אילת השחר/כתובות/לז/א

אילת השחר כתובות לז א

דף ל"ז ע"א

רש"י ד"ה דיה שעתה. והיכא דלא גזור מעת לעת מפקידה לפקידה נמי לא גזור. והק' הגרעק"א דלמ"ל להאי טעמא תיפו"ל דהו"ל ס"ס, דספק שמא יצא מהרחם לפני שנתגיירה בתוך הכ"ד שעות מעכשיו דאז הדם טהור ואינו מטמא אותה כלל, ואת"ל דיצא בזמן שמטמא דהיינו אחרי שנתגיירה שמא יצא כעת ואינו מטמא טהרות שלפני זה.

והנה הא מעצם הספק הא כמו שיש להסתפק שמא הדם יצא בתוך מעת לעת, אפשר לחוש גם שיצא לפני מעת לעת כמבואר בסוגיא בריש נדה, אלא דקנסו שתי עונות כדי שתבדוק, אבל אין זה בגדר ספק אמיתי, ובודאי גיורת שתראה דם תיכף אחרי שנתגיירה תהי' טמאה ודאי, ולא יהי' ספק שמא יצא הדם לפני שנתגיירה שלכן לא תהי' טמאה ודאי, אלא דלגבי חומרא דטהרות עשו שיהי' כספק על זמן של מעת לעת, א"כ על הזמן שאז הדם טהור הוי כמו לחוש על לפני מעת לעת שלא נוכל להחשיב זה כלל לספק, והספק מתחיל רק על זמן שיכול לטמא אותה, וא"כ אין כאן ס"ס.

אשה מזנה מתהפכת. ומבואר דאפילו אנוסה מתהפכת, וצ"ע להני דס"ל דאסור לאשה להשחית זרע האיש אחרי תשמיש, כמבואר לקמן דף ל"ט א' בתוס' והראשונים שם, וביבמות דף י"ב, וכן להס"ד דמשמשת במוך ומשמע דהי' ניחא גם באנוסה, אלא דקשיא לי' מנא ידעה קודם לזמן לה מוך, ולולא זאת הוי ניחא לי', ואיך נאמוד דכל אשה עוברת עבירה להשחית זרע.

כן יש לעיין לשיטת האוסרין, אם כשנבעלה מגוי ג"כ אסור להשחית זרעו, ובתוס' במגילה (דף י"ג ע"ב ד"ה וטובלת) משמע דמותר לשמש במוך כשהיא חושבת שהגוי יבעלנה וכן עשתה אסתר.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א