אליה רבה/אורח חיים/קנא

אליה רבה ‏ אורח חיים קנא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] אין נוהגין בהן וכו'. אין לזלזל לאדם בכבוד השכינה (מהרי"ו) באליהו זוטא כתבתי זה לשוני, מצאתי כתב המתעטש בבית הכנסת אין אומרים לו רפואה מיימוני, עד כאן. (ובגן נטע נפל טעות בדפוס שכתב זה בשם ט"ז וצריך לומר אליהו זוטא). ועתה עיינתי ולא מצאתי היכן הוא בהמיימוני כן ואדרבה מדכתב פרק ד' מהלכות תלמוד תורה וכן בטור יו"ד ושולחן ערוך סימן רמ"ו דין זה על בית המדרש משמע בבית הכנסת מותר שהרי כתבו עלה דקדושת בית המדרש חמיר מקדושת בית הכנסת, ואין לומר כוונת מצאתי כתב הוא נמי על בית המדרש דאם כן קשה מאי חידוש בזה על השולחן ערוך, הא השולחן ערוך גופיה כתבו ביו"ד כדאמרן גם למה כתבו בשם מיימוני ולא הזכיר מטור ושולחן ערוך, ועוד הא כתב הכסף משנה ובית יוסף שם דמקורו הוא מש"ס פרק אלו דברים ושם איתא של רבן גמליאל לא היה אומרים מרפא מפני ביטול בית המדרש, ואם כן בית הכנסת מנלן, ודוחק לומר דהוי נמי ביטול תפילה, ועוד דגם בבית המדרש כתב הש"ך שם בשם הפרישה דוקא בימיהם שלא ראו מספריהם לחוץ, כל שכן שלא היו משיחין, אבל עכשיו דבלאו הכי אין נזהרים אומרים רפואה אף דהט"ז שם החמיר היינו משום כבוד התורה עיין שם, ועוד הא בלחם משנה שם הקשה על הרמב"ם הא מוקי הגמרא שם הך ברייתא כבית שמאי משמע דלבית הלל מותר ונדחק ליישב. מיהו נראה לי ליישב בהקדים דברמב"ם וטור משמע טעם האיסור משום קדושת בית המדרש, והוא תמוה הא בברייתא מפורש טעם משום ביטול בית המדרש, אלא נראה לי ליישב הנזכר לעיל כי קשה נמי על בית רבן גמליאל איך עשו כבית שמאי, אלא נראה לי דסבירא ליה אפילו לבית הלל אסור משום קדושת בית המדרש, ומאי דקאמר תניא כוותיה דבית שמאי היינו על טעם דתני משום ביטול בית המדרש אבל לבית הלל איכא טעם אחר משום קדושת בית המדרש ובין כך ובין כך, ונראה להקל בבית הכנסת אפילו כשעוסק בתפילת המקום שמותר להפסיק. ועיין ספר חסידים סימן תתרי"א מצא דבר בחצר בית הכנסת זכה בו ולא אמרינן דחצר להקדש (אגודה ריש מעילה):

ב

[ב] ויש אומרים דבבית המדרש וכו'. היינו לתלמידי חכמים ותלמידיהם דמותרים בבית הכנסת בשעת הדחק מותרין בבית המדרש אפילו שלא בשעת הדחק משום ביטול תורה, ולשאר אינשי או לתלמידי חכמים שאין לומדים בבית הכנסת משמע דאסורים. ודוקא מאכל ומשתה אבל שאר דברים כתב מגן אברהם אפילו לתלמידי חכמים אסור, כגון ליכנס בה מפני הגשמים, וכולי עלמא מודים בזה, ועוד דאטו תלמידי חכמים אינם מוזהרים על מורא מקדש, עד כאן. אבל ראיתי בסמ"ק ס"ו שכתב בכולן תלמידי חכמים מותרין כדאיתא בירושלמי עפרא דבי כנישתא וספריא ותלמידיהן, עד כאן. ומכל מקום אין להקל אלא בשעת הדחק ואפילו לשכב במטה שם נראה דשרי כדמשמע בירושלמי שהביא הר"ן מקבלין לחמרים ולמאנים, אבל כשיש משמר בבית הכנסת לא ישכב במטה כדאיתא ריש פרק תמיד, ויש לחלוק. וראיתי נוהגין כשמחדשין הפרנסים או גבאים בבית הכנסת שאוכלין ושותין שם עמא דארעא, ואולי הוי כאילו התנה כיון שהוא צורך ציבור ובית הכנסת כדבסעיף ד' וצריך עיון. כתב הט"ז דאורחים מותרין לאכול שם כדאיתא בסימן ק"פ בקידוש, וכן כתב בית יוסף בשם רמב"ן עד כאן לשונו. ותמיהני הא כתבו תוס' במגילה דף כ"ח דהתם מיירי בחדר הסמוכה לבית הכנסת, אבל בבית הכנסת גופיה אסור, וכן כתבו תוס' והרא"ש ריש בבא בתרא, וגם מה שכתב שכן כתב בית יוסף בשם רמב"ן אינו ראיה דמיירי בבתי כנסיות שבבבל שנעשות על תנאי דמותר בזה כמו דשרי בהתנת בארון ותשמישי קדושה בסימן קנ"ד סעיף ח', ומכל מקום קלות ראש אסור כמבואר בסעיף י"א:

ג

[ג] ואין מחשבין בהם וכו'. קאי אבית הכנסת ובית המדרש. מהרמ"ט (שו"ת המבי"ט ח"ג ס' פ"ד) דאסור לשחוט בתוכן. ודין הספד, עיין ביו"ד סימן שד"מ:

ד

[ד] ואחר כך יקראנו וכו'. דאם יקראנו קודם שקורא הפסוק נראה דעיקר הכניסה לקרות חבירו וקריאת פסוק הוא פלט (לחם משנה):

ה

[ה] גם הישיבה וכו'. פירש הב"ח דישיבה לשון שהייה הוא ובין עומד ובין יושב איכא מצוה ועיין לעיל סימן צ"ג ס"ק א':

ו

[ו] אפילו שינת ארעי וכו'. חל החיוב לגעור באותן שעושין כן, ומכל שכן אותן שישינים בשעה שדורש הדורש שאז עבירה גוררת עבירה מסיר אזנו משמוע תורה של"ה דף רנ"ו, גם הפליג מאוד שיחת חולין בבית הכנסת:

ז

[ז] לעבר וכו'. שאין בה קלות ראש דאין עולין לה אלא בפת דגן וקטנית:

ח

[ח] ואם היה הדרך עובר וכו'. מכל מקום אין ראוי לעשות כן מדאמר ר' אליעזר לא עשיתי קפנדריא, ומשמע דבהני גווני דשרי מיירי דאי לאו הכי מאי רבותא, כסף משנה וכן כתב פסקי תוס' פרק בני העיר:

ט

[ט] מותר וכו'. לבוש כתב יש אומרים שמצוה וכו', כן כתב בית יוסף בשם הרא"ש והטור, אבל בשולחן ערוך סתם וכתב דמותר היינו משום שכתב בבית יוסף דרי"ף ורמב"ם לא גרסי מצוה אלא מותר והשולחן ערוך נמשך אחר הרי"ף ורמב"ם כנודע. ונראה טעמא דלבוש דאנחנו נמשכין אחר הרא"ש וכן פסק מגן אברהם, וכן נראה לי עיקרו כי כן פסק הר"ן פרק בני העיר, וכן מצאתי בבעל הלכות גדולות דף י"ב וידוע שדבריו דברי קבלה. ועוד תמה אני על בית יוסף הא הרי"ף סוף ברכות, וכן בר"ן שם מבואר שכן כוונת הרי"ף. גם מה שכתב הנחלת צבי ראיה לרמב"ם מדאמר ר' אליעזר מימי לא עשיתי קפנדריא לא עיין בכסף משנה שם, דר' אליעזר מיירי בהיה הדרך עובר או שלא לעשות קפנדריא, אבל בנכנס להתפלל דמייתי הש"ס מקרא לא מיירי אפילו לרמב"ם עיין שם, וכן משמע בפסקי תוס' וכן דעת מעדני מלך נוטה בסוף ברכות דלשון הקרא הוא לשון ציווי, לכן נראה לי דהכי נקטינן:

י

[י] בראש מגולה וכו'. כן כתב בית יוסף על מה שכתב אורח חיים שהר"מ מוחה לילך בסכין ארוך או עם כיסו לבית הכנסת וכו'. זה לשונו, והגיה עליו הרי"ף דאין לחוש כי אם בגילוי ראש, עד כאן. והוא תמוה דלא נזכר מידי בדברי ארחות חיים מגילוי ראש, ועיינתי בכלבו דף י' שהעתיקו בזה הלשון, מיהו אין לחוש כי אם בגילוי, עד כאן, וכן הוא בתשב"ץ סימן ר"ב. ופשוט לדעתי דקאי על סכין וכיסו דדוקא כשהם בגלוי אבל כשהם מכוסה מותר ולא איירי כלל מגילוי ראש, וזה תימא על בעלי שולחן ערוך ולבוש ואחרונים:

יא

[יא] לרוק וכו'. שאם לא כן לא יוכל להתפלל בכוונה, ובש"ס ברכות דף ס"ג מבואר לי הטעם דארקיקה לא קפדי אינשי כמו במנעל ולפי זה אפילו אחר התפילה מותר וקל להבין:

יב

[יב] שישפשפנו וכו'. ובשבת שאסור לשפשף ישים המנעל עליו עד שיתמעך:

יג

[יג] נמי וכו'. והוא הדין תבן בית יוסף סימן צ':

יד

[יד] לכבדן ולרבצן וכו'. היינו לאחר שמכבדין מזלפין במים להרבץ האבק (רש"י). רבינו יעקב היה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש ספר החסידים סימן קכ"ח:

טו

[טו] ולהדליק וכו'. נהגו להדליק קודם שיכנס אדם להתפלל משום דאמרינן עשרה קדמא שכינה ואתיא, ועוד שכן היו עושין במקדש, כלבו סימן י"ז:

טז

[טז] וישתדלו וכו'. ולפי זה באם סתרו בית הכנסת ממקום זה ובנאוה במקום אחר ואין בדעתו לבנות עוד במקום הראשון אין צריך לתלוש אלא יעשה גדר סביבו שלא יבואו לזלזל שם ואם הוא במקום שיכול למכור כנזכר בסימן קנ"ג ימכרוה, עד כאן לשון הט"ז, אבל בפירוש המשנה להרמב"ם פרק ד' דמגילה זה לשונו, ישתדלו בבניינה אם יוכלו או תכנע נפשם וישובו אל ה' אם אין בהם יכולת לבנותו ולכך מותר לתלוש ולהניחם במקום אבל לא יתלוש ויאכיל לבהמתו או יאבדם לגמרי, וכן משמע ברש"י וברטנורא, ואולי מודים להא כשבונים במקום אחר כרצונם וצריך עיון:

יז

[יז] התנו וכו'. משמע דוקא שהתנו בפירוש אבל מסתמא לא אמרינן על תנאי הן עשויות דדוקא בבבל היה כן אבל לא בשאר ארצות וכן משמע בטור ובמרדכי. ופליאה היה בעיני על תשובת משאת בנימין שכתב דין זה לבית הכנסת שלנו, ובהגהות אשירי משמע קצת כדבריו מכל מקום אינו מוכרח, מגן אברהם. ובאמת מרמב"ן ור"ן פרק בני העיר, והגהות אשירי משמע דקאי על כל הארצות, וכן בפסקי מהרי"ו סימן נ"א, ואף דבש"ס נזכר בבל נראה לי דלאו דוקא, וראיה נראה לי מש"ס דף כ"ט שם עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, קל וחומר מתבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבע בארץ ישראל, כל שכן בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצים בה תורה דאף שמזכיר בבל הוא הדין לשאר ארצות דזיל בתר טעמיה. גם מטור ומרדכי ושולחן ערוך אין ראיה דיש לומר דנקטו התנו לרבותא דאף שהתנו בפירוש אסור להשתמש בבנינהו והיינו דלא כתבו כן רמב"ן ור"ן והגהות אשירי דסבירא להו דמותר אפילו בישובן עיין שם. גם יש לומר דלדידן מסתמא הוי תנאי, אבל לטור ושולחן ערוך וסייעתו דאין התנאי מועיל אלא על חורבנן אמרינן דמסתמא לא מסקי אדעתייהו שיחרבו עד שיתנו בפירוש ואולי דבבבל היה שכיח שחרבו בתי כנסיות אמרינן מסתמא על תנאי וצריך עיון:

יח

[יח] בחרבנו וכו'. זה לשון מגן אברהם ודוקא כשאין דעתם לבנותם (אגודה עד כאן לשונו). ועיינתי באגודה ולא מצאתי כן אלא כתב זה לשונו, על תנאי וכו' פירשו תוס' אחר שיחרבו, עד כאן. והיינו לאפוקי מרמב"ן דלעיל מיירי אפילו בבנינה קאמר דדוקא אחר שיחרבו אבל שלא יהא דעתם לבנותם לא שמעינן כלל, וגם נראה לי ראיה דאין חילוק דהא הוכיחו תוס' והרא"ש ור"ן ושאר פוסקים דזריעה הוי תשמיש מגונה ואסור אפילו בחורבנה מכנישתא דרבינא שחרבה ואסרו לזרעה עיין שם, דילמא התם דעתם לבנותם היה ודוחק לומר כיון שביקש לזרעה מסתמא לא היה דעתם לבנותו:

יט

[יט] אבל בישובו וכו'. ואם התנה להתפלל עד זמן פלוני ואחר כך לא יתפלל בו כלל אז ישתמש בו אחר כך כל תשמיש שירצה ב"ח סימן קנ"ג:

כ

[כ] כגון זריעה וכו'. לשכב עליו צריך עיון ובאמת שכן כתב בית יוסף בשם הר"ן, אלא דלדידיה אפילו בבניינה מותר לשכב עניים ולהטור וסייעתו דאין מותר אלא בחורבנה אפילו עשירים מותר, עיין שם ודוחק:

כא

[כא] [לבוש] תפקע קדושתן וכו'. והא דקאמר בש"ס שיקבעו בארץ ישראל ותירץ מגן אברהם כיון שנחרבו קודם ביאת הגואל לא קבעו בארץ ישראל. עוד יש לומר דאף שיקבעו בארץ ישראל מכל מקום לא קיימו בקדושת בית הכנסת:

כב

[כב] יש להסתפק וכו'. כתב עולת תמיד דמהרי"ק הכריע דיש לנהוג בו קדושה היכל ואסור, עד כאן. ולא דק דבשורש קמ"א מבואר שעומד בספק או כדמשמע בבית יוסף, ומכנסת הגדולה משמע דיותר מסתברא להיתר מלאסור:

כג

[כג] [לבוש] אבל בית שנבנה וכו'. ומכל מקום שומר נפשו ירחק מדבר זה שכל מי שראיתי שעשה מדרש בבית אחד מבתיו התחתיים והוא משתמש הבית שעל גבי מדרש לא הצליחו מהם ירדו מנכסיהם מהם מתו מהם לא זכו לבנות (כנסת הגדולה):

כד

[כד] [לבוש] אפילו לשכב וכו'. דכיון שלא נבנה מתחילה לבית הכנסת מהני ביה תנאי אפילו בישובן ב"ח במהר"י שם, עד כאן לשון מגן אברהם. ולא נהירא דזה לשון פסקי (מהר"א) מהר"י ווייל סימן נ"ב, שאלוני על חדר שיחד לבחורים לבית הכנסת אם מותר לשכב על גביו כיון דיש מרבותינו שכתבו הא דבתי הכנסיות של בבל על תנאי הם עומדים היינו בשעת חורבנן, והשבתי דאפילו לאותן המפרשים כן והיינו דוקא בית הכנסת הבנוי מתחילה לכך דדומיא דהיכל עד כאן לשונו. והבין מגן אברהם דתלי בתנאי וליתא דכיון דלא דמיא להיכל שנבנה מתחילה לכך מה לי בתנאי, אלא ודאי אין ענין זה דתנאי הכא כלל אלא דהכי פירושו דשואל שאל דוקא למפרשים שעל שעת חורבנן דאילו למפרשים דעשוין על תנאי אפילו בבנינה אם כן אפילו בתוך בית הכנסת מותר, והשיב לו דאפילו למפרשים על חורבנה דוקא ואם כן אסור בבנינה מכל מקום בזה דלא נבנה מתחילתה לכך מותר לשכב על גביו מטעם אחר דעיקר איסורו דעל גבי בית כנסת הנלמד מהיכל אם כן אין איסור אלא בנבנה מתחילה לכך, וכן נראה לי ברור דאפילו בארץ ישראל דלא מהני תנאי כלל מותר בזה. כתב הט"ז נראה דכל שכן אם בשעת בניית בית הכנסת בנה בית דירה למעלה ממנו, מיהו טינוף או כותים בכל גווני אסור, ועיין לעיל סימן נ"ה שמפסיק התפילה מלעלות לשמים. כתב בתשובת פני משה סימן י"ח מעבר דבית הכנסת אין לו קדושה לכולי עלמא וגרע מעליית בית הכנסת ובית המדרש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.