אליה רבה/אורח חיים/פד

אליה רבה ‏ אורח חיים פד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] וקצת ערומים וכו'. כתב בכסף משנה בשם הרבינו מנוח זה לשון אור זרוע כיון דאיסור מרחץ מפני שעומדים שם ערומים הוא הדין למקוואות שטובלין בהם הנשים אסור לברך או לקרות בתוכו ולא מסתבר דעיקר איסור המרחץ אינו אלא משום איסור זוהמא והבלא דאתי ביה על ידי שתשמישו בחמין אבל הני מקוואות שהמים שלהם צוננים ליכא זוהמא ומותר, וצריך עיון דהא לענין מזוזה בית הטבילה כבית המרחץ עד כאן לשונו. ונחלת צבי כתב בסתם דמותר במקוואות, וכן פסק רמ"א ביו"ד סימן ר', ונראה דסבירא ליה לתרץ דשאני מזוזה דבעינן דירה עשויה לכבוד כדאיתא ביו"ד סימן קפ"ו כן נראה לי. אך קשיא לי מאי שנא מאמצעי דשם ליכא זוהמא דהא אין מזיעין אלא בפנימי ואין האמצעי אלא שנכנסין לתוכו ערום ולובשין אותו מיד כמבואר בשבת דף מ"ד בש"ס ופוסקים ואפילו הכי אסור לקרות בתוכו, ודוחק גדול לומר כיון שיוצאין מפנים לאמצעי ערום יהא זוהמא והבלא. לכן נראה לי דרבינו מנוח דמתיר במקוואות מתיר דוקא כשאין בו אדם וסבירא ליה באמצעי מותר כשאין בו אדם ודו"ק, ועיין במגן אברהם סימן מ"ה דלא ירד לזה. ומזה קשיא על הב"ח שפסק בסתם דגם באמצעי אסור כשאין בו אדם, ועולת תמיד כתב עליו שדבריו נכונים. ולעניות דעתי מותר כשאין בו אדם וכן משמע מבית יוסף ושולחן ערוך ולבוש שכתב דבית הפנימי מאוס הוא וכו' משמע דאמצעי מותר כשאין בו אדם, וכן נראה לי מוכח מרש"י סוף פרק מי שמתו דפירש על הא דקאמר מרחץ שאמרו אף שאין בו אדם, זה לשונו, אסור להרהר בו, עד כאן, הרי דמיירי בפנימי דוקא דאי באמצעי הא מותר להרהר בו. אך קשה מאי פריך הש"ס בשבת דף י' על רב אדא דאמר מותר להתפלל בבית המרחץ מהא דמרחץ שאמרו אף שאין בו אדם דילמא מיירי רב אדא באמצעי דוקא. ויש לומר דסתם מרחץ מיירי בפנימי דהא בפרק כירה אמרינן דבבית המרחץ אסור להרהר וקיימא לן דוקא בפנימי אסור. ועוד דאם כן הוי ליה לרב אדא לפרש דמיירי באמצעי שלא נטעה להקל גם בפנימי. ותדע דאם לא כן תיקשי מאי פריך מהזמינו לבית המרחץ דיהא אסור כמו בית הכסא דילמא שאני אמצעי דאין בו איסור הזמנה אלא דלא דמי לבית הכסא, אלא על כרחך פשיטא לש"ס דרב אדא מיירי אפילו בפנימי. והשתא ניחא מה דפריך הש"ס בבבא קמא דף פ"ו בית המרחץ בר בושת הוא דעומדים ערומים ולא מוקי לה באמצעי ועוד יש לחלק. כתב הט"ז דבמים מותר בכל הברכות כדלעיל סימן ע"ד:

ב

[ב] אפילו שאילת שלום וכו'. כתב הב"ח דוקא שלום בלשון הקודש אבל בלשון חול אין בו איסור דאף על פי דשמות המיוחדים והם שמות שאינן נמחקים אסור להזכירם אפילו בלשון חול, שאני התם דמיוחד לקדושה, אבל הזכרת שלום אינו מיוחד לקדושה ואין בו איסור אלא כשמזכירו בלשון הקודש, עד כאן. עוד כתב אדם שנקרא שמו שלום אסור לקרות בשמו בבית המרחץ, ודעת הנחלת צבי נוטה להתיר וכן פסק הט"ז:

ג

[ג] לענות אמן וכו'. אבל לשון אמונה שרי, כן משמע בש"ס שם. כתב אגודה הרוצה לשתות בבית המרחץ יברך בחוץ על מנת לשתות בפנים דהוי כמו מפינה לפינה, עד כאן. משמע בבית אחר אסור לברך על מנת לשתות במרחץ ועיין סימן קע"ח ובמגן אברהם סוף סימן קס"ו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.