אילת השחר/כתובות/יז/א
מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וכו' שתהא אימתו עליך. כבר נתקשה בקובץ שעורים דזה להעם שצריך שיהא אימתו עליהם אבל למה זה טעם שלא יועיל מחילתו לכבדו, ובמהרש"א (קידושין דף ל"ב) כתב דאי הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול אסור גם להרב למחול. ואפשר דהנה הא דמהני מחילת רבו הוא מפני שהחיוב הוא מכח שלרבו יש דבר שמחייב לכבדו והינו דתורה דיליה היא, וכין שזה תלוי בזה שיש לו שייך מחילה, ובאב יש לו תביעה מבניו לעשות לו מה שצריך לכן מהני מחילתו, אבל במלך אי"ז מחמת שיש לו איזה דבר הגורם שיכבדוהו, וגם אינו מחמת שהוא צריך לזה, אלא דהם חייבים מצד עצמם לכבדו, וכיון שכן לא מהני מחילה, וכיון דלא מהני מחילתו אז הם צריכים להעביר הכלה מפניו, ובזה שהם לא מעבירים עד שהוא הולך מפניהם הרי הם עוברים על שום תשים עליך מלך.
ומ"מ צ"ע כיון דמבואר בתוס' דלא הי' לו דין מלך אלא היו נוהגים בו כבוד, א"כ למה לא עשה טוב אם עבר לפני הכלה, כיון דמעיקר הדין אין לו דין מלך ואין חיוב שתהא אימתו עליך.
תוד"ה מלך. בקובץ שעורים (ב"ב דף ד') הוכיח מהתוס' כאן ומהריטב"א בשטמ"ק דאין לו דין מלך, וצ"ל דמ"מ לענין כבוד חייבים בו כמלך כיון שמחזיקים אותו למלך, מדפריך איך אפשר למחול, ואם אין חייבין בכבודו מאי פריך, וכבר נתבאר בדברינו בב"ב שם דהא דמבואר שם בגמ' דמ"מ דין נשיא יש לו, א' דדין מלך כיון דיש מצוה לעשות מלך ובו לא נתקיים המצוה, ומצוה למנות מלך אחר זה מפקיע ממנו דין מלך, משא"כ נשיא דאין מצוה מיוחדת, והב' כיון דיש מצוה למנות מלך אז דינו כפי שמה שיש מצוה, וכיון דהמצוה לא למנות מי שאינו מקרב אחיך לכן לא חל בו דין מלך, משא"כ שאר מינויים דאין מצוה אז כיון שבמציאות הוא שולט יש בו דין נשיא [שו"ר דבמנ"ח מצוה ע"א נקט בפשיטות דמי שאין ראוי עפ"י דין להיות נשיא אפילו אם באלמות נהי' נשיא אין לו דין נשיא, ונתקשה מהא דב"ב, והסיק דאין למדין הלכה מאגדה]. וצ"ע כיון דמבואר בתוס' דיש מצוה לכבדו איך אמר שם האי לאו מלך הוא ולא נכלל במה דכתיב בחדרי משכבך מלך אל תקלל, ואולי דכל מה דחייבים לכבדו הוא מחמת דיקויים דין דשום תשים עליך מלך, וזה רק במה שניכר בעיני העם, אבל מה דאמרינן בחדרי משכבך מלך אל תקלל אינו דין מחיוב כבוד המלך אלא דין מדברי קבלה מיוחד במלך, וע"ז אמר דאינו מלך ממש.