כף החיים/אורח חיים/קנ

כף החיים ‏ אורח חיים קנ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] כופין בני העיר זה את זה וכו'. ואפי' מיעוט כופין את המרובין חי"מ ריש סי' קס"ג בהגה. והיינו דוקא כשיש עשרה כמ"ש לקמן או' ד' בשם הרמב"ם וב"כ הלבוש. מש"ז או' ב' ונראה דבקהלות קטנות ב"ש דכופין זה את זה שילכו לבהכ"נ להתפלל ביו"ד אם אין לו אונס. ב"ח עט"ז. שכנה"ג בהגה"ט או' א' ועיין לעיל ססי' נ"ה ובדברינו לשם בס"ד:

ב

ב) שם לבנות בהכ"נ. ולבנין בהכ"נ גובין לפי ממון ולא לפי נפשות אבל לשכירות בהכ"נ. גובין לפי נפשות כ"כ הכנה"ג בהגה"ט והעו"ת או' ה' בשם מהר"ם מפדווה סי' מ"ב. אבל הא"נ. או' א' כתב דנראה לו מגוף תשו' הנ"ז דבשכירות גובין חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות יעו"ש. וכ"ב הסו"ב או' א' א"א או' א' מיהו עיין להרב עיקרי הד"ט סי' ח' או' כ"א שכתב בשם מקור חיים סי' ג' שהוכיח במישור דאקרקפתא דגברי מונחת. אלא שראוי לעשירים לוותר קצת על העניים וכן הסכימו עמו שם הרבנים יעו"ש. וכן עכשיו המנהג גם בשכירות גובין לפי הממון כדו להקל על העניים מפני שיש עניים שאינם יכולין ליתן שום דבר וגם בעלי הממון שמחים לוותר וליתן יותר בשביל העניים כדי לזכותם:

ג

ג) והא דבנין בה"כ לפי ממון היינו דוקא במקומת שלא נהגו לקנות המקומות בבה"כ אלא כל הקודם זכה אבל במקים שקונים המקומות מחוייבים ליתן כמעט עיקר ההוצאה. שע"א סי' קמ"ה יעו"ש י"א במ"ב או' ב' ועיין פ"ת בחו"מ סי' קס"ג או' כ"ב מה שהאריך בזה יעו"ש ובענין ת"ח אם חייבין ליתן לבנין בהכ"נ כיון דפטורים ממס כמ"ש ביו"ד סי' רמ"ג ס"ב ובח"מ סי' קס"ג ס"ד ונראה דדוקא ממס פטורים מפני שהוא לשמירה והת"ח א"צ שמירה כמ"ש שם הטעם ובלבוש אבל בנין בהכ"נ שאינו לשמירה כ"א צורך הגוף והנפש מחוייבין ליתן וכ"מ ממ"ש מור"ם שם בח"מ דאין היתומים צריכים ליתן לבנין בהכ"נ משמע הא ת"ח חייבין ונראה כמ"ש באו' הקודם דלבנין בהכ"נ גיבין לפי הממין יעו"ש.

ג) שם לבנות בהכ"נ עיין בתשו' נוב"י מה"ת חא"ח סי' ח"י שכתב דמותר לבנות בהכ"נ וח' צלעות וח' זויות יעו"ש והביאו שע"ת או' ו' מיהו הרב נפש חיים מע' הבית או' ט"ו הביא משם הרב ווי העמודים ז"ל דבהמ"ק היה רביע כדי להורות על האחדות וכתב עליו דמזה נראה דה"ה בהכ"נ יהיה מרובע להורות אחדות עכ"ד והביאו הפתה"ד סוף או' ב' ועי"ש. יפ"ל או' ב':

ד

ד) שם לבנות בהכ"נ. וז"ל הרמב"ם פי"א מה"ת כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפלה בכל עת תפלה ומקום זה נקרא בהכ"נ עכ"ל וא"כ במקום שאין יכולין לבנות בהכ"נ מפני שהם עניים או דבר אחר לפחות ישכרו להם בית כדי להתפלל בתוכו ואם גם זאת אינם יכולין לעשות לכל הפחות אחד מהם יתנדב שיכין להם מקום בביתו רק בעת זמן התפלה כדי שיכולו לבא להתפלל אצלו ויהא הוא מזכה את הרבים וזכות הרבים תלוי בו:

ה

ה) שם לבנות בהכ"נ. וגם לתזק הבהכ"נ כשם שכופין בכל מ"ע דכשם שמ"ע לבנות בית הבתירה ולחזק בדק הבית שנאמר ועשו לי מקדש כך הוא בזה"ז לבנית ולחזק בדק בתי כנסיות ובתי מדרשות כמ"ש הרב אורחות יושר בפי"ג דקע"א ע"א יעו"ש. יפ"ל או' א':

ו

ו) ובענין קדושת בהכ"נ אם היא מדאורייתא או מדרבנן עיין במש"ז סי' קנ"ג או' א' שכתב דקדושת בהכ"ל ובהמ"ד מדרבנן היא ולא מדאורייתא יעו"ש. ועוד עיין להרב זכר דבר ב"ד א' או' ב' שכתב דהחק"ל א"ח דף ז' צדד להוכיח שהיא מדרבנן ושכ"כ הרב מהר"י ב"ד סי' ה' בשם הר"ן לדעת הרמב"ן שלא כמ"ש הפר"מ בח"ב סי' י"ח וכתב שם הרב זכר דבר דהמבי"ט בקרית ספר בפ"א מה' בית הבחירה דין ד' דעתו נוטה דקדושתה מדאורייתא שהביא ההיא דדרשינן והשמותי את מקדשיכם לרבות בכ"נ ואמר מר דנראה שהיא דרשה גמורה יעו"ש. והב"ד שדי חמד בכללים מע' הבי"ת או מ"ג וכתב דדבר זה מפורש ברא"ם בספר היראים בעמוד י"א סי' שכ"ד דפשיטא ליה דדרשא גמורה היא מדאורייתא היא ושכ"כ ת"א כלל י"ז או' ו' ושכ"מ בש"ץ דף י"ד ע"ג ועי"ש שהביא עוד כמה פ"ו דס"ל שהיא מדאורייתא וסיים בסוף דבריו שגם בס' מעשה אברהם חא"ח סי' ל"ז כתב דבכלל עשה ועשו לי מקדש הוא בנין בהכ"נ וכו' והוסיף שם דגם צריך שיהיה הבנין לשמה לשם בהכ"נ דומיא דבניין בהמ"ק וכו' ומטעם זה אסר לבנותה ע"י עכו"ם כשאפשר ע"י ישראל משום דעכו"ם אדעתא דנפשיה עביד ושקו"ט באם ישראל עומד ע"ג ומסייע קצת אי מהני יעוש"ב ועוד עי"ש בשד"ח או' מ"ד שכתב בשם כמהפו' דבנין בהכ"נ הוא מדאורייתא וכתב שכ"מ ג"כ בזוה"ק פ' נשא דף קכ"ו ע"א שכתב ועשו לי מקדש דכל בי כנישתא דעלמא מקדש איקרי יעו"ש. וכ"כ הב"ד סי' ס"ד דיש מי שאומר שאין נכין לעשות בנין בהכ"נ ע"י עכו"ם ומ"מ לתקן הגג של בהכ"נ ברעינין ע"י גוים אין לחוש כיון שהוא חוץ לבהכ"נ אבל לעשות כמין כיפה לפני ההיכל לגוי ראוי ליזהר יעו"ש. והביאו הברכ"י או' אב"ג וכן מה שנוהגים לכתוב על הכתלים איזה מזמורים בצבעים ע"י ציורים אסור לעשות ע"י פועלים עכו"ם שו"ת שו"מ ח"ג סס"י קמ"א. ועיין שד"ח אסיפת דינים מע' בהכ"נ או' ו':

ח

ח) שם. לבנות בהכ"נ. המעכב לבנות בהכ"נ אפי' יש בהכ"נ אחר בעיר מונע את הרבים לעשות מצוה מיקרי. הריב"ש סי' של"א ורנ"ג. הר"י הלוי סי' מ"ד. מיהו מדברי הרא"ם ח"א סי' נ"ג נראא שחולק ע"ז וסובר דאם הבית מכילה אותם אסול ליפרד זה מזה וראוי לכוף לאותם שנפרדו שילכו להתפלל בבהכ"נ. וכ"כ משפטי שמואל סי' מ"א עיר שיש בה בהכ"נ א' אינן יכולין ליחלק ולעשות בהכ"נ מחדש. כנה"ג בהגה"ט. מ"א ססי' קנ"ד. וע"ש בכנה"ג שמצדד לומר שלא אמר הריב"ש אלא כשאין גרמא בניזקין בהפרדם לב' קהלות אבל היכא דיש לחוש דנפיק מיניה חורבא שאם יבנו בהכ"נ אחר יתרבה עין המושל עליהם וירבו המסים וכו' או שאם יהיו לב' קהלות יבואו לידי מחלוקת ופירוד לבבות אינם יכולין להחלק יעו"ש. ונראה דאם ע"י בנין בהכ"נ האחר יהיה הפסד לציבור או פירוד לבבות טעמא דמסתבר הוא שאין לעשות כן וגדול השלום אבל אם הצבור בשלום ובמישור ורוצה האחד לבנות בהכ"נ כדי לקיים המצוה ויהא המקום יותר בריות לצבור אין למחות בידו. וכ"מ ממ"ש לעיל סי' קמ"ז או' ת"י. ועיין בתשו' הרדב"ז ח"ג סי' תע"ב שכתב דאם יש פירוד לבבות ביניהם וא"א לקרבם יותר טוב שיתפללו כל כת לעצמה יעו"ש וכ"כ בתשו' ח"ס חח"מ סי' י"ב או' ג' יעו"ש. והב"ד פ"ת בח"מ סי' קס"ב או' ו' יעו"ש:

ט

ט) במקום שיש איזה תועלת לקהל כגון בעניני מסים וגבייה וכיוצא בזה יכולין למחות שלא יתפללו בעשרה בבתים כ"א בבהכ"נ. כנה"ג שם. עו"ת או' א' מ"א שם סו"ב או' א' מקום שהית בנוי בהמ"ד זה ע' שנה ולא היה נבנה שם אצל בהמ"ד בהכ"נ לנשים להתפלל שמה ועתה קמו הגבאים ורוצים לבנות בהכ"נ לנשים ויחידים מעכבים שלא ישנו מכמו שהיה גם מפני שיסתכלו וכו' גם איכא קלא טפי מנשים בימים נוראים והגבאים אומרים שיעשו וילונות שלא יסתכלו הרוב יכולים לעכב כיון דאיכא בהכ"נ דנשים בבהמ"ד דחדש אבל היכא דרוב מסכימים לזה כדי להרויח הצדקה אין יחידים יכולין לעכב. תשו' ברית יעקב חאו"ח סי' ח' פח"ע או' א':

י

י) שם. לבנות בהכ"נ. ואסור לנטוע אילנות בחצר בהב"נ ואם נטעו נכון לעקרם. שו"ת מהר"ם שיק חא"ח סי' ע"ח וסי' ע"ט יעו"ש וכ"כ הגרע"א בסי' זה יעו"ש. א"ח או' א' ועיין תו"ח ריש הסי' מ"ש בזה יעו"ש. ונראה דהיינו דוקא אם החצר כלו של בהכ"נ אבל אם החצר גדול ויש בו בתים הרבה שדרים שם בני אדם והקדישו בו בית א' או ב' לבהכ"נ אין בזה אסור ליטע בו אילנות כיון דאין החצר נקרא ע"ש בהכ"נ כ"א לכל הדיורים אשר שם. ועיין באו' שאח"ז:

יא

יא) מנהג פשוט לנטוע גנה סמוך לבהכ"נ, מהרי"ט ח"ב חי"ד סי' ד' ואם קנו גן הסמוך לחצר בהכ"נ למען הרחיב את החצר והיה שם נטוע אילן אגוז שעושה פירות כתב בשו"ת בנין ציון סי' ט' שלא מצא איסור לנטוע אילן על פתח בהכ"נ וכיון שאין מצוה בקציצתו אסור לקצוץ אפי' ע"י עכו"ם יעו"ש. א"ח שם:

יב

יב) שם. לבנות בהכ"נ. אם נכון לבנות בהכ"נ במקום שהיה שם מקודם רפת בקר עיין בשי"ת מהר"ם שי"ק סי' ס"ד ס"ח שהאריך בזה ומסיק דיש להחמיר לכתחילה ובדיעבד אם א"א יש להקל יעו"ש. ואם מותר לעשות בהכ"נ ממקום שהיה בו מקוה עיין בשו"ת פינות הבית סי' ז' שכתב וז"ל דנהי דמותר להתפלל שם יחיד באקרא אבל לעשות בהכ"נ קשה בעיני דהרי מבואר בסי' קנ"ג כשמוכרין באנ"נ מתנין חוץ מד' דברים וחד מנהון בית הטבילה א"כ חזינן דמאיס לעשות מבהכ"נ בית הטבילה כמו כן יראה להיפך דאסור ובפרט כפי אשר כתב אשר גם עתה רוצה שיהיה שם מקוה לטבול בו בצוננים זה לא נכון עכ"ל. א"ח שם. ונראה דאם הורסים בית הטבילה ובונים אותו מחדש לכבוד בית הכה"נ יש להקל אם א"א במקום אחר דתו ליכא בזיון כמ"ש לעיל סי' פ"ג או' ב' וסי' פ"ד או' ג' יעו"ש. אבל לעשות בו גם עתה בית הטבילה לטבול בו בצוננים ודאי אינו נכון:

יג

יג) מקום שהיה שם קבורת עכו"ם ורוצים לבנות עליה בהכ"נ מה דינם של כהנים ליכנס לשם עיין בשו"ת פרשת מרדכי סי' ט' ע"ד שהאריך בזה והעלה דאין עצה ותחבולה לטהר מקום זה יעו"ש. א"ח שם ועיין יו"ד סי' שע"ב סעי' ב' ובדג"מ שם:

יד

יד) שם אין לבנות בהכ"נ. ואם נגמר בנין בהכ"נ ביו"ט מותר לעשות לה חינוך ביו"ט דהא דאמרינן דאין מערבין שב"ש אינו אלא בשמחה דאית בה אכילה ושתיה כגין מילה ופה"ב וכדומה אבל בשמחה זו דלית בה אכילא ושתיה כ"א שירות וחשבחות ונדרים ונדבות לכבוד בהכ"נ שרי ואפשר דעדיף יותר לחנכם בחג ולערב שמחת החג בשמחת בהכ"נ מלאכת שלמה ד"ז ע"ג יעו"ש והב"ד היפ"ל ח"ב או' א' שד"ח אסיפת דינים מע' בהכ"נ אות מ"ה, א"ח שם:

טו

טו) ובענין ברכת שהחיינו כשבונין בה"נ חדש מסיק המחב"ר בסי' רכ"ג שאין לברך וממה שהוכית מדברי הלק"ט ח"ב סי' קע"ט שכתב דמברכין הטוב והמטיב ולא ערער עליו משמע דהטוב יכול לברך יעו"ש אמנם הרב לב חיים ח"ב סי' מ"ג הביא בשם שו"ת שער הזקנים דאין לברך לא שהחיינו ולא הטוב והמטיב וכך מסכמת ובפרט דס"ל יעו"ש והב"ד השד"ח שם אות י"ב יעו"ש וא"כ כיון דיש פלוגתא בזה וק"ל סב"ל אין לברך לא שהחיינו ולא הטוב והמטיב על בהכ"נ חדש אלא יקח בגד חדש או פרי חדש ויברך עליו שהחיינו ויכוין לפטור הבהכ"נ ואם א"א לו בבגד חדש או בפרי חדש אז יברך שהחיינו בלא שם ומלכות ועיין בדברינו לעיל סי' כ"ב אות ב'.

טז

טז) שם. ולקנות להם תורה וכו'. כדי שיקרא בהם כל מי שירצה מן הצבור. ח"מ ריש סי' קס"ג. והביאו מ"א סק"א וכתב דדוקא בימיהם שלא ניתן לכתוב רק תורה נביאים וכתובים אבל עכשיו מחויבים גם לקנות גמרות ללמוד בהם קטנים וגדולים עכ"ד. אבל הסמ"ע שם כתב דלדידן דספרים מצוים בינינו לא נהגו לכפות בקניית ספרים כ"א בס"ת יעו"ש. והב"ד המחה"ש סק"א. א"ר או' ב' נה"ש או' א' ועיין לעיל סי' י"ד ס"ד בהגה ובדברינו לשם או' ל"ג.

יז

טוב) ראובן שיש לו ספרים למכור וחפץ שמעון אחיו לקנותן ושמעון אינו משאיל ספריו ויש אחר משאיל מיטב שימכור לנכרי. ס"ח סי' תתקל"ב א"ר שם.

יח

חי) [סעיף ב'] אין בונין בהכ"נ אלא בגבהה של עיר וכו'. נראה שאין זה אלא בעיר שכולה ישראל אבל עכשיו שאנו דרים בעיירות בין הנכרים מתי מעט מוטב לקיים בעצמנו למה תתראו ונשפיל בתינו ביותר (ר"ל יותר מבהכ"נ ואעפ"י שבתי העכו"ם הם גבוהים מבהכ"נ) ונצא ידי שמים וידי הבריות, ב"ח, עט"ז, אבל המ"א סק"ב כתב דעכשיו אין נזהרין בזה משום דיש אימת העכו"ם דאין רשאי להגביה כ"כ וא"ת נשפיל בתינו י"ל דכיון דיש הרבה בתי נכרים בעיר שגבוהים מבהכ"נ א"כ בל"ה ליכא היכרא לבהכ"נ כנ"ל לדחוק ליישב המנהג וכ"כ בכנה"ג עכ"ד. וכ"כ הסו"ב או' ג' ח"א כלל י"ז או' ט"ז, ומ"מ עושין סי' שתוחבין עמוד ברזל בקרן אחר ואם אפשר יגביה הברזל או העמוד גבוה יותר מכל בתי העיר, א"א או' ב' ואו' ג' ועיי"ש בשבת די"א ע"א ובבכ"ש שם על דף הנז' שכתב דאם ח"ו העיר נחרבה מאותו העון שגגותיה גבוהין מבהכ"נ אין הקב"ה עתיד להחזירה יעו"ש. וע"כ צריך ליזהר הרבה בכל מה דאפשר, וכ"כ שע"ת או' ג' וב"כ בצוואת ר"י חסיד או' כ"ב דלא יעשה אדם ביתו גבוה מבה"כ והביאו היפ"ל או' ד' ומ"ש הרמב"ם פ"א מה' בית הבחירה דין י"א דמצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו וכו' ומשמע דה"ה לבהכ"נ היינו דוקא לעניין להגביהו יותר מן הראוי אבל אם אין מגביהו מכל בתי העיר איסורא נמי איכא כדמשמע שם בגמ' וכ"מ בהדיא בהרי"ף דדוקא צריך להגביהו ולא די אם הם שוים יעו"ש. ודלא כמ"ש היפ"ל אות ג' ע"ש הרמב"ם ז"ל דלמצוה מן המובחר מגביהין אותו יעו"ש, ועוד עיין לקמן אות כ"ו:

יט

יט) וכתב מהר"ם שיק סי' ע"ו דהיתר זה של מ"א אינו מועיל רק בבתים שבעיר אבל אם באותו חצר שבהכ"נ עומד יש בתים גבוהים גם האידנא יש לאסור זולת שמתנים תנאי להתפלל עד זמן ידוע כמ"ש סי' קנ"ד יע"ש והביאו התו"ח או' ה' וכתב דמזה נראה דאפי' באותה שכונה אין לדור בבית גבוה מבהכ"נ דמנכר מילתא טובא יעו"ש:

כ

ך) שם ומגביהין אותו וכו'. ומיהו מותר לבנות בהמ"ד קבוע ללמוד יותר גבוה מבהכ"נ לב חיים ח"ג סי' מ' וע"ש בדברי המסדר שיצא לחלק בין בהמ"ד של יחיד לשל רבים יעו"ש. ועיין עו"ש סי' מ"א ע"ד בהכ"נ שעזרת נשים שלו גבוה מהיכל שבהכ"נ שבצדו שמצניעין בו הס"ת וכתב דיש להקל יעו"ש והב"ד א"ח או' ב':

כא

כא) שם. מכל בתי העיר וכו'. וז"ל הרב המאירי בפסקיו ריש מס' שבת כ"י. לעולם יהא אדם נזהר שלא יהיו גגות ביתו גבוהים מבהכ"נ וכו' אבל מגדלים ובירניות העשוים לחיזוק העיר או הבית ולבצור חומה והם הנקראים קשקושי ואברורי אין בזה מניעה כלל. וכן הדין כשסבת הגבהתו אינו דרך שררה אלא להרבות בדיורין ועליות. ובחבורי לפרתים ראיתי דוקא בגגות שלהם שהיו משתמשין בהם אבל בגגות שלנו אין לחוש עכ"ל. מחב"ר אות ב' זכ"ל אות ב' וכ"כ בברכ"י בשיו"ב אות ג' בשם תוספי הרא"ש כ"י דמותר לעשות בהכ"נ בכל מקום בביתו דהא דאמרו כל עיר שגגותיה וכו' היינו דוקא לדידהו דרגילי להשתמש על הגג אבל לנו שרי עכ"ל. מיהו מ"ש המאירי דאם אינו דרך שררה אלא להרבות בדיורין שרי אין כן דעת הפו' אלא כל שהוא לתשמיש אסור. ועיין לקמן או' כ"ג:

כב

בכ) אם העיר יושבת בשפוע ההר ובהכ"נ בנוי בשפל העיר ורוב בתי ישראל סביבו מסתברא דתיסגי שבהכ"נ גבוה מכל הבתים שסביביו אף שקצת בתים בגובה ההר גבוהים. מו"ק. מחב"ר אות ג' זכ"ל שם:

כג

כג) שם. לאפוקי בירניות וכו'. ואפי' הבתים עצמם גבוהים לית לן בה כיון שאין משתמשים בהם. מש"ז אות א' מ"ב אות ו' וכן מגדלים העשוים לקשקש שתולים בהם אז זוג המקשקש לשעות או להשמיע לעיירות לאסוף העם לעת הצורך לית לן בה. הגהות יעב"ץ בגמרא. פת"ע או' ה':

כד

כד) שם. וגג שהוא משופע וכו'. אין צד להתיר לשטות בגדים על גג בהכ"נ ואתי בק"ו מהך דינא דאם אסרו להשתמש על גגין הגבוהים שאינן מבהכ"נ כ"ש בגג בהכ"נ עצמו. ועוד ראיה מב' דינים אחרים וגם דלא יבצר שע"י ששוטחים בגדים שיש בהם לחלוחית מתקלקל התקרה וגג בהכ"נ וגורם לסתור דבר מבהכ"נ ואסור. חק"ל מ"ב א"ת סי' ה' פתה"ד או' ג' רו"ח סי' קנ"ג או' ח' ועיין לקמן סי' קנ"א או' ע"ב:

כה

כה) שם. שאם יש עלייה וכו'. כלומר דמעלייה ולמעלה אינו מעכב אם גבוה מבהכ"נ כיון דאינו ראוי לתשמיש. עו"ת או' ד' מאמ"ר או' א' וכתב שם המאמ"ר דנראה מדברי הט"ז סק"א דמוחק תיבת אם אבל לדעתו נראה אתי שפיר טפי בתיבת אם וכתב דכ"ה בלבוש ובכל הדפוסים חדשים גם ישנים ובלא תיבת אם הלשון מגומגם ואפשר שאוא ט"ס בט"ז יעו"ש:

כו

כו) [סעיף ג'] מי שהגביה ביתו וכו'. מיהו מפי' רש"י משמע דוקא לכתחלה צריך למונעו שלא יגביה אבל בדיעבד אין כופין להשפילו ומפר"ח שמפרש שצריך להגביה בהכ"נ משמע נמי דס"ל דדיעבד אין כופין להשפילו. וכן עשה ר"ת מעשה שצוה להגביה קרן אחד דבהכ"נ ולא כפה אותו להשפיל ביתו וכתב ב"י שכן הלכה. מיהו בש"ע כתב דעת י"א נראה דס"ל דכיון דענשו חמיר טובא דכל עיר שגגותיה גבוהים מב"ה סופה חריבה לכך החמיר כסברת י"א דכופין להשפילו והיינו אם א"א להגביה בהכ"נ אף בקרן אחד ב"ח וכן דעת רמ"א ז"ל כאן בהגה שכתב ואם עשה בנין גבוה יותר בקרן אחד מבהכ"נ סגי בכך, וכ"כ הלבוש, עו"ת אות ה' סו"ב אות ד' וכתב המ"א סק"ג דדוקא בנין כגון גג או עלייה אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן אחד דלא הועילו כלום בתקנתם עכ"ד, והביאו י"א בהגב"י, וכ"ז הוא לפיס דינא או לפי מ"ש הב"ח והב"ד לעיל אות ח"י דאפי' דאנו דרים בין הנכרים ואין יכולין לבנות בהכ"נ בגבהה של עיר מ"מ נשפיל בתינו יותר מבהכ"נ אבל לפי מ"ש המ"א סק"מ והב"ד לעיל באות הנז' דעכשיו דיש הרבה בתי נכרים בעיר שגבוהים מבהכ"נ ואפי' נשפיל בתינו ליכא היכרא א"כ לא נוכל לכוף למי שהגביה ביתו להשפילו ואפי' אם לא יעשה בנין גבוה יותר בקרן אחד מבהכ"נ, וכ"כ א"ר אות ג' דבזמנינו אין דין זה אמור עכ"ד, ומיהו לכתחלה ודאי דיש ליזהר בכל מה דאפשר וכמ"ש לעיל אות ח"י:

כז

כז) שם הגה ואם עשה בנין גבוה וכו'. ודע שאין להתיר ח"ו לעשות מגדלים על בהכ"נ כדי שעי"כ ירומם בהכ"נ כי ידוע שדבר זה נאסר במנין מגדולי זקני המדינה ועיין ביהודה יעלה סי' ט"ל דהוא אסור מה"ת משום ובחקותיהם ל"ת, תו"ח אות ו':

כח

כח) [סעיף ד'] הבונה כנגד חלון בהכ"נ וכו'. היינו כשהחזיקו הקהל בחלונות עיין בח"מ סי' קנ"ד סעי' ל"ב, מ"א סק"ד, והיינו כשזכו בחלונות מן ההפקר. דהיינו שפתחו החלונות למקום שהיה אז הפקר ואח"ז זכה אחד באותו מקום שהופקר, מחה"ש סק"ד. ועיין בח"מ סי' הנז':

כט

כט) שם הבינה כנגד חלון בהכ"נ וכו'. כתב הרמ"א בתשו' סי' ל"ב וז"ל חצר בהכ"נ שהוא מקום כניסה לרבים כמבוי מפולש או שאין בו שום תשמיש צנוע אלא היא כמו חורבה או גג אין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונותיו אבל אם הקהל פותחין חלונות בהכ"כ לחצירו יכול הוא למחות בידם ואם חצר מקום תשמיש אפי' לרבים שעושין בהם לפעמים דברים צנועים יכולים למחות שלא יפתח היחיד חלונותיו לשם דלא גרע ממבוי שאינו מפולש, וסיים ומ"מ שאם אין ההיזק הרבה לאותו יחיד בפתיחת חלונות וכו' לא הו"ל להעמיד עצמי כ"ל מדה"ד רק הו"ל לכנס לפנים משורת הדין ליתן כבוד לאלהיו ולהדר בית אלהינו, ומי שלא חס על כבוד קינו וכו' וכופין על כניסה לפנים משה"ד כמ"ש המרדכי פ' המפקיד ואף כי יש פו' חולקים ומ"מ ז"א אלא לפי רוב ההיזק ולפי ראות עיני הדיין עכ"ל והב"ד המ"א והמח"ש סק"ד. ועל מ"ש שם הרמ"א דאם הוא כמו חורבה וכו' דאין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונותיו כתב עליו המ"א שם דמיירי שהחצר הוא מהלך לרבים וא"א לבנותו דאל"כ יש לחוש שיטעון אח"כ חזקה בחלונות כמ"ש בח"מ סי' קנ"ד סעי' ט"ז וימחה לבנות עכ"ד. ואע"ג דהמחזיק בשל רבים אין לו חזקה כמ"ש בח"מ סי' קמ"ט סעי' ל"א מ"מ כוונת מ"א לומר כדי שלא יצטרך ליכנס עמו אח"כ בדינא ודיינא. וכ"כ המחה"ש והא"א סק"ד. ובזה מיושב קושיית הא"ר או ד' על דברי המ"א הנז' וחלונות בהכ"נ האידנא שגבוהים הרבה אפ"ה אין פותחין לרשות יחיד דתעלה בסולם עח"מ קנ"ד ס"ו ואין לחלק בין בהכנ"ס לשאר. א"א שם:

ל

ל) שם. אין מספיק לו ד"א וכו'. אבל הרחקת ח' אמות ודאי סגי. כנה"ג בח"מ סי' קנ"ד בהגה"ט או' ע"ח, א"ר או' ד' א"א או' ד' דגמ"ר, וכנגד חלון של עזרת בהכ"נ או עזרת נשים אפשר דסגי בהרחקת ד"א א"א שם, וכן הסכים מ"ב או' ט' יעו"ש. ועיין לקמן או' ל"ב ול"ג,

לא

לא) שם, כנגד חלון בהכ"נ וכו'. עיין בשו"ת קול יהודה סי' ה' בענין בהכ"נ שיש בכל צד ד' חלונות והתחילו לבנית עזרת נשים לצד מערב נגד הד' חלונות והעלה דאין לעשות כן לבנות נגד חלונות בהכ"נ ואף אם כבר עשו יהרסו אותו יעו"ש, א"ח או' ד':

לב

לב) שם, כנגד חלון בהכ"נ וכו'. עיין בשו"ת ניב"י מ"ת חא"ח סי' ט"ז באחד שקנה בית וחצר מנכרי וחלונות בהכ"נ פתוחין לאותו חצר ורוצה לבנות סמוך לבהכ"נ לריך להרחיק עכ"פ יותר מד' ולא יותר על ח' וההבדל שבין ד' לח' יכריעו חכמי העיר לפי ראות עיניהם כמה הצורך לבהכ"נ, ובענין החזקה שהחזיקו הקהל נשא ונתן בזה לפי הענין והעלה דהרוצה לבנות הוא נקרא מוציא כמ"ש הסמ"ע לכן הדין עם הקהל יעו"ש. והביאו שע"ת או' ה'.

לג

לג) בית שהחזיקו זמן רב להתפלל בו ובתוך הזמן קנה ראובן כל אותו חצר ואחר רבות בשנים רצה ראובן לבנות כנגד חלונות בהכ"נ ויצא לטעון דהאי בי כנישתא מקנה קנינו, והק"ק טוענים שכבר החזיקו כמה שנים והיה קידש. הדין עם ראובן עד שיביאו היחידים ראיה שכבר הוקדש הבית לבהכ"נ, ואם סתימת התלונות הוא במקום שיש להם אור רב ממקום אחר די בד"א ואם לאו ירחיק ח' אמות, ודין זה אף אם הוברר שבהכ"נ הוא לק"ק, הרב מהר"י זיין בשו"ת שערי ישועה כ"י א"ת שער ג' סי' ה' והסכים עמו הרב מהר"ש נאוואוי, ברכ"י סי' קנ"ג או' ו' זכ"ל או' ב' שע"ת שם:

לד

לד) מעשה באדם אחד שהיה ביתו סמוך לבהכ"נ והיו מתים הילדים שלו וא"ל חכם א' לפי שביתך למעלה מחלון בהכ"נ ומזיק לאורה שלא יוכל להכנס בו, ועוד אתה משמש מטתך סמוך לבהכ"נ ונתקיימו בניו מאותה שעה ואילך, ס"ח סי' תתי"ג, א"ר או' ד' ועיין לקמן סי' קנ"א או' ע"ה:

לה

לה) חלון שהילך כנגד ר"ה ובני אדם עוברים לפניו לבה"כ אותם שישנים באותו החדר או שום אדם לא ישפכו מי רגלים מן החלון לפי שבהשכמה הולכים לביה"כ וההולכים בחושך לא יוכלו להזהר שלא יהיו מטונפים במי רגלים כשהולכים לביהכ"נ וכתיב שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים. ס"ח סי' תתטז"ז א"ר או' ג' מ"ב או' ט':

לו

לו) שכיני בהכ"נ שמביתם בא ריח רע לבהכ"נ צריכים להרחיק אף שקדם קודם שנבנית בהכ"נ שארית יוסף סי' כ"ח, וכנה"ג סי' קנ"א בהגה"ט עו"ת שם או' ב' א"ר בזה הסי' או' ג' י"א מ"ב סקנ"א בהגה"ט או' א' מ"ב שם. ועיין מ"א ססי' קנ"ד. אבל אם אין מגיע ריח רע ודאי דא"צ להרחיק. שב יעקב חא"ח סי' י"ג, י"א שם:

לז

לז) [סעיף ה'] אין פותחין פתח בהכ"נ וכו'. ואם היה הפתח בצד אחד וחרבה הבה"כ ורצו קצת מנהיגים לעשות בהכ"נ כדינה אין האחרים יכולין למחות אפי' הם הרוב. ואעפ"י שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין את ההר מ"א סק"ה. י"א בהגה"ט ח"א כלל י"ז או' ח"י ועיין בדברינו לעיל סי' צ' או' קכ"ז שכתבנו דבכל בהכ"נ צריך שיעשו לו עזרה לפני בהכ"נ כדי שיכנס אדם לפנים משני דלתות דוגמת האולם יעו"ש ובמקום שמתפללים למערב ופתח בהכ"נ למזרח אם אפשר בלא דוחק יעשו פתח העזרה בצפון ובמקום שמתפללים למזרח ופתח בהכ"ג במערב יעשו פתח העזרה בדרום בכדי שאם יכנסו לבהכ"נ יפנו לימין ח"ס חא"ח סי' כ"ז יעו"ש פת"ע או' י"ב:

לח

לח) שם אלא כנגד הצד שמתפללים וכו'. ובונין בה היכל שמניחין בו ס"ת ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר. כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו בתפלה הרמב"ם פי"א מה"ת דין י"א, טור. לביש. ועיין בדברינו לעיל סי' צ"ד או' ח':

לט

טל) שם אלא כנגד הצד שמתפללים וכו'. ובני אשכנז שמתפללים למזרח כמ"ש לעיל סי' צ"ד סעי' ב' בהגהה אין עושין הפתח במזרח ששם הארון אלא יעשה בצד אחר ואם אפשר לעשותו במערב מה יופיו ומה טובו. לבוש. והא שכתב הלבוש דיכול לעשותו בצד אחר וכ"כ העט"ז בשם הגמ"י משום דהדרים בערי אשכנז כולם הם מפוזרים כנגד מערבית צפונית של א"י ואינם מכוונים במערבה של א"י ממש כמ"ש לעיל סי' צ"ד או' יו"ד בשם הלבוש יעו"ש:

מ

מ) שם נגד ארון הקודש וכו'. רבי יעקב ברבי יקר היה מכבד בזקנו לפני אדון הקודש ס"ת סי' קכ"ח ושמעתי שכך הוא מנהג החה"ש חסיד ועניו כמהר"ר אליעזר ן' שושין בכל יום ששי אחר חצות לכבד בזקני לפני אה"ק כנה"ג בהגה"ט ועיין לקמן סי' קנ"א או' נ"א:

מא

מא) שם הגה ועושין בימה באמצע וכו'. וז"ל הזוה"ק פ' ויקהל דף ר"ו ע"א. בעי לסדרא ולתקנא תקינא בחד כרסייא דאיקרי תיבה. וההוא כרסייא דלהוי בשית דרגין לסלקא בהו ולא יתיר דכתיב ושש מעלות לכסא. ודרגא חד לעילא לשואה עליה ס"ת ולאחזאה ליה לכולא כד סליק ס"ת לתמן עכ"ל מ"א סק"ו א"ר או' ה' ועיין מחב"ר בק"א שכתב דהיום אין נזהרין שתהיה בשית דרגין אבל בס' אמרי אש סי' ז' כתב שיש ליזהר שיהיה שית דרגין ואין לשנות מאומה אשר הנחילנו אבותינו הקדושים צורת בהכ"נ ותכונותיו והביאו התו"ח או' ח' מיהו לפו"ד אין זה מעכב דאפי' אין בה ז' מדרגות דין תיבה יש לה לענין הקפות ולכל דבר. בן א"ח פ' ויקרא או' י"ד:

מב

מב) שם ועושין בימה באמצע וכו'. אמר כמהר"ר אברהם אבזרדאל ז"ל שראה במדרש הזהר שאין להתפלל בצבור אלא בתיבה קו' ישן נושן כ"י מחידושי דינים מרבני עה"ק ירושת"ו הקדמונים משנת הרס"ט. מחב"ר או' ד' זכ"ל או' ב':

מג

מג) בהכ"נ שהיה בו הדוכן באמצע בהכ"נ ונחרב הבהכ"נ וחזרו לבנותו יכולין לעשותו בצד אחר זר"א סי' כ"ו מחב"ר או' ה' זכ"ל שם עיקרי הד"ט סי' ח' או' ז' וכתב שם הד"ט אך מקום ההיכל מקפידים שלא לשנות יעו"ש. ועיין כ"מ פי"א מה"ת דין ג' אמנם עיין בשד"ח אסיפת דינים מע' בהכ"נ או' י"ג שהביא כמה רבנים אשר מחמירים הרבה שיהיה דוקא הבימה באמצע בהכ"נ וגם אין להתפלל בבהכ"נ אשר אין הבימה באמצע ויש אשר הטילו חרם על הנכנס להתפלל בבהכ"נ אשר אין לה בימה באמצע ר"ל יעו"ש ועיין לקמן סי' קנ"ב או' ו':

מד

מד) גבאי צדקה ששכר פועלים לסייד או לכייר במעות צדקה אין לכתוב בבהכ"כ זאת נעשה בפקודת פלוני גבאי ואפי' כבר נכתב כמה שנים יכולין למחות ולמחקו דדוקא מי שעושה בעצמו או מקדיש ממונו כותבין אמונת שמואל סי' ל"ה. א"ר או' ה':

מה

מה) שם שיעמוד עליה הקורא בתורה וכו'. והרמב"ם פי"א מה"ת דין ג' כתב כדי שיעלה עליה הקורה בתורה או מי אשר אומר לעם דברי כבושין כדי שישמעו כולם ע"כ והרמ"א שהשמיט את זה משום שמנהגם שהדורש עומד סמוך לאה"ק כמ"ש התו"ח או' יו"ד ומשמע מזה דאין לעמוד על התיבה להתפלל כ"א דוקא הקורה בתורה או האומר לעם דברי כבושין וזהו אם אין בה ד"א על ד"א אבל אם יש בה ד"א על ד"א מותר להתפלל על גבה כמ"ש לעיל סי' צ' סעי' ב' יעו"ש ועיין בדברינו לעיל סי' קמ"ו או' כ"ד:

מו

מו) שם בהגה וסדר הישיבה וכו'. כתב הלבוש. דעכשיו אין ענין לסדר זה כי קונין המקומות ומ"מ יזהרו שלא עשו שום מקום לישב עליו בין הבימה ובין ההיכל באופן שיהיה פני היושב נגד הבימה ואחוריו להיכל דגנאי הוא ועוד שלא יפסיק בין המברך על הס"ת ובין היכל דנראה כמשתחוה לו המברך עכ"ל. ט"ז סק"ב מ"א סק"ו ח"א כלל י"ז או' י"ט. שם הח"א משמע אבל אם סדר הישיבה ופניהם למזרח (ר"ל נגד ההיכל) שרי וכן נוהגים ולא חיישינן לטעם שהמברך בס"ת ומשתחוה נראה כמשתחוה לאדם שעומד שם שאין כוונתינו בהשתחואה זו רק לכבוד התורה עכ"ד והמש"ז או' ב' כתב כיון שאחריו לבימה אין נראה כמשתחוה לו יעו"ש:

מז

מז) שם וסדר הישיבה וכו'. נוהגים לעשות היכר בבהכ"נ מקום לאבלים ולחתנים כדי שכל הנכנס יכ"ר ויגמול חסד זכר למקדש ומה גם שבהכ"נ נקרא מקדש מעט, מעיל צדקה או' תשנ"א דמ"ח ע"ג, יפ"ל או' ו':

מח

מח) שם, וסדר הישבה וכו'. מ"ש הרא"ש בכלל ה' סי' ג' על מקומות של בית הכ"נ וז"ל אטו אדם גדול שישב בראש והוליד בן פריץ ישנה את מקומו וישב גדול במקומו לא יעשה כן אלא בנחלתו ידבק ומקומו אל ינח וישב בראש אע"פ שאינו ממלא מקימו ע"כ. כן מ"ש הרב מהר"י בי רב סי' מ"ח דבמקום שיש חסרון כיס אין חייב בכבוד הזקן וילך ויחזיק בנחלת אבותיו ויקיים תחת אבותיך יהיו בניך ע"כ, לא אמרו אלא במקומות שמוכרים המקומות של בהכ"נ אבל כשאין המקומות קנויים כירושלים עה"ק מושיבין זקן במקומו והוא ישב במקום הראוי לו אפי' החזיק אביו אין זו חזקה בבהכ"נ של רבים. אבל בבה"נ של יחיד מהני חזקה שיש עמה טענה, את"ד הרבנים הרדב"ז בח"ב סי' תרכ"ח וכנה"ג ח"מ סי' קמ"ט, ה"ד הרב מעשה אברהם בחא"ח סי' ט"ל וכן דן בנידונו שבעירו אין מוכרים המקומות דאין להבן דין נחלה במקומו של אביו אפ שהוא קצת ממלא מקום אביו שד"ח אסיפת דינים מע' בהכ"נ או' מ"ז. א"ת אות ח' ועיין בתשו' ח"ס סי' כ"ח:

מט

מט) מי שנתן חדר בביתו לבהכ"נ וישבו כל א' וא' במקומו שייחד להם בתחלה ולאחר מיתתו קם בנו תחתיו והניח לכל אחד ואחד לישב במקומו ולאחר ימים נתעורר הבן להעתיקם ממקומם אינו רשאי שכבר החזיקו הקהל במקומותם למושבותם. אור עולם סי' ג' עיקרי הד"ט סי' ח' או' ך'.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---