אילת השחר/שבת/כז/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש אילת השחר |
לאתויי כסות סומא. היינו דוקא למאן דס"ל סומא חייב במצות, אבל לר' יהודה דפוטר סומא מכל המצות (ב"ק פ"ז א') לא יתכן לרבות כסות סומא.
אתה אומר פרט לכסות לילה כו'. צ"ע דלכאו' ודאי יש יותר סיבה למעט כסות לילה מאשר כסות סומא, לפי שכסות לילה הוא מין אחר של בגד, משא"כ בכסות סומא דהוא אותו מין בגד כשאר בגדים, וכל החילוק הוא באיש הלובשו, ולא מסתבר למעטו. עוד יל"ע למאי דמסיק דטפי מסתבר למעט כסות לילה מכסות סומא, מה איצטריך קרא לרבות כסות סומא, תיפו"ל שרק מיעטנו כסות לילה ומנלן למעט כסות סומא עד שצריך פסוק לרבותו.
מפני שמטמאה בנגעים. יל"ע דהרי הרמב"ם (הל' טו"צ פט"ז ה"י) כתב דצרעת בבתים ובגדים הוא נס ושינוי ממנהגו של עולם, וא"כ למה דנים אותו כמקבל טומאה, הרי זה כמו שיווצר דבר חדש, דודאי א"א לדונו כמקבל טומאה, ועיין קה"י זבחים (סי' י"ט) שדן בסברא כעי"ז. ואפשר דבתר שאמרה תורה דין נס זה של טומאת נגעים שפיר דנים עפ"ז. אמנם יל"ע על דברי הר"מ ממה שאמרו בסנהדרין (דף ע"א א') דלמ"ד אין נגעי בתים מטמאין אא"כ נראה כשתי גריסים על שתי אבנים כו', לא היה נגעי בתים מעולם, והלא כיון דבין כך הוא נס הר"ז יכול להיות כפי איך שצריך להיות טמא. [עי' מש"כ באילה"ש (חסד ומשפט) סנהדרין שם ד"ה כמאן אזלא].
תוד"ה ואין מטמא. וי"ל דמיירי בסדינין של משי. צ"ע אמאי תפסו משי טפי משאר מינים. ומה דלא אמרו צמר, י"ל דכיון שמקבל טומאת נגעים א"כ אינו חוצץ בפני הטומאה.