רש"י/גיטין/עו/א

רש"י גיטין עו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשלמא לרבא. דאוקי רישא דמתני' ב' שנים ממש ואע"ג דסתם:

רישא. דקאמר מת הבן בתוך שתי שנים ה"ז גט:

בדלא פריש. ב' שנים והרי הניקתו כל צרכו:

סיפא דפריש. על כרחיך דוקא קאמר דהא לא איצטריך לפרושי ופריש:

אלא לרב אשי. דאמר רישא דמתני' יום אחד קאמר על כרחך מת הבן או האב דקתני כגון שמת ולא הניקתו כלל ואמאי ה"ז גט הרי לא נתקיים כלום מן התנאי:

לפי שלא אמר לה. אם תניקי יהא גט אם לא תניקי לא יהא גט דבעינן תנאי כפול כתנאי בני גד ובני ראובן:

ר"ש כו'. מיפרשא בהדיא ואזלא:

איכא דאמרי לר"מ קאמר ליה. אין לנו ללמוד מתנאי בני גד שאין לך תנאי בכל המקרא שאינו כפול כגון אז תנקה מאלתי (בראשית כ״ד:מ״א) וכגון אם שכב אם לא שכב (במדבר ה) אם תאבו ושמעתם אם תמאנו ומריתם (ישעיהו א׳:י״ט) הלכך הוי להו שני כתובין הבאים כאחד ואין מלמדין:

ואיכא דאמרי לרבנן קאמר להו אין לך תנאי בכתובין שאינו כפול. ויש לנו ללמוד מהן דכולהו צריכי כדמתרצינן להו בקדושין בהאומר לחבירו (ד' סא:):

מאן חכמים. בהך מתניתא בתרייתא ר"ש [ב"ג] היא:

אמר לה בפני שנים ה"ז גיטך כו'. ולא מסרו לה בפניהם דאי מסרו לה איגרשה לה בהאי תנאי ותו לא מצי לאתנויי תנאה אחרינא אלא כך אמר בפניהם כשאמסרנו לה לא אמסרנו אלא על מנת כן:

וחזר ואמר לה בפני שנים כו'. ומסרו לה:

לא ביטל כו'. שלא בא זה להוסיף מדלא אמר לה שתתני מאתים זוז תוספת על תנאי הראשון ולעקור נמי לא בא מדלא ביטל דברו הראשון בפני אלו אלא הכי קאמר לה או תנאי ראשון או מאתים זוז:

ג' מאות זוז. ודאי עקר ליה לתנאיה קמא:

ואין אחד מן העדים הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפים. להעיד שהיה תנאי בגט זה כל זמן שלא יבואו שנים כאחד [ויעידו באחד] מן התנאים כשר ע"י עדי חתימה ולא כל כמינייהו דהנך לשוויי תנאה בגיטא:

אילימא אסיפא. פשיטא דאין אחד מן הראשונים כלום שהרי אפילו באו שניהם אינן כלום דהא בטיל ליה ההוא תנאה:

אלא ארישא. דקאמר או האי או האי:

מהו דתימא. הואיל ומקיים גיטא בחד מהני תנאי הוו להו כחד תנאה וכל סהדי דמסהדי לקיומי תנאה דהאי גיטא ליצטרפו קא משמע לן:

מתני' והגיע לאנטיפרס וחזר. מיד:

תנאו בטל. כלומר ושוב אינו כשר לגרש בו ואפילו חזר והלך לגליל ונשתהה שלשים יום אינו גט דקא סלקא דעתך אנטיפרס בתחילת גליל היא והרי מתנאי הראשון הלך לגליל ולא שהה שלשים יום וביטל הגט שהרי בא אבל אם לא הגיע לאנטיפרס וחזר ולאחר ימים הלך לגליל ונשתהה שלשים יום הרי זו מגורשת שזמן השלשים לא נקבע אלא משילך לגליל והרי לא הלך עד עתה ונשתהה:

לכפר עותנאי. קס"ד כפר עותנאי בריש יהודה בבואו מגליל ליהודה והרי הלך ליהודה ובא בתוך שלשים ואין כאן עוד לא תנאי ולא גט להתקיים עוד:

לעכו. קא סלקא דעתיה עכו במדינת הים קיימא:

כל זמן שאעבור מכנגד פניך. כשאשתהה שלשים יום עובר מכנגד פניך מיד יהא גט:

והיה הולך ובא כו'. בגמרא פריך והא לא עבר שהיה הולך ובא בתוך שלשים:

גמ' אנטיפרס ביהודה וכפר עותנאי בגליל. סמוכים זה לזה בספר זה בראש יהודה וזה בראש גליל הלכך היה הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס וחזר לא בטל תנאו דאכתי לא אזיל לגליל וכי אזל ומשתהי הוי גיטא לכך הזכיר לה בתנאי שאני הולך מיהודה לגליל דלא לימני תלתין יומין אלא מיום שיגיע לגליל היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי וחזר לא ביטל תנאו דאכתי לא מטא ליהודה:

בינתים. היה הולך מיהודה לגליל ועבר את אנטיפרס ולכפר עותנאי לא בא וחזר בתוך שלשים ולאחר זמן חזר והלך לגליל ממש ושהה:

מטילין אותו לחומרא. ואמרינן מגורשת ליפסל לכהונה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף