אילת השחר/שבת/פב/א

אילת השחר שבת פב א

דף פ"ב ע"א

אמר ליה רב הונא לרבה בריה מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה, אמר ליה מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא. אמר לי' מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליטרח טפי. דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה. אמר ליה הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא כל שכן זיל לגביה.

לכאורה הרי שלחו בגלל דמחדדן שמעתיה והיינו ללמוד להיות חריף ולבסוף לא שמע שום חריפות מר' חסדא, אלא דקאמר לי' דללמוד חיי דברייתא עוד יותר עדיף, וטוב מאד אם גם זה יש ללמוד ממנו.

הוא עסיק בחיי דברייתא כו'. והנה מי שאומר עניינים אלו אינו מקיים מצות תלמוד תורה, וכדקאמר דהוי מילי דעלמא, רק שהוא חיי דברייתא, ומיהו מי שלומד זה בגמ' מקיים מצות תלמוד תורה דאחר שנכתב בתלמוד נעשה תורה, וכמו שאמר החזו"א על חשבונות המולדות שכתב הרמב"ם דאע"פ שהעתיקם מחכמי יון אחר שכתבם בספרו נעשה תורה.

חד אמר רוח רעה שולטת בו כו'. יל"ע דהרי זה דבר מציאותי ואפשר לבודקו ומה פליגי. והנה בסנהדרין (דף צ"ג ב') אמרו על חנניה מישאל ועזריה שיכולים לעמוד בהיכל מלך ולהעמיד עצמם מנקביהם, ולכאו' הרי בזה גורמים שיהיה להם ריח רע או זוהמא. ועיין גירסת הרי"ף במסוהש"ס.

הנכנס לסעודת קבע כו'. ופירש"י וגנאי הוא לו אם יצטרך לעמוד מן הסעודה וליפנות. הוצרך לפרש הטעם משום גנאי ולא משום שאין לאכול קודם שנפנה מחשש סכנה, דמיירי שהשתא אינו נצרך רק חושש שיצטרך באמצע הסעודה.

פרק תשיעי אמר ר' עקיבא

אסור לבנותו. ופירש"י דקמהני לע"ז. אין הכונה להנאה ממש, שהרי ע"ז דומם הוא ולא שייך גביה הנאה, אלא הכונה שבעיני בני אדם נראה כמהנה לה, וכמש"כ תוס'.

מי שהיה ביתו. יל"ע למה נקט בכה"ג שבתחלה כבר היה בנוי דגם אם לא היה בנוי הומ"ל כן דאסור לבנות בית לע"ז, ובשפת אמת פירש דקמ"ל דאפי' שבתחלה בנאו בהיתר מ"מ עתה אסור לחזור ולבנותו. והדברים צ"ב, דמאי נ"מ במה שהיה בתחלה כותל בהיתר, הרי אחרי שנפל וחוזר לבנותו הו"ל כבונה בתחלה.

כונס לתוך שלו ד' אמות. אין מובן מה טעם צריך להרחיק ד' אמות, הרי אם הע"ז צריכים לבנות כותל חדש ואין משתמשים בכותל שבנה הוא, אפי' אם ירחיק כל שהוא די בכך, ועיין חידושי חת"ס בשם הריטב"א.

הנה כשנופל לאדם דבר לפני ע"ז אין להתכופף וליטלה דנראה דמשתחוה לע"ז, אלא יתכופף אחוריו (ע"ז י"ב א'), ולפ"ז יש להתבונן איך יהא אפשר לבנות הכותל, הרי לעולם כשהפועל בונה הכותל הוא מתכופף, וממילא מיחזי כמשתחוה לע"ז, ואולי יקח פועלים גוים, מיהו בגוים יש יותר חשש שישתחוו בפועל לע"ז.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א