כף החיים/אורח חיים/פג

כף החיים ‏ אורח חיים פג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אסור לקרות כנגד בה"כ ישן וכו'. פי' דכל בה"כ שהיה בו צואה אעפ"י שפינו אותה כאילו עדיין הצואה בתוכה וצריך להרחיק לפניו כמלא עיניו ולאחריו ד"א ממקום שכלה הריח. ב"ח. עט"ז אות א'. א"ר אות א'. מאמ"ר אות א' ועי"ש במ"ש על דברי הר"י יעו"ש. ר"ז אות א':

ב

ב) שם אסור לקרות כנגד בה"כ ישן. ואפילו רחצוהו וניקוהו וסידוהו בסיד אפ"ה כיון שנדחה שעה א' אין לו התר. בית יהודה ח"א חא"ח סי' יו"ד. י"א במ"ב סי' פ"ד בהגב"י אות א' חס"ל אות א'. אבל אם נמלך על הבית הכסא והרס אותו ועשה מקומו בית מותר דטעם משום בזיון וכיון דנעקר שם בה"כ ממנו תו ליכא בזיון ופוק חזי מאי עמא דבר. וכ"כ בתשו' פמ"א לענין מרחץ. חס"ל שם. ועיין לקמן סימן פ"ד אות ג':

ג

ג) שם בה"כ ישן וכו ואם הוא ספק חדש או ישן אזלינן לחומרא. עו"ת אות א' א"ר שם:

ד

ד) שם אבל אם יש לו מחיצות וכו' מדלא כתב כמה שיעור גבוה המחיצה משמע אפי' אינה גבוהה י"ט וכמ"ש בב"י. מיהו הב"ח כתב דבעינן מחיצה גבוהה עשרה יעו"ש וכ"כ שכנה"ג בהגב"י אות ג' פר"ח אות א' עט"ז אות ב' אמנם דעת הט"ז סק"א לאסור אפי' במחיצה גבוהה עשרה דכיון שהמחיצות מיוחדים לקבל צואה הו"ל כצואה ואעפ"י שאין שם בהם ריח רע יעו"ש. וכן דעת המ"א סק"א. והב"ד א"ר אות ב' וכ"כ הסו"ב אות א' ר"ז אות א' ח"א כלל ג' אות י"א. חס"ל אות ב' רו"ח סי' ע"ט אות ב' ודוקא במחיצות שאינם נעשים אלא בשביל בה"כ כגון שעושה בחצירו חדר מיוחד לזה אבל אם בנה בה"כ במחיצה של בית שהסמיכה לאותה מחיצה אעפ"י שאותה מחיצה היא מחיצה של בה"כ ממש אין על אותה מחיצה דין בה"כ לענין זה ומותר לקרות אפי' בסמוך כיון שאין במחיצה מיוחדת לבה"כ בלבד. ומשו"ה כל שיש בה"כ בחצירו חדר מיוחד אין לקרות ק"ש או להתפלל בחצר כל שבה"כ לפניו כמלא עיניו כדין צואה והיינו בבה"כ שאין בו חפירה אלא הצואה מונחת על הקרקע כאותן שהיו בימי חכמי התלמוד ע"פ השדה. ט"ז שם. א"ר שם, סו"ב שם. ר"ז שם, ח"א שם. חס"ל שם. רו"ח שם, ועיין שם בחס"ל שנסתפק אם יש חפירה אבל הוא תחת הנקב ואינה עמוקה עשרה ומה גם אם לא יחסר שיש צואה ומי רגלים מבחוץ דאפשר דזה נמי חשיב כגרף של רעי ואסור לקרות כנגדו וכ"מ בב"י עכ"ד. ועיין רו"ח שם ובן א"ח פ' בא אות כ"ה, וכ"ז אם אין מגיע לו ריח רע אבל אם מגיע לו ריח רע אסור לכ"ע דמחיצות אין מועילות לריח, מ"א שם, ח"א שם. חס"ל שם. ועיין מש"ל סי' ע"ט אות י"ט ואות כ"א:

ד) בתי כסאות סמוכות לבהכ"נ אם יש להם מחיצות גבוהות עשרה וגם מתפללים בבהכ"נ מוקף מחיצות דישנן מעתה ב' הפסקות לית לן בה ובלבד שלא יגיע להם ריח רע. שב יעקב א"ח סי' י"ג, אבל אם יגיע להם ריח רע אין הפסקה ושנוי רשות מועיל וחייבים שכיניו להרחיק אעפ"י שהחזיקו בו מכמה שנים, אור הנעלם ס' ה' והב"ד עיקרי הד"ט סי' ה' אות ט"ו. ועיין עוד לקמן סי' פ"ו או' ג':

ה

ה) [סעיף ב'] הזמינו לביה"כ ועדיין לא נשתמש בו וכו'. בעיא דלא איפשיטא וכתב הראב"ד בפ"ג דק"ש כיון דלא אפשיטא אזלינן לקולא דק"ל הזמנה לאו מלתא היא ומשום גזרה או משום בזיון הוא דאיבעיא לן הלכך ספיקא לקולא עכ"ד. וכ"כ הר' יונה על הרי"ף פ' מי שמיתו אבל חדש אינו אסור כלל ואפי' בתוכו וכ"ש כנגדו יעו"ש, וכ"כ הפר"ח אות ב' אבל הרמב"ם והרא"ש ז"ל פסקו לחומרא דאין לקרות בתוכו וכן פסק מרן ז"ל בב"י כי כן דרכו כשיהיו שנים מג' עמודי ההוראה שהם הרי"פ והרמב"ם והרא"ש מסכימים לדעת אחת פוסק כמותם וכך הם דבריו כאן בש"ע ונ"מ כיון דהוא איסור דרבנן ויש מתירין אם בדיעבר קרא או התפלל בתוכו אינו חוזר ומתפלל רק חוזר לקרות ק"ש בלא ברכותם משום ס"ל ודלא כמי שכתב דצריך לחזור ולהתפלל. ועיין בדברינו לעיל ס' ד' או' יו"ד וסי' ע"ג או' ח' וסי' ע"ט אות ד' ודו"ק:

ו

ו) שם מותר לקרות כנגדו אבל לא בתוכו, משמע כל שאינו בתוכו מותר לקרות כנגדו אפי' בסמוך לו תוך ד"א. וכ"כ הפרמ"ג בא"א אות ב' וכ"פ ר"ז אות ב' מיהו הדרישה אות א' ע"ש המרדכי והא"ר אות ד' כתבו דצריך הרחקת ד"א רק כמלא עיניו א"צ יעו"ש. ומ"מ סיים שם הא"ר לענין דינא יש להקל בדיעבד:

ז

ז) שם, אבל לא בתוכו, ואם יש לו מחיצות אסור בכל החלל. מ"א ומחה"ש סק"ב. א"א שם. לב"ש סק"ב:

ח

ח) שם אבל לא בתוכו. וכתב בכ"מ פ"ג דק"ש דין ד' דאפי' להרהר בו בד"ת אסור יעו"ש. מיהו יש מקילין בהרהור. עט"ז אות ג', וכ"כ הנ"ץ סי' פ"ה והביאו מש"ז אות ג', וכ"ד הבאה"ט סק"ב:

ט

ט) [סעיף ג'] אמר בית זה יהא לבה"כ וכו'. אם אמר על השני ובית זה ולא אמר וגם זה הרי שני ספק וכו' דשמא בית זה לתשמישא בעלמא קאמר, ב"י. לבוש. מ"א סק"ג:

י

י) [סעיף ד'] בה"כ שהוא בחפירא וכו'. כסתום דמי והו"ל כאילו אין המקום הזה בה"כ. מ"א סק"ד. ר"ז אות ד':

יא

יא) שם, ומותר לקרות בו וכו' בין שיש לו מחיצות בין שאין לו. ר"ז שם:

יב

יב) שם הגהה. אבל אם משתינים בהם וכו' ומ"מ אין לזה דין בה"כ לענין הרחקה מכנגדו כדלעיל דהא במי רגלים אין איסור מה"ת אלא כנגד הקילוח לבד, ט"ז סק"ב, והביאו א"ר אות ה' ופי' דבריו דאע"ג דק"ל דצריכין להרחיק ממ"ר ג"כ כמו צואה כמ"ש בסי' פ"ז מ"מ לענין מה שחלק על הב"י בסק"א לאסור חוץ למחיצות בהא מיקל כאן במ"ר כהב"י דחוץ למחיצות מותר אי איכא מחיצות. וכן פירשו דבריו המש"ז והלב"ש סק"ב, וכ"כ ר"ז שם. ובה"כ שלנו שיש ספסל נקוב ורעי נופל שם, ביושר לא ברחוק ד"א מ"מ י"ל דמחיצות בה"כ לאו כבה"כ דמיין דהא יש ספסל מלבד המחיצה ומה שמשתינין בתוכו יראה להקל דרבנן הוה ועכ"פ דיעבד אינו חוזר וקורא, מש"ז שם:

יג

יג) [סעיף ה'] בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו מותר לקרות ק"ש כנגדו וכו'. דין זה הביאו מרן ז"ל בב"י בשם המרדכי וכתב עליו וז"ל ונראה מדבריו דספסל נקוב זה דין בה"כ יש לו ולפ"ז צריך להרחיק ממנו ד"א עכ"ל. והביאו מ"א סק"ה וכתב דצ"ע דא"כ גם לפניו אסור מלא עיניו ולמה כתב כאן בש"ע מותר לקרות ק"ש כנגדו וכו' וסיים לדידן דס"ל בעיא דרבינא לחומרא. ובה"כ ישן שאין בו צואה צריך להרחיק מלא עיניו א"כ ה"ה בספסל זה צריך להרחיק מלא עיניו כמ"ש ב"י בשם הג"מ דאין לחלק בין בה"כ המגולה למכוסה יעו"ש. והט"ז סק"ג כתב בפשיטות דמ"ש הב"י צריך להרחיק ממנו ד"א היינו לאחריו אבל לפניו אינו מועיל ור"ל שצריך להרחיק כמלא עיניו. וסי' דבריהם צ"ל כמ"ש הלב"ש דהט"ז מפרש מ"ש הב"י דצריך להרחיק ד"א הוא אם אינו מכוסה אבל מ"ש בש"ע דמותר לקרות כנגדו במכוסה אבל המ"א מפרש דהב"י חולק על המרדכי ואוסר אף במכוסה ולכן הקשה איך כתב בש"ע להתיר והוכיח לאסור לדינא ספסל זה אפי' מכוסה כמ"ש בב"י ודלא כדפסק כאן בש"ע יעו"ש. ועיין לבוש ודרישה אות א' ומו"ק ומאמ"ר אות ד' שכל אחד לדרכו פנה והא"ר אות ה' הגם שצדד דמשמע מדברי מרן דא"צ להרחיק וגם דברי מ"א מגומגמין מסיר דיש להחמיר יעו"ש. והביאו מחב"ר אות ב' וכתב וכן עיקר. וא"כ כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא והמ"א אוסר להדיא והסכימו לדבריו להחמיר שני גאונים גדולים הא"ר והמחב"ר הכי נקטינן ולכן אותם בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו אעפ"י שאין הצואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב והנקב מכוסה צריך להרחיק מאחריו ד"א ומלפניו כמלא עיניו ואם הוא בחדר שמתפלל בו צריך להוציאו לחוץ או להחזיר פניו ויהיה מרוחק מלאחריו ד"א. וכן הדין באותם בתים שיש בתוכם כסאות קטנים נקובים לצורך הילדים שבבית שצריך להוציאם לחוץ בעת שהוא מתפלל או מברך או לומד או להחזיר עיניו מהם ויהיו מרוחקים מלאחריו ד"א ואינו די במה שהם מכוסים ואע"ג דהט"ז שם התיר אם הם מכוסים היינו לפי סברתו דמחלק בספסל נקוב בין מכוסה למגולה אבל לפי דברי המ"א יש להחמיר:

יד

יד) שם הגהה. וכל מי שקורא במקום שאין קורין חוזר וקורא. לאו דוקא דבית אמצעי דיעבד אין חוזר וקורא. מש"ז בסי' פ"ד אות ג'. ועי"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---