אילת השחר/שבת/קי/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קי TriangleArrow-Left.png ב

דף ק"י ע"ב

ונימא לה קום מזוביך. מבואר שהדיבור הוא חלק מהרפואה, ומעתה יש להסתפק אם צריך שדוקא ישראל גדול יאמר לה, או סגי ישראל קטן או אפי' גוי.

והנה כל הרפואות הללו שנזכרים בגמ' בזמנינו אינו נוגע כי אינם מועילות כמש"כ התוס' מו"ק (י"א א') ובהגהות רעק"א לשו"ע יו"ד סי' של"ו הביא בשם מהרי"ל שאסור לנסות אותם עיי"ש, ומ"מ הלומד מאמרים אלו מקיים בזה מצות תלמוד תורה, דאחר שרב אשי קבעם בתלמוד נעשה הכל תורה. [וידוע בשם החזו"א שאמר דאפי' חשבונות של חכמת הגוים אחרי שהכניסם הרמב"ם בהלכות קדוש החדש שלו [כמש"כ בסוף פי"ז] נעשה הכל תורה. ולפ"ז גם ספר איל משולש של הגר"א שכולו חכמת התשבורת (אלגברה) הוי נמי תורה, דכיון שתכלית הספר הוא בשביל להבין חשבונות הגמ', כגון ההיא דס"פ לא יחפור (דף כ"ז א') וכדו', א"כ הכל הוא תורה].

לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר ומי שרי והתניא מנין לסירוס באדם שהוא אסור. יל"ע אם מה שמסרס הוא באופן טבעי או סגולי, ואם הוא בדרך סגולה לכאו' אין איסור של סירוס לפי הך צד בקה"י ב"ק (סי' מ"ה) דמזיק דרך סגולה אינו חייב, דלא נחשב מעשה אדם וא"כ לפי הקה"י נצטרך לומר שכאן זה פועל באופן טבעי.

הכא מעצמו הוא. לכאו' הכונה דזה דרך גרמא, וצ"ע איך סד"א דשרי והא גם גרמא אסור אלא שאין חייבים עליו כדאיתא בב"ב (כ"ב ב'), ועיין רשב"א ו|ריטב"א.

רמות רוחא הוא דנקיטא ליה. משמעות הלשון נראה שמפני גאוה הוא, אבל רש"י מפרש דהוא משום שמתאבל, וזה אינו שייך לגאוה, וכנראה דתרווייהו איתנהו ביה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א