אליה רבה/אורח חיים/פג

אליה רבה ‏ אורח חיים פג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] אפילו פינו ממנו וכו'. כתב עטרת צבי וצריך להרחיק לפניו כמלא עיניו ומלאחריו ארבע אמות ממקום שכלה הריח, עד כאן, וכן מוכח בש"ס סוף פרק מי שמתו עיין שם ודו"ק. וצריך עיון במה שכתב בית יוסף בשם רבינו יונה וברש"י על אלפסי עיין שם וקיצרתי. ואם הוא ספק ישן או חדש נראה דאזלינן לחומרא כמו בספק צואה בסימן ע"ו:

ב

[ב] אם יש לו מחיצה וכו'. אפילו אין גבוה עשרה טפחים בית יוסף, והב"ח חלק דדוקא גבוה עשרה טפחים בעינן וכן מפרש בלחם חמודות, ודעת הט"ז ומגן אברהם דאף בגבוה עשרה טפחים אסור. מיהו דוקא במחיצות שאינן נעשים אלא בשביל בית הכסא כגון שעושים בחצירו חדר מיוחד לזה אבל אם הסמיך בית הכסא למחיצות של בית אף שאותו מחיצה הוא מחיצת בית הכסא ממש מותר לקרות אפילו בסמוך כיון שאין מחיצה מיוחדת לבית הכסא בלבד, וכל זה בבית הכסא שאין בו חפירה אלא הצואה מונחת על הקרקע:

ג

[ג] אם אין הריח וכו'. עיין לעיל סימן ע"ט סעיף ב' מה שכתבתי בזה:

ד

[ד] אבל לא בתוכו וכו'. כן כתב בית יוסף משום שהרמב"ם והרא"ש פסקו הכי וכן כתב רבינו ירוחם בשם הרא"ש. ומה שתמה בית יוסף על רבינו ירוחם שכתב אחר כך דהרא"ש פסק להקל, עיינתי בדברי רבינו ירוחם ולא קשה מידי דכוונתו שהרא"ש פירש דברי רי"ף שכתב שהוא בעיא דלא איפשטא סתם ופירשו הרא"ש לקולא, אבל הרא"ש לדידיה סבירא ליה להחמיר לזה ברור עיין שם כי קיצרתי. וכן בעל הלכות גדולות מחמיר ואפילו בדיעבד אם כבר קרא או התפלל לא יצא והיינו מדרבנן ונפקא מינה לענין ספיקא ועיין תשובת ר' יום טוב צהלון סימן ע"ב. ונראה דכמו שאסרו בתוכו הוא הדין דאסור תוך ארבע אמות דידיה דהא רב חסדא אמר עומד אדם בבית הכסא ומתפלל ופירש רש"י שם רחוק ארבע אמות, אף דיש לומר דפירש כן למקשן מסתמא הוא הדין למסקנא, דהא סלקא דעתך דש"ס דאפילו בתר שאסור כמלא עיניו, אם כן למסקנא די לנו שנתיר כמלא עיניו אבל תוך ארבע אמות אסור וכן כתב הדרישה להדיא בשם המרדכי. ונראה קצת ראיה לזה מדנקט לשון כנגד ולא קאמר עומד בצדו ומתפלל כדאיתא בדף כ"ה ע"א אם היה גבוה עשרה יושב בצדו וקורא אלא על כרחך דוקא רחוק ארבע אמות מותר. וצריך עיון דמשמעות הטור ושולחן ערוך ולבוש לכאורה דאין צריך הרחקה כלל, ועיין לעיל סימן פ"א, ולדינא אפשר להקל בדיעבד:

ה

[ה] אבל אם משתינים וכו'. ומכל מקום אין לו דין בית הכסא לענין הרחקה מכנגדו ט"ז:

ו

[ו] ומכוסה וכו'. אבל אם אינו מכוסה וכל שכן אם הוא מלוכלך יש לספסל זה דין בית הכסא ומרחיקים ממנו (לבוש) וקשה דלא סיפא רישא דמדרישא משמע דהכיסוי לא מעלה ולא מוריד כיון שאין הגרף תחת הנקב מותר, וכן משמע בבית יוסף וכן כתב הדרישה להדיא, ואפשר דמה שכתב הלבוש אבל אם אין מכוסה וכו' דיש לו דין בית הכסא היינו כשגרף תחת הנקב דאפילו הכי כשמכוסה מותר אבל בשאין מכוסה אסור:

ז

[ז] [לבוש] ומה שכתב יש לספסל זה וכו'. נראה מדבריו שפירש מה שכתב בית יוסף על המרדכי ז"ל נראה מדבריו דספסל נקוב זה דין בית הכסא יש לו, ולפי זה צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, על כרחך מיירי כשאינו מכוסה והגרף תחת הנקב, אבל כשהוא מכוסה ואפילו הכי צריך הרחקה, וכן מוכח בלחם חמודות פרק מי שמתו סימן קס"ט עיין שם ודו"ק, וכן מצאתי להדיא בדרישה שפירש דברי בית יוסף בפשיטות כדברי. ועוד יש לי בזה מקום עיון כי הדרישה העתיק דברי הבית יוסף בזה הלשון, כתב המרדכי אמר רפרם עומד אדם כנגד בית הכסא ברחוק ארבע אמות וקורא ואוקמוה בחדתי, נשאלתי על ספסל נקוב וכו' עד כאן לשון בית יוסף, וכן לשון המרדכי אות באות עד כאן לשון הדרישה. ולפי זה מה שכתב בית יוסף דין בית הכסא יש לו היינו דין בית הכסא חדתי דאפילו לפניו אין צריך להרחיק אלא ארבע אמות, והוא תמוה דבבית יוסף לא נזכר כלל הנך שני תיבות ואוקמו בחדתי. גם עיינתי במרדכי ולא כתביה, אלא זה לשון המרדכי ומפרש לה בבית הכסא שאין בו צואה, עד כאן. ולפי זה מיירי בבית הכסא ישן דדוקא לאחריו סגי ארבע אמות אבל לפניו בעינן מלא עיניו, וכן פירש הנחלת צבי דברי בית יוסף בפשיטות. ואין להקשות לפי זה אם כן לענין מאי התיר המרדכי כספסל לזה דהא אפילו אינה מכוסה וצואה תחת הנקב נמי דינא הכי, יש לומר דאי אינה מכוסה כל החדר הוי כבית הכסא ואסור, אבל השתא דמכוסה אין דין בית הכסא אלא לספסל ולא לחדר ודו"ק. ולפי זה צריך לומר מה שכתב בשולחן ערוך מותר לקרות כנגדו לאו דוקא כנגדו דהא מלא עיניו בעינן, אלא סבירא ליה דמותר באותו חדר כשהוא לאחריו ארבע אמות או כשמכסה לכל הספסל אבל הוא דחוק. לכן נראין דברי הפרישה דהוי כחדתי, ומה שכתב המרדכי ומפרש לה כשאין בו צואה יש לומר דהיינו בחדתי כי סוף המסקנא דש"ס סוף פרק מי שמתו הכי הוא. אך עתה נדפס מחדש הט"ז ומגן אברהם וראיתי שפסקו נמי דאסור כמלא עיניו, אף שדברי מגן אברהם בזה דחוקים בעיני ויש לי להקשות עליו טובא אלא שלא רציתי להאריך, גם לא היה בידי ספר הפרישה, מכל מקום יש להחמיר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.