אליה רבה/אורח חיים/קצג

אליה רבה ‏ אורח חיים קצג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] אלא מחוורתא וכו'. ומלבושי יום טוב ולחם חמודות דף נ"ז כתבו אף דסבירא ליה בטעמא בתרא מכל מקום שאני פירות שאין הסבה להן ואין זימון לפירות גם כן וכדמשמע סימן רי"ג, עד כאן. כתב הב"ח ריש סימן קצ"ב דיש ליזהר שלא יקבעו שלושה על אחד משבעת המינים לאפוקי נפשיא מפלוגתא כי ראבי"ה פסק דאף על שבעת מינין מזמנין:

ב

[ב] [לבוש] הנשים וכו'. ולעיל סימן קפ"ה סעיף ג' צריך לומר דמיירי בבור שמבין לשון הקודש אלא שאינו יכול לברך, מיהו כתב הב"ח והמנהג כרש"י דכל מה שחייבין הנשים סומכין על מה ששומעין אף שאינן מבינין כל עיקר, עד כאן. וכן פסק בספר ברכת אברהם דף רס"ה ורבינו ירוחם דף ר"ב ועיין לקמן סימן קצ"ט ס"ק ג':

ג

[ג] יכולין לחלוק וכו'. דעת הט"ז דאפילו משום ברוב עם ליכא כיון דבכל כת איכא זימון ולא דמי למה שכתב רמ"א ולבוש בסעיף שאחר זה דהתם ליכא זימון אם יתחלקו, אבל עולת תמיד כתב זה לשונו עדיף שלא יחלקו, וכן כתב לחם חמודות וסדר היום עיין שיירי כנסת הגדולה עד כאן לשונו. ובאמת תמיהני שעיינתי ולא נמצא כן בסדר היום וכן בלחם חמודות ועיינתי בשיירי כנסת הגדולה זה לשונו, אבל עדיף שלא יחלקו סדר היום והלבוש וב"ח ולחם חמודות עד כאן לשונו. והנה הב"ח כתב כן בשם רמ"א ואין ספק דהבין דדברי רמ"א, ועולת תמיד טעה וחשב שהוא סדר היום ולא דק, והשתא ניחא מה שכתב שיירי כנסת הגדולה בשם הלבוש ולחם חמודות היינו משום שהביא דברי רמ"א ולפי הבנתו קאי נמי אסעיף זה וכדפירשתי ופסק כן. העולה מזה שלא נמצא בשום גדול מגדולים הנזכרים לעיל שפסקו שלא יחלקו אלא ליכא עדיפות בזה, וכן נראה לי להוכיח מש"ס [ברכות] דף נ' דדייק דאי ברכו עדיף אמאי נחלקין ודו"ק:

ד

[ד] [לבוש] דאפילו משבעה וכו'. וכן פסק שיירי כנסת הגדולה ואחרונים:

ה

[ה] לשמוע ברכות הזמון וכו'. אזיל לטעמיה בסימן קפ"ג סעיף ז', אבל לפי מה שכתבתי ס"ק ט"ו דצריכין לשמוע כל ברכות המזון אם כן אף שיוכלו לשמוע ברכות המזון אם אינם יכולין לשמוע כל ברכות המזון יכולין לחלק, וכן פסק מגן אברהם, וכתב ולכתחילה יתנו לברך למי שקולו חזק שישמעו כל המסובין, עוד כתב אם צריכין לילך לדבר מצוה יחלקו שלושה שלושה:

ו

[ו] עדיף טפי וכו'. פירש מגן אברהם היינו שהם יאכלו מעט בשולחן אחד כדי שיתחייבו בזימון דאם לא כן אין רשאין לזמן כיון דצריכין לברך ברכת המזון כל אחד לעצמו, והוכיח כן מתלמידי דרב שקרעו בגדיהם, וקשה הוה להו לזמן יחד ולברך כל אחד לעצמו אלא שאין רשאין לזמן עד כאן דבריו בקצרה. ולעניות דעתי לאו ראיה, דהא כתב הוא גופיה לעיל דצריכין לשמוע ברכת המזון מפי המברך כשמזמנין ואם כן היו מסופקין בברכת המזון, אלא דקשה דהוה ליה לברך בלחש ולשמוע כמו שכתב בסימן קפ"ג אלא דהוא לא סבירא ליה הכי ודו"ק. גם מה שדייק מסימן קצ"ה לאו ראיה דיש לומר דהתם מצד חיוב קאמר, אבל מצד הידור עדיף כמו שכתב הטורי זהב:

ז

[ז] [לבוש] עומדים ואוכלים וכו'. והוא הדין יושבים, ועיין לעיל סימן קס"ז ס"ק כ' ביושבים בעגלה:

ח

[ח] אינם רשאים וכו'. כתבו תוס' ריש פרק שלושה שאכלו אם התחיל אחד קודם חבירו בכזית אז אם גמרו סעודתם יחד חייבין לזמן, אבל רשאין לגמור זה בלא זה ומברך עד כאן לשונו, והביאו ט"ז לפסק הלכה וסיים תמוה לי שלא הביא בית יוסף חילוק זה, עד כאן. ולעניות דעתי משום דפירשו תוס' הכי דברי ירושלמי ורי"ף עיין שם, והרא"ש ורשב"א פירשו הירושלמי ורי"ף בענין אחר הביאו בית יוסף, לכך סבירא ליה דנדחו דברי תוס', וכן רבינו יונה ורבינו ירוחם וכל שאר פוסקים פירשו כהרא"ש ודו"ק, ועיין לקמן סימן ר':

ט

[ט] ואפילו לא אכלו וכו'. הב"ח חולק בזה דכיון דתרתי לגריעותא שלא אכל אחד מככרו ועדיין לא אכל כי אם כזית רשאין לחלוק לכולי עלמא. וכתב הדרישה דדוקא לענין שלא אכל עדיין כזית הוא דבעינן שיברכו ברכת מוציא יחד, אבל כשאכל כזית אלא כל אחד אוכל מככרו אפילו לא ברכו מוציא יחד אלא אחר כך נקבעו יחד אין רשאין לחלוק, עד כאן, וכן משמע ברבינו ירוחם נתיב י"ז חלק ז':

י

[י] [לבוש] צריכים לאכול וכו'. כן כתב בית יוסף והט"ז תמה עליו היאך נאמר חייבים לאכול הא משמע לקמן סוף סימן קצ"ז דאין צריך לשתות בשביל הברכה, עד כאן. ולעניות דעתי לתרץ דהתם מיירי לחייב בברכת המזון, מה שאין כן הכא דכבר חייב בברכת המזון אלא דצריך לאכול כדי שיתחייב בזימון לברך ברכת המזון בשלושה משום ברוב עם הדרת מלך, ועיין לקמן ס"ק ו' ועיין לקמן סימן קצ"ז סק"ד. עוד יש לומר דהתם אם אין צריך לשתות חייב מדאורייתא אף שלא שתה דזה הוי שביעה דדוקא אם צריך לשתות הוא דשביעה זו שתיה ואם כן כשאין תאב לשתות השתיה לא מעלה ולא מוריד. ודו"ק:

יא

[יא] [לבוש] הנפרדים קודם וכו'. בספר לחם רב למד מדברי לבוש מדכתב שהנפרדים יזמנו קודם וכו' באופן זה כשהיו ארבע ארבע בחבורות ראשונות ולא כתב הכי כשהיו שלושה שלושה ונתפרדו מהם שלושה שיזמנו אלו שלושה קודם שיזמינו כל השנים הנשארים בצירוף אחד מן השוק, אלא ודאי אם הקדימו הנפרדים אז פרח הזימון מן השנים ואין מועיל להם צירוף אחד מן השוק כיון דלא נשאר אלא שתים בכל חבורה וכן דעת הרשב"א להדיא בבית יוסף וכן הלכה, עד כאן. ותימא עליו דלא דקדק לעיין בלבוש סימן קצ"ד סעיף א' דמבואר להדיא דמהני להם צירוף מן השוק, וכן נראה לי דמשום אחד לא יתבטלו שתים מזימון מידי דהוי כשבירך אחד לעצמו דאפילו הכי מזמנין עליו ושנים שברכו לעצמם אין מזמנין, וכן נראה מלשון בית יוסף סימן קצ"ד שכתב אם זימון כבר פרח הזימון מבני חבורתו ולא נפקותא בזימון דידיה עד כאן לשונו, משמע דוקא בזימון דידיה לא נפקו, אבל יוכלו להצטרף אחד מן השוק. ומה שדקדק על שלא כתב הלבוש על שהיו בתחילה שלושה לא קשה מידי דכיון דעבדי איסורא דאסור ליפרד מחברותם לא כתב בהו תקנתא. גם מה שכתב שכן דעת הרשב"א להדיא בבית יוסף, לעניות דעתי דלא דק דכוונת הרשב"א דפקע ופרח זימון מינייהו רצה לומר שאין יכולין לזמן עוד עמו כיון שכבר הוא זימן אבל עם אחד משוק ודאי יכולין לזמן ודו"ק. לכן נראה לי דאם נפרד משלושה וזימן עם אחרים יכולין השנים הנשארים לצרף עמהם אחד מן השוק ולזמן:

יב

[יב] [לבוש] ונפל טעות בפיהם וכו'. ולחם חמודות דף ס"ג כתב דאפשר על צד הלצות הלשון אמרו כן ולא על עיקר הדין ועיקר טעם הדין כמו שכתב רמ"א עד כאן לשונו. אבל הב"ח בשם מהרי"ל ומטה משה בשם מהרי"ל והרבה גדולים פסקו לזמן בבית כותים, דמה שמברך בעל הבית קאי על בעל הסעודה ובהרחמן הוא ישלח לנו ברכה היה אומר ישלח לנו ברכה מרובה במקום הליכותינו ובמקום ישיבתינו עד עולם ושכן נהגו ירושלמי פרק שלושה שאכלו ר' ירמיה זימן לחבריא בפונדקא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.