רש"י/שבת/קי/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
דיוני הלומדים על מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קפזיזי. כלי מחזיק ג' לוגין:
שמכי. בצלים:
פרסאי. גדולים הם:
קום מזוביך. חדלי מזוביך כמו ויעמוד השמן (מלכים ב ד):
וליבעתה. יבעתנה בלי ידיעתה פתאום:
בונא. מלא אגרוף:
מוריקא. כרכום:
שבליתא. תלתן פנגרי"ג:
שיעי דדנא. מגופת חבית:
ולשייפיה. לכשישורו במים:
פשטינא. עשב שאינו גדל בקומה אלא הולך ופשט על גבי קרקע:
חרנוגא. מין עשב הוא שגדל אצל ההיגים:
היגתא רומיתא. מין הגא הוא שנקראת רומי"ת:
וליסבה בשחקי דכיתנא. יקחו אותו האפר בבלאי בגדי פשתן בקיץ:
דעמר גופנא. קוטו"ן:
ליכרי שב בירי. שבעה גומות:
שבישתא דערלה. זמורות של כרם ילדה:
ולינקטה כסא דחמרא. יאחוז כוס של יין בידה ותשב על הגומא:
ולוקמה מהא. מעל גומא זו יושיבוה על זו ועל כל עמידה נימא לה קום מזוביך:
קמחא דסמידא. קמח סולת:
וליסכה. יסוכו אותה ממנו:
דנעמיתא. בת היענה:
ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה. כלומר יין הרבה תשתה תמיד:
שערתא דמשתכח בכפותא דכודנא חיורתי. שעורה הנמצאת בגללי פרדה לבנה:
אי נקטא. לה בידה חד יומא פסקה מזובה תרי יומא אית דגרס נקטה חדא נימא גרעין אחד:
לירקונא. דאמרן לעיל קומא וגביא גילא וכורכמא תרי בשיכרא ומיעקר:
ואי לא. דלית ליה אי נמי עביד ולא אהני:
רישא דשיבוטא. ראש דג ששמו שיבוטא:
דמילחא. שהוא מלוח:
מוניני דקמצי. ציר חגבים:
דנקירי. מין עופות קטנים:
ולישייפיה. ישפשפוהו בו:
בין תנור לגודא. בין תנור לכותל במקום חם שיזיע ויצא החולי:
הרוצה שיחממנו. לזה:
יקנחנו בסדינו. יעטפנו בסדינו יפה או בסדין של חולה אחר של חולי זה:
עבד ליה רב כהנא. רפואה זו של סדין:
קירא דנישתרופי. שעוה הצפה ונוטפת מכוורת שנתמלאה ועודפת:
אהלא. אלויין:
תולענא. אדום:
עילא בר חמרא. עייר בן אתונות:
וליגלח. החולה:
מציעתא דרישיה. אמצעית ראשו:
ולישבוק ליה דמא מאפותיה. יקיז לעייר ממצחו:
ולותביה ארישיה. ישפך הדם על התגלחת:
ולזדהר מעיניה. שלא יכנס מדם זה בעיניו:
רישא דברחא. של איל:
דמנח בכבשא. כבוש בחומץ או בציר:
דבר אחר חוטרנא. חזיר טלוא בחברבורות מנומר:
מכבתותא דמישרי. מאמצע הערוגה שהם חריפים:
אושלן גלימיך. השאילני הטלית:
ואיגני בה. ואישן בה:
קלי. מעט:
איכריך גנא. נכרך בה וישן בה:
נפל פורתא פורתא. קדחה הטלית מחום שריפת החולי שיצא עם הזיעה ונפלה חתיכות דקות:
ומי שרי. לשתות כוס עיקרין:
לא תעשו. קרי ביה לא תיעשו:
ומסתרס מאליו. ואע"ג דסירוס אסור בידים:
והא אמר רב אשי. דההוא לאו סירוס הוא אלא רמות רוחא נקיטא ליה לתרנגול ומשניטל הודו הוא מתאבל ואינו משמש אבל בסירוס אפילו ממילא אסור:
אלא בסריס. הך דשרי למישתי כוס של עיקרין במי שהוא סריס כבר עסקינן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |