אליה רבה/אורח חיים/קנ

אליה רבה ‏ אורח חיים קנ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] כופין וכו'. וגובין לפי ממון ולא לפי נפשות, אבל שכירות בית הכנסת גובין לפי נפשות, כן כתבו כנסת הגדולה ועולת תמיד בשם הר"מ פאדווה סימן מ"ב, ולי נראה מגוף התשובה שם דבשכירות גובין חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות. עיר שיש בה בית הכנסת אחד ורוצין לחלוק ולבנות עוד בית הכנסת עיין בכנסת הגדולה מביא הפוסקים דאם יש חשש מחמת מיסים שיחרבו או עין המושל אין יכולין לחלק. ועיין במגן אברהם סוף סימן קנ"ד, ובתשובת הרשב"א סימן ת"ק מי שרוצה להרחיב בית הכנסת שאז ירדו מקומות הישיבה ממעלתם, ובחושן משפט סימן קס"ב סעיף ז':

ב

[ב] ולקנות להם תורה וכו'. ועכשיו מחויבים לקנות גם ש"ס ללמוד בהם לקטנים ולגדולים (מגן אברהם), אבל בשולחן ערוך ריש סימן קס"ג כתב דלדידן הספרים מצויים בינינו לא נוהגין לכפות בקניות ספרים רק בספר תורה, ומכל מקום משום ביטול תורה יכולין בית דין לכוף לבני העיר להשאיל ספרים ללמוד בהן, עד כאן. ובסימן רצ"ב כתב רמ"א ובלבד שישלמו לו מה שיקלקלו הספרים. ראובן שיש לו ספרים למכור וחפץ שמעון אחיו לקנותן ושמעון אינו משאיל ספריו, ויש אחר משאיל מוטב שימכור לנכרי, (ספר חסידים סימן תתקכ"ז):

ג

[ג] מי שהגביה וכו'. ובזמנינו אין דין זה אמור, שיירי כנסת הגדולה. כתב ספר חסידים סימן תתי"ט לא ישפכו מי רגלים מן החלון למקום שהולכין לבית הכנסת, כי ההולכין לבית הכנסת יטנפו במי רגלים, ועיין עוד מזה מן סימן תתט"ו שם. כתב תשובת רא"ם סימן ע"ט דאף שנעבדו עבירות גדולות בבית הכנסת כזנות וכיוצא בו מותר להתפלל ולשים בו ספר תורה, ועיין לעיל סימן כ"א. כתב שארית יוסף סימן כ"ז שכיני בית הכנסת שמביתם בא ריח רע לבית הכנסת צריכין להרחיק אף שקדם קודם שנבנית הבית הכנסת, ועיין מגן אברהם סוף סימן קנ"ד:

ד

[ד] כנגד חלון וכו'. ובספר החסידים סימן תתי"ו הביא מעשה שמתו ילדיו בשביל זה, וגם באחד שהיה שימש מטתו סמוך לבית הכנסת. כתב בכנסת הגדולה בר"מ סימן תקנ"ד, בשמונה אמות הרחקה סגי בבית הכנסת. כתב תשובת רמ"א סימן ל"ב אין הקהל יכולין למחות למי שעושה חלונות מביתו לחצר בית הכנסת מאחר דשכיחי רבים בחצר בית הכנסת ואין בו תשמיש צנוע, אבל אם הוא מקום תשמיש צנוע אפילו לרבים לפעמים שעושין בהם דברים צנועין יכולין למחות ואם רוצים לפתוח חלונות מבית הכנסת לחצירו יכול למחות בהן, ואם אין ההיזק הרבה לראובן יש לו להכניס לפנים משורת הדין וכופין על כניסה לפנים משורת הדין, והכל לפי ההיזק ולפי הראות הדיין, ועיין חושן משפט סוף סימן ק"נ בהמחזיק בשל קהל, ובסימן קנ"ד סעיף י"ו בהג"ה ודלא כמגן אברהם עיין שם ודו"ק:

ה

[ה] מתפלל למערב וכו'. ואנו שמתפללין כמו שכתב בסימן צ"ד אם אפשר לעשות הפתח במערב מה טוב (לבוש), ורש"ל כתב כיון דיש לנו בית לפני פתח אין עושין במערב, והפרישה כתב דלדידן אין קפידא כלל שיהיה הפתח נגד הארון כיון שאין בידינו לקיים הפסוק דהיכל ששם היה פתוח למזרח, עד כאן. אין עושין יותר מששה מדרגות לבימה (זוהר ויקהל). כתב אמונת שמואל סימן ל"ה גבאי צדקה ששכר פועלים לסייד או כייד במעות צדקה אין לכתוב בבית הכנסת זאת נעשה בפקודת פלוני גבאי, ואפילו כבר נכתב כמה שנים יכולין למחות ולמחקו דדוקא מי שעושה בעצמו או מקדיש ממונו כותבין:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.