אילת השחר/שבת/פב/ב
ועפריו מטמאים. תוס' הביא מהירו' שהשתחוה לכל עפר ועפר, וצ"ע איך משתחוה לכל גרגיר עפר, ולכאו' צ"ל שהשתחוה לכמות של עפר ביחד, וכן הוא בהא דאמרו חז"ל (ב"מ פ"ו ב') שערבים משתחוים לאבק רגליהם, דאין הכונה לכל גרגיר אבק בפני עצמו.
מה נדה אינה לאברים. לפרש"י היינו אם נחתך אבר מן הנדה לא מטמא. והנה אין זה פסוק אלא כיון דלא מצינו קרא דמטמאה ממילא אין מטמאה.
וצ"ע למה צריך ללמוד דגם ע"ז אין מטמאה כמו נדה, הא כמו דלא מצינו נדה דמטמאה אברים ה"נ לא מצינו דע"ז מטמאה לאברים, ומה צריך לימוד מנדה.
ואפשר דכיון דבאבר נדה לא שייך ענין נדה לכן אבר ממנו אין לו דין טומאת נדה, אבל אליל הא כל חלק ממנו שייך שיהי' בו ע"ז לכן בלי הלימוד יש סברא שיהי' אסור כמו ע"ז לכן צריך לימוד דדינו כמו נדה.
ע"ז ישנה לאברין או אינה לאברין. יש לעיין מה שייך אברים בע"ז וכי חתיכת דומם שייך לקרות לו אבר, וצ"ע מהו שיעור אבר אם כל שהוא, או דווקא כשיש לו צורת אבר, וגם אם יש לו דמות כמו אבר וכי משום זה שייך לקרותו אבר [אמנם מצינו גם בסוכה דף ט"ז שחלקי המיטה נקראים אבר, אלא דשם אין הנידון שיטמא מדין אבר אלא רק דנים אם חלק זה טמא או שנפקע ממנו טומאה, וכאן הנידון שיהי' לו טומאה מדין אבר].
והנה מיירי שלא נתבטל הע"ז ע"י שבירתה, כגון ע"ז של ישראל שאין לה בטול. והספק אם הטומאה תלוי באיסור הנאה או לא. [ויל"ע איך שייך ע"ז של ישראל לדעות הראשונים שאין בעלות באיסוה"נ, הרי הע"ז אסורה בהנאה ואין לו בעלות בה, ובחמץ בפסח אמרו בב"ק (דף כ"ט ב') דעשאן הכתוב כאילו ברשותו, אבל בע"ז אין פסוק ואין נעשה של ישראל, וע"ז הוא איסור הנאה חמור מאד, דאפי' שלא כדרך הנאתו אסור. ונראה דכיון שנאמר בתורה ושם בסתר ומזה למדו (ע"ז נ"ב ב') דאין לה בטול, הרי שהתורה אמרה שיש לישראל בעלות בזה, אבל בור ברה"ר לא נאמר בתורה להדיא דאפי' ברה"ר חייב, וכן על חמץ בפסח לא נאמר להדיא שנאסר בהנאה, והלא ר' יוסי הגלילי ס"ל (פסחים כ"ב ב') דמותר בהנאה, ובהא הוצרכו ללמדינו דהתורה נתנתו ברשותו].
מה שרץ לא מטמאה במשא. משמעות הגמ' נראה דדריש מקרא דע"ז אינו מטמא במשא. וצ"ע דהרי אדרבא בעינן קרא לומר שמטמא, אבל לאפוקי טומאה ולומר דאינו מטמא במשא לא בעינן קרא.
ורבנן למאי הלכתא אתקש לנדה כו'. הנה טומאת ע"ז היא דרבנן וקראי אסמכתא בעלמא, וא"כ מאי קשיא לגמ' למאי אקשינהו לנדה, הרי בפסוק הוא דרך תוכחה לישראל שיוציאו הע"ז כנדה, ומנלן שהוא היקש גמור עד שקשה לו למאי הקישו לנדה.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |