אילת השחר/שבת/מ/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף מ' ע"ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
תוד"ה ושמע מינה (בסופו). אבל כלי שני אע"ג דיד סולדת בו מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר. צ"ב מ"מ כעת הוא עדיין חם ומה מהני מה שהולך ומתקרר.
תוד"ה וכי תימא, דאין אסור להרהר אלא בלשון קודש. לכאורה אדם שעיקר לשונו בלשון מסויים אז תמיד התחלת מחשבתו בלשונו אלא שתיכף מתרגם אותו ללשון שרוצה כעת, ונמצא דאדם שהרגלו עיקר בלשון קודש תמיד מתחיל להרהר בלשון קודש.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |