אליה רבה/אורח חיים/קיא

אליה רבה ‏ אורח חיים קיא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] לסמוך וכו'. שכל הסומך אינו ניזק כל אותו היום (לבוש). כתב הנחלת צבי לא דק הלבוש שכתב כן בסתם, דבתוס' פרק קמא דברכות כתב דוקא הקורא כוותיקין אינו ניזק, עד כאן. ותימא עליו שלא ראה דהלבוש העתיקו מדברי הטור, ואם כן נראה לי דהטור לא סבירא ליה כתוס' וסבירא ליה ללבוש כטור. אך קשה דהרא"ש כתב כתוס', וכן משמע לעיל בסימן נ"ח בטור גופיה. לכן נראה לי דכתב כן הכי ללמוד מינה דעל כל פנים מצוה גדולה סמיכות גאולה לתפילה אף שאינו קורא כוותיקין דהא אף שקורא כוותיקין צריך דוקא להסמיך, וכן משמע בתוס' גופיה כמו שכתב מעדני מלך דף ו'. עוד נראה לי דהטור כתב לראיה כי נדקדק למה הוצרך הטור לכתוב ולא יפסיק כלל, אלא צריך לומר דהוה אמינא דאף דצריך לסמוך מכל מקום רשאי להפסיק מעט, ואם כן תיקשי מנלן באמת שלא יפסיק כלל. לכן נראה לי דלזה מביא ראיה שכל הסומך וכו' דשם על כרחך אינו מפסיק כלל, דהא מתחיל מיד בהנץ החמה כדלעיל סימן נ"ח, הרי דלשון סמיכות גאולה לתפילה הוא שלא יפסיק כלל כנזכר לעיל, ועיין לעיל סימן ס"ו:

ב

[ב] חוץ מאדני וכו'. דהוי כתפילה אריכתא ובלבוש כתב דעל פי הסוד יש טעם כיון שהשם הזה כתב בא"ד וכו'. כתב רשב"ן מפני שההפרש שיש בין ה' באל"ף ד' ובין יו"ד ה"א וי"ו ה"א הוא כשתהיה כוונת אומרו שהוא אדון הנבראים ואינו מדבר כנגד עצמו אזי יכתוב יו"ד ה"א וכשתהיה כוונת אומרו כנגד עצמו שיאמר אדני וגיבורי וריבוני אזי יכתוב א"ד:

ג

[ג] ויש אומרים שמותר וכו'. עיין סימן ס"ו סעיף ט':

ד

[ד] בשבת וכו'. דסמיכות גאולה לתפילה נלמד מדסמך ה' צורי וגואלי ליענך ה' ביום צרה ושבת לאו יום צרה וכו', הגהות אשיר"י. והקשה הלבוש אם כן יום טוב נמי, ותירץ במצרים היה יום טוב נמי יום צרה דלא נחו משיעבוד כי אם בשבת. ודרכי משה תירץ דיום זה יום טוב הוא בשאר ימים יום צרה. ובאר הגולה תירץ דיום טוב הם ימי הדין כדתנן בפסח על התבואה. וכתב לחם חמודות ונראה לי דהיינו בכגון הא דמצא ציבור שקראו קריאת שמע ועמדו להתפלל דמתפלל עמהם, עד כאן, ונראה דהוא הדין דמותר לענות קדיש וקדושה וברכו. כתב הלבוש במנחה ובמוסף יכול לומר כמה פסוקים אבל בשחרית וערבית לא יאמר רק אדני שפתי, עד כאן. וכתב לחם חמודות ומכל מקום לא יאמר הפסוקים כי אם קודם ה' שפתי שהרי אומרו ה' שפתי כתפילה אריכתא דמיא ומיהו בפסקי תוס' מסיק שאין להוסיף אפילו במנחה ומוסף וכן כתב רש"ל בתשובות סימן ס"ד:

ה

[ה] חוזר וכו'. בנחת ה' שפתי וכו' תשובת מהר"מ מינ"ץ סימן פ"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.