אילת השחר/גיטין/עו/א
אמר לה בפני שנים הרי"ז גיטך על מנת שתשמשי את אבא ב' שנים וחזר ואמר לה בפני שנים הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתיים זוז וכו'. יש לעי' לפי"מ שמבואר ברא"ש [הובא באבנ"מ סי' קמ"ג ובחזו"א סי' נ'] דתנאי חידוש הוא ובלי החידוש אין כח בתנאי לבטל המעשה ולזה הוא דצריכים משפטי התנאים, א"כ יש לעי' כאן דאמר על מנת שתתני מאתיים זוז ואח"כ שתשמש את אבא, התנאי השני אינו בא לעקור המעשה, דהא המעשה בין כך הוא רק על תנאי, ואדרבה התנאי השני מוסיף אפשרות להמעשה להתקיים, א"כ אפשר דאין צריך בתנאי השני לעשות כמשפטי התנאים [ובחזו"א סי' נ' הוכיח מהרשב"א דפליג ארא"ש, וס"ל דאדרבה חידוש התורה הוא דמתבטל תנאי שלא נעשה עם משפטיו].
ויש לעיין לסברת הרא"ש אם הביאור הוא דאין לעשות כזה חלות שיהי' תלוי בתנאי לולא חידוש התורה, ולזה חידשה התורה דתנאי עם משפטיו מהני לעשות חלות תלוי, א"כ באומדנא למה מהני, נהי דידוע כונתו מ"מ הא א"א לעשות חלות תלוי בלי משפטי התנאים, ואין לומר דבאומדנא הוי כאילו אמר בסדר הנכון, דהא לפי"ז נקטינן דבכל תנאי רוצה שיחול דוקא כפי תנאו אלא דאין מהני חלות כזה. ולכן נראה דאף להרא"ש הפירוש דכל שעושה מעשה שסותר לכאורה תנאו דהא ממעשהו אין משמע שיהי' תלוי בהנקת הבן או בנתינת המאתיים זוז לכן צריך משפטי התנאים, אבל אם מצד הענין ידוע לנו כונתו באמת יכולים לעשות חלות כזה.
וכן יש לעי' להרשב"א דזה גזה"כ דתנאי צריך דוקא עם פרטים מיוחדים למה מהני אומדנא, ונצטרך לומר דהגזה"כ הוא דוקא באומר מה דלולא שאומר לא היינו מבינים כונתו דרוצה לתלות בזה חלות דין שעושה ובגילוי דעת ג"כ דמהני, היינו כיון דבלי התנאתו התברר לנו רצונו, וזה באמת רק דברים שהתנאי קשור באמת להמעשה שעושה, משא"כ תנאי סתם דמצד עצם הענין אינו קשור כגון על מנת שתניקי בני כי זה ודאי אינו קשור לענין הגט אלא דהוא רוצה לתלותו, וע"ז הוא דחידשה התורה דצריך תנאי וממילא צריך דינים, דבתנאים כאלו צריך גמירות דעת שלא לקנות, כיון דבאמת אין קשור הדבר שתולה בו אלא דרוצה לתלותו נגד מה שהסברא מחייבת, וע"ז הוא הנידון בין להרשב"א ובין להרא"ש. (מהדו"ק)
בנתיים מטילין אותו לחומרא מגורשת. לכאורה למה לא אמרינן דאין דעתו אלא על מה שאצל האנשים נחשב לגליל דהא זהו טעם נתינתו הגט באם יהי' שם ל' יום הרי דרוצה לגרשה משא"כ אם יחזור, וכיון דגם האנשים לא יודעים שזה גליל בודאי אין כונתו להתנות על זה, משמע דכשהאדם מתנה תנאי דעתו על מה שעפ"י האמת זה גליל ולכן היא ספק מגורשת, וכן צ"ל בהא דאמרינן לקמן (דף ע"ז ע"א) דאחרי שבוע שנה ואחרי שנה חודש, ונסתפקו אחרי שבת מאי, ובודאי אין הספק על דבר שידוע לכל א' אלא דהספק הוא מה צריך להבין כשאומר אחרי שבת, ולזה פשטו דצריך להבין ג' ימים, וכל א' שמתנה כונתו שיהי' כמו שצריך להתפרש.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |