אילת השחר/שבת/קג/ב

אילת השחר שבת קג ב

דף ק"ג ע"ב

יכול אפי' לא כתב אלא אות אחת כו'. צ"ב איך סד"א שעל אות אחת חייב, הרי אין לזה שום משמעות, וכי סד"א שעל חצי אות יהא חייב, הרי אין לו שום משמעות, וה"נ אות אחת.

והנה בסוף ספר קיי"ל (להלן ק"ד ב') דחייב אפי' באות אחת, ויל"ע אם גם כשחסר חצי אות ומשלימו בסוף ספר חייב.

כגון שש תת רר גג חח. יל"ע למה הוצרך לנקוט חמשה דוגמאות, ואם רוצה להזכיר המקומות שהוזכר בתנ"ך תיבות עם אותיות כפולות, שיש להם משמעות, העירו דא"כ הא כתיב נמי או דדו (ויקרא כ"ה מ"ט) ומשכח"ל שכתב דד [וכן לטטפת (דברים ו'), וכתב טט שיש לה משמעות במנחות ל"ד ע"ב], ומיהו בר"ן כתב דאם תחלת התיבה מורה על אותו הדבר ממש, אלא שאינו בלשון רבים אלא בלשון יחיד, בזה פשיטא דחייב, ולפ"ז א"ש דדד הוא בלשון יחיד, וכן ווין לעמודים, והגמ' איירי שכתב שש מששבצר וכדו' וכדפירש"י, שזה משמעות אחרת לגמרי.

יכול עד שיכתוב את הפסוק כולו. צ"ב מה הסד"א שצריך שיכתוב כל הפסוק.

מהנה תולדות. יל"ע למה צריך פסוק לתולדות, הרי בנזיקין לא בעינן קרא לתולדותיהן וילפינן לתולדות מסברא. ועיין שיטמ"ק ב"ק (דף ב' א') בשם מהר"י כץ שתירץ דסד"א דתולדות כיון שלא היו במשכן הרי הם ממועטים, כי היכי דממעטינן שאר אבות שלא היו במשכן.

זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כשר. ולכן חייב על שם משמעון, ורש"י בסנהדרין (דף ס"ב א') כתב דאם כתב נפ מנפתלי אינו חייב, והעירו, דהכתיב נמי גם בני נף (ירמיה ב' ט"ז), הרי שיש שם נ"פ, ואף שזה פתוח וזה סתום לא איכפת לן בהא.

והנה בגמ' לעיל (דף צ"ז ב') הוכיחו מכאן דהמתכוין לזרוק שמונה אמות וזרק ארבע חייב, ואמנם יל"ע במתני' אמאי חייב הרי אין לו ענין בכתיבת נח לבד, והו"ל מלאכה שאיצל"ג, ולא משמע דאתי רק למ"ד מלאכה שאיצל"ג חייב, ושם בגמ' אמרו דיש לו תועלת בש"מ כיון שהוא תחלת שמעון. ועדיין אינו מבואר, דהרי עתה אינו חושב להשלים לשמעון, ולמה חשיב צריכה לגופא, ולא משמע דרק אם מתכונן להשלים חייב.

הרי אלו יגנזו. יל"ע אמאי יגנזו הרי יכול לתקן את הטעות. [וקושיא רק לר' יהודה אבל לחכמים לקמן ק"ד ב' כתב ע"ג כתב לא נחשב כתב].

רמז לניסוך המים מן התורה. בגמ' בתענית (דף ד' א') אמרו דניסוך המים הוא הללמ"מ, והכא רמז בעלמא הוא דקאמר. [במו"ק (דף ב' א') אמרו דבזמן שאין ניסוך המים אין דין עשר נטיעות, דנאמרו יחדיו ללמד שתלויים זב"ז. וצע"ק דבשלמא בדבר שכתוב בתורה יש אחד מדרכי הלימוד, אבל בהללממ"ס אין שום ילפותות, ולמה היקש כן לומדים, הרי בעלמא אין לומדים מהללממ"ס].

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א