אילת השחר/גיטין/עו/ב

אילת השחר גיטין עו ב

דף ע"ו ע"ב

נאמנת עלי לומר שלא באתי. ולפירש"י דהחשש הוא משום גט ישן, ביארו בתוס' (לעיל י"ח ע"ב) דכיון דאינו אלא חשש לעז כיון דהימנה לא יערער, והנה כאן לא חיישינן אלא שיערער ובמעכשיו אם לא באתי הא אנן חיישינן באמת שמא בא בתוך י"ב חודש, וצריך לומר דמשום חששא דגט ישן דאינו אלא פסול דלכתחילה לא חיישינן אלא משום ערעור, משא"כ מעכשיו אם לא באתי דהוי חשש ביטול ממש, א"כ צע"ק למה מאן דמתני אמתניתין כ"ש אברייתא, הא חזינן דאע"פ שבא כל פעם בברייתא מ"מ כל הקושיא דניחוש לפייס אינו אלא לערעור הבעל, א"כ מה מכריח דאם חיישינן לפייס באם לא באתי דהוי חשש ביטול ממש דנהי' מוכרחים גם לחשוש לערעור הבעל, דהא ע"כ דחששא דברייתא הוי פחות מדמתניתין, דאם בברייתא הי' ג"כ חששא גמורה לא הי' מהני נאמנת עלי כמש"כ התוס' שם.

ויש טעם לומר דהא דלא חיישינן דשמא נתייחד עמה דלא שכיח שיתייחד כיון דגמר לגרשה ורק ערעור יש, והא דחיישינן במעכשיו אם לא באתי שמא פייס, הא כתבו הראשונים אע"ג דכל תנאי שתלוי במעשה כל שלא נתברר המעשה לא חיישינן, מ"מ כאן כיון דתלה באם לא באתי א"כ שמא רצה לפייסה ובא כדי לפייס, א"כ כל חשש שיתכן שרצה להתפייס עמה חיישינן מהאי טעמא, משא"כ שמא נתייחד, דהא לא חיישינן שמא ביטל תנאו בפירוש לרש"י, וכל החשש סתם יחוד וביאה וזה אין שכיח כיון שגמר בדעתו לגרשה, וגם לטעם זה קשה קושיתנו הנ"ל.

ולהתוס' לעיל דף י"ח ע"ב צע"ק למה באמת באם לא באתי חיישינן יותר משמא ביטל הגט, דלפי' התוס' הא חשש דשמא ביטל אינו אלא שמא יוציא לעז ולמה לא חיישינן באמת, ואולי כיון דצריך עדים לא חיישינן להכי רק חששא דלעז יש, משא"כ שמא בא ונתבטל הגט ממילא חיישינן באמת. (מהדו"ק)

לכשתצא חמה וכו'. מבואר ברש"י דאף לר' יוסי אין גט לאחר מיתה, ובתוס' כתבו דהוי גט ואינו גט, ובראשונים עי' רמב"ן ור"ן הביאו דרש"י בע"ז דף ל"ז פירש כמו התוס' כאן, ונשארו בצ"ע על רש"י כאן דאטו יחלוק אביי על מה דמבואר לעיל דלר' יוסי הוי גט ואינו גט, והי' אפשר דרק באם אומר לאחר מיתה דלגבי זה הא שכיח שתולין גט באם ימות וכדרך שכיב מרע דרוצה לגרש משום יבום לכן אף שלא אמר מהיום אמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו והוי כמהיום ולאחר מיתה, אבל בלכשתצא חמה דאין החמה סיבה לגרש, אין אומדנא דיתפרש כונתו כתנאי, אלא דאמרינן דכונתו לכשתצא ממש ולכן לא חל קודם.

ויש להוסיף עוד דנתקשה הגרעק"א בדף ע"ב איזה לשון תנאי הוא במעכשיו ולאחר ל' יום, וע"כ צ"ל דיש קצת אומדנא דכונתו מדהזכיר מעכשיו ובזמנו של שטר ג"כ מדכתב זמן אז אע"פ שהזכיר לאחר מיתה הוי ספק, אבל כשהזכיר תצא חמה דאין החמה סיבה, אז מגלה לנו דאין כונתו כלל מעכשיו. (מהדו"ק)

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א