אליה רבה/אורח חיים/קיג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קיג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] באבות וכו'. בטור מייתי שם ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם, לפירוש הרא"ם משום דאין הקב"ה מיחד שמו על היחיד אלא על האומה אלקי ישראל אלקי העבריים אלקי העמים, הפרישה פירש דיעשה לאברהם עצמו בלא זרעו לגוי גדול, וזה אי אפשר אלא שייחד שמו עליו. עוד בטור ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק, נראה לי בהקדים ש"ס תענית אילן במאי אברכך וכו' אי בבנים הרי בנים אי בעושר הרי עושר אי בתורה הרי תורה, אלא יהי רצון שיהא צאצאי מעיך כמותך, עד כאן. וזה נמי קשה באברהם דמצינו שהיה לו כל הברכות, עושר כדפירש רש"י פסוק ואת הנפש וגו', תורה כדאיתא במדרש בנים פשטי דקרא ואעשך לגוי גדול, ואם כן במה אברכך לזה אמר שאומרים אלהי יצחק כמו באברהם והוי צאצאי מעיו כמותו. עוד בטור אף על פי שאין מלכות בפתיחה אלהי אברהם הוי כמו מלכות עיין שם, אין להקשות אמאי לא הקשה אשאר ברכות שמונה עשרה דיש לומר דברכה הסמוכה לחבירתה אין צריך מלכות כדלקמן סימן קי"ח, ולקמן סימן רי"ד האריך הלבוש בזה, והכלבו כתב בסימן י"א דאין בה מלכות לפי שעדיין כשבא אברהם לא נודע מלכותו בעולם. כתב ר' דוד אבודרהם הא דאין מברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות התפילה, מפני שהתפילה מצוה שאין לה קיצבה מן התורה אלא ביד אדם למעט או לרבות. כתב ר' דוד אבודרהם כריעות אלו הם כדי שיזכור לפני מי הוא עומד וכי סופו להיות עפר, דבר אחר לרמז כדי למשוך ברכה מלמעלה למטה, עד כאן. כתב בסדר היום ושאר ספרים בארבע כריעות יכוין בארבע אותיות של הויה, ובזקיפה יכוין בארבע אותיות אדנ"י דהיינו, בפתיחת אבות יכוין להמשיך היו"ד להביא השפע עד היסוד חי עולמים ששם החיבור וכשזוקף יכוין לעלות הא' של אדנ"י לחבר עם היו"ד וכן כולם:

ב[עריכה]

[ב] כשאומרים זכרינו וכו'. כן כתבו הטור ותוס' והרא"ש פרק אין עומדין ומהרא"י סימן כ', ומשמע במה שמוסיף בשביל ראש השנה ויום כיפור דכורעין ולא שאר תפילה דחול, אבל בסימן תקפ"ב משמע דבכל התפילות כורעין ולקמן יתבאר ועיין לחם חמודות דף ל"ח:

ג[עריכה]

[ג] הרי זה מגונה וכו'. צריך עיון דבסימן רפ"א כתב אין צריך לשחות וכו' ואולי סמך אהכא כיון דאין צריך הרי זה מגונה. כתב לחם חמודות דף מ"ג נראה לי דמכל שכן שאין לכרוע בתחילה וסוף בשאר ברכות שאינן מתפילת שמונה עשרה, עד כאן. ומט"ז לא משמע הכי ואפשר לכוין בכך, ועיין לעיל סוף סימן נ"א ולקמן סימן קל"ט. כתב דרכי משה דאין לשחות ולירושלים עירך ובונה ירושלים דלא כמהרי"ל, עד כאן. אבל מצאתי כן בתשב"ץ סימן שי"ו וכן בתשובת מהר"ם מינ"ץ סימן פ"א וכתב ולא בברכה רק בתיבה אחרונה של ברכה דירושלים, עד כאן. וממגן אברהם נראה דאין לכרוע כל כך כמו שאר ברכות:

ד[עריכה]

[ד] שיתפקקו וכו'. פירשו רש"י והרא"ש לשון פקק הגפן שהוא קשר שבגפן הבולט עיין שם. ולי נראה שהוא לשון נענוע כדאיתא בסוכה דף ט"ו ומפקפק ונוטל:

ה[עריכה]

[ה] כורע בברוך וכו'. כשאומר ברוך יעשה כריעה בברכים, וכשאומר אתה ישתחוה בראשו עד שיתפקקו וכו' פסקי תוס' וכן כתב בזוהר פרשת עקב. כתב רש"ל בביאור סמ"ג, ברוך הוא לשון ברך לך תכרע ומשמע דבמודים ישחה גופו וראשו בבת אחת ועיין בתשובת בית יעקב סימן קכ"ד:

ו[עריכה]

[ו] מהאל הגדול וכו'. כתב ר' דוד אבודרהם הכוונה הגדול כנגד עולם המלאכים לפי שהשם הוא הגדול שבכולם, הגיבור נגד העולם הגלגלים לפי שהשם מסבב הגלגל בגבורה, הנורא כנגד עולם המעשים שעל ידי נוראותיו שעושה עם שוכני בתי חומר ניכר שהוא נורא. כתב הרמב"ם פרק ט' מהלכות תפילה מי שאמר בתחנונים מי שריחם על קן צפור וכו' או לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד ירחם עלינו וכיוצא בענין זה משתיקין אותו, מפני שמצוות אלו גזירות הכתוב ואינן רחמים, עד כאן. האומר על טוב יזכר שמך או יברכוך טובים משתקין אותו משנה פרק ג' דמגילה עיין באליהו זוטא:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.