אילת השחר/נדרים/כח/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חתם סופר קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דאיכא זיקא נפישא וכו'. מבואר בגמ' שהי' רוח גדולה וכן הי' שריפה והי' מקום לומר דלא גמר והקדיש משום דסבר דהאילנות יעקרו והטלית תישרף, ולשון הגמ' דמסיק אדעתי' דלא מיתנצלן, ולכאורה א"כ נהי דמסקינן דמ"מ גמר בלבו להקדיש, הא בודאי התייאש מהטלית ואיך יחול ההקדש. וברא"ש משמע דיש לו ספק אם ינצלו, ומ"מ צ"ע אם בספק שיאבד הדבר מייאש, ועי' ברעק"א (ר"פ אלו מציאות) שמוכיח בראיות לזה.
והנה לשיטת הנתיה"מ (סי' רס"ג סק"ג) דביאוש כל א' יכול לזכות אבל כל זמן דלא זכו בזה עדיין הם של בעלים, ואם אח"כ ראה וכבר אינו מתייאש אי"צ לעשות קנין חדש, הי' אפשר דאם הקדיש בינתיים כיון שעדיין זה שלו חל הקדישו, אבל קשה לומר כן, דהא מ"מ לא עדיף מאם זה שלו ואינו ברשותו דלא יכול להקדיש.
והנה עוד יותר קשה דלכאורה הוי כאבוד מכל אדם, דאז אפילו להנתיבות פקע כח בעלותו. ולפי מש"כ בחי' מרן רי"ז הלוי (הל' גזילה ואבידה) דאם רק נשאר אפי' החרסים אין בו ההיתר של אבודה מכל אדם, א"כ כאן לכל הפחות האפר ישאר ואינו אבוד מכל אדם, ומ"מ למה נימא דסליק אדעתא דלא ינצלו ומ"מ אינו מתייאש, ואם מתייאש פשוט דהבעלים אינם יכולים להקדיש, וצריך ע"כ לומר דמיירי דיכול להציל ע"י הדחק, אלא דלא חש להציל וחושב דזה ישרף ולא ינצל בלי שישתדל, אבל אין יאוש, וכמש"כ במחנ"א (סי' ז' מהל' זכיה מהפקר) דיאוש לא מהני אלא בדבר שהוא באמת אבוד.
פדאן חוזרות וקדושות. יש לעיין לפי"ז באם אשה נדרה קונם אוכל פלוני עד זמן פלוני, דאז אפי' אם יפר לה בעלה לא יועיל, דהא הוי כאילו אמרה שעד אז יחול עוד פעם קונם על המאכל ההוא עד זמן פלוני, ובשלמא בהתרת חכם דנעקר כל הנדר למפרע ובטל כולו, אבל בהפרה דאינו עוקר א"כ לא יועיל הפרה, דתיכף יחול שוב איסור נדר, אמנם לפי"מ שפסק הר"ן לקמן (דף צ') דבהפרה בעל מיפר נדרים שעדיין לא חלו, נמצא דהבעל יוכל להפר כל הנדרים אפילו מה שהי' חלין אח"כ. העירוני זה.
ר"ן ד"ה וכתב הרשב"א. שהאומר לחבירו לך חזק וקני שדה או שתהא נתונה לך מעכשיו עד שאלך לירושלים וחזר וקנאה ממנו קודם שעלה לירושלים חוזר וזוכה בה מקבל. יש לעיין הא איך אפשר שחוזר וזוכה בה מעכשיו, דהא כבר קנוי' מעכשיו ע"י הקנין הראשון, ואיך אפשר לקנות עוד פעם כיון שכבר קנה את הקרקע, דהא א"א לקנות באותו רגע פעמיים אותה השדה, וא"כ או שלא חל הקנין עוד פעם, ואם חל צ"ל דלא קנה קודם, ומה שנתן הכסף זה הכל כלא הי' כלום.
עוד יש לעיין דאיזה אומדנא היא דהמוכר מכוין לומר שיחזור ויקנה בכסף שנתן עכשיו את הקרקע דנמצא מפסיד המוכר.
כן יש לעיין בקונה כסף לפי"ד הסמ"ע (בסי' ק"צ) דקנין כסף דקונה אינו אלא אם נותן זה בתורת פרעון, איך שייך שנותן זה פעמיים בתורת פרעון, כיון דעל קניה ראשונה פרע כל הכסף איך שייך שישלם עוד פעם.