו כדאמר למען צדקו יגדיל תורה כי איזה שורת הדין הנותנים להודיע דרכיו לבוראינו, הרי לא עשה כן לכל גוי שהם גם כן ברואיו:

ז

[ז] יכול לומר וכו'. משמע דאם אינו רוצה להזכיר על המזון הרשות בידו, וכן כתבו תוס' דף נ' וחידושי רשב"א. כתבו אחרונים שלא יאמר אף בעשרה למי שאכלנו דלא כבית יוסף וממה שפירשתי לעיל (סכ"א בפו') [ס"ק א' בפירוש] שני דברי תוס' אפשר לסייעי לבית יוסף ויש לדחות ודו"ק כי קיצרתי:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.