אילת השחר/גיטין/פ/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png פ TriangleArrow-Left.png ב

דף פ' ע"ב


זינו לא וכו' שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה. יש לעיין הא כאן אף אם זינתה היא שוגגת לגבי יבם ובכה"ג בזנות דאשת איש אינה נאסרת ושפיר קאמר דוקא נישאו אף לר' המנונא. והראוני בחזו"א (אהע"ז סי' כ' סק"ח) שהוציא מהגמ' דידן דלרב המנונא בזנות טעות נאסרת ליבם משום דלא פלוג כמו שנאסרת בנישואין וה"נ בבעל, והעירוני דלפי"ז צ"ל דהי' פשיטא להגמ' דלרב המנונא ודאי לא פלוג גם בזנות טעות כיון שזנות מזיד נאסרת, והיינו דאם לא ס"ל דר' המנונא מ"מ אסרינן בנישואין דטעות מטעם מיחלפא אפי' שכאן במזיד מותרת, מ"מ בזנות טעות מותר דא"א לאסור משום דכה"ג מזיד מותר, אבל אי ס"ל דרב המנונא אסרינן משום מחלפא אפילו בזנות, דאע"פ דבזנות לא שייך מחלפא מ"מ לא פלוג כיון ששייך איסור בזנות דמזיד, וצ"ע דבתוד"ה נשאו וכו' ומשני נישאו וה"ה לזינו וכיון דזינתה אסורה ליבם בנשאת נמי גזרינן בה. לכאורה האי וכיון קאי על אחרי דה"ה בזינו, הרי דס"ל דרב המנונא לכן אסור בנשאת, ולדברי החזו"א הא קודם צ"ל דכיון דאית לי' לרב המנונא לכן אסור בנשאת, ולכן אסרו גם בזינו, משמע דהזינו דקאמרי היינו ממש הא דרב המנונא והיינו במזיד, לכן אפשר לומר דמה דמדייק זינו לא, היינו זינו במזיד, פירוש דקושית הגמ' דאם הי' כתוב דזינו אסור, והיינו החידוש דרב המנונא ממילא ידעינן דהוי כמו באשת איש דנשאו אסור, ומדקאמר נשאו משמע דזנות אפילו במזיד אינה נאסרת, אבל מזינו בטעות לא מיירי כל הסוגיא דבזה באמת לא נאסרת. (מהדו"ק)


תוד"ה נישאו. מבואר דלמאן דאמר אין קידושין תופסים בחייבי לאוין פשוט דנאסרת על היבם וחידושא דרב המנונא הוא לרבנן דפליגי אר"ע, וצ"ע לפי"מ דהביאו הפוסקים בשם מהרי"ק דאשה שזינתה נאסרת אפילו ששגגה בעבירה דכתיב ומעלה מעל באישה ואינו תלוי בהאיסור, א"כ ממ"נ אם זיקת היבם משוי לי' כעין הבעל לגבה אז אפילו אם קידושין תופסין בחייבי לאוין מ"מ יש סברא דתיאסר על היבם, ואי אינו כמו בעל א"כ גם אי אין קידושין תופסין בחייבי לאוין מ"מ למה תיאסר עליו, דהא אשה שזינתה אינה נאסרת אלא לבעל ולבועל ומהיכי תיתי תיאסר על היבם. ובשלמא אם מה דנאסרת על הבעל הוא מפני חומרת האיסור שעברה, יש לומר דהיבם הוא כעין הבעל, אלא דזה מ"מ תלוי דלר"ע דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין דחומרת האיסור דחייבי לאוין הוא כמו של חייבי כריתות ולכן נאסרת על היבם, משא"כ למ"ד דקידושין תופסין בחייבי לאוין הרי דאינו כ"כ חמור לכן אינה נאסרת, אבל להנ"ל צע"ק.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א