אילת השחר/בבא קמא/עו/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
תוד"ה והלא זריקה. וא"ת אמאי צריך בפ' בתרא דזבחים למעוטי רובע ונרבע דלא מחייב משום שחוטי חוץ מדכתיב ואל פתח אהל וכו' ת"ל דשחיטה שאינה ראויה היא מחמת איסור אחר. והקשה הגרעק"א דצריך קרא להיכא דיש רק ע"א או ע"פ הבעלים דאז אינו נסקל, פי' דהא איסור אחר היינו דאסור בהנאה מחמת שחייב סקילה ובע"א או ע"פ הבעלים אינו חייב סקילה. ובקובץ שעורים הקשה ג"כ קושיא זו ותירץ דכיון דיש עוד איסור מלבד איסור דשחוטי חוץ לכן הוי שחיטה שאינה ראויה, והיינו דהא כיון דאינו כשר לקרבן ממילא נשאר אסור ואין שחיטתו שחיטה ראויה, ועדיין צ"ע למה לא הקשו מאתנן ואינך פסולים והקשו רק מרובע ונרבע.
ולכאורה צ"ע על הגרעק"א במה שהוקשה לו, דהא לכאורה שפיר יש לתרץ כמ"ש בקוב"ש. וי"ל דאפשר להסתפק במה דאמרינן דבשחיטת חוץ בהכי חייב רחמנא, אם הכונה דוקא על איסור דשחוטי חוץ דלא מגרע להיות נחשב שחיטה, או דהביאור דכל דלולא דין קודש היה שחיטה רק מה שהוא לא שחיטה לגבי קודש זה לא סיבה להיות נחשב שחיטה שאינה ראויה לגבי דין שחוטי חוץ, ולפי"ז אפילו אם רובע ונרבע הוא פסול לקרבן, מ"מ לגבי שחוטי חוץ זה סגי שחיטה כזאת כיון דבלי שזה קודש היה מהני שחיטה כזה.
ולפי"ז שפיר הקשה רעק"א דזה שפסול אינו גורם להיות שחיטה שאינה ראויה לגבי שחוטי חוץ רק מחמת דזה שור הנסקל שזה גם בחולין לא הוי שחיטה ראויה, וכיון שכן קשה דהא ע"פ עצמן או ע"פ ע"א אין חייב סקילה ושפיר איצטריך דרשה דאינו ראוי לפתח אהל מועד.
תוד"ה והלא פדייה מתרת. דגנב אין נודע לו שהוא קדשים. יש לעיין דבע"מ ששחט כיון דהוי שינוי א"כ כיון דמיירי גם בק"ק יקנהו ע"י דמעל בשוגג ויצא לחולין, דהא לעיל דף כ' ע"ב בתוד"ה והוא מבואר דאילו עשה שינוי ממש גם התוס' מודו דמעל א"כ יצא לחולין ולא צריך פדייה, ואולי איה"נ אלא דקושיית הגמ' על קדשים קלים דאין בהם מעילה.
ומש"כ שלא נודע, משמע דלפני זה הי' הגנב יכול לפדות, צ"ע איך יכול לפדות בהמה שהקדיש חבירו בלי הסכמת הבעלים [ושוב הראוני שכ"כ בתורי"ד].
תוד"ה כל העומד. כיון דלא אמרינן כזרוק דמי עד שיתקבל בכוס וכו' הלכך בגמר השחיטה שעדיין לא נתקבל כל הדם לא אמרינן כזרוק דמי. וצ"ל דגמ' שלנו לא פליג ע"ז דלא הוי כזרוק עד שיתקבל בכוס, אלא דמ"מ מקרי שחיטה ראוי' כיון דאחרי שיצא הדם הבא מחמת השחיטה יוכל לזרוק, וכן לאידך תירוצא שבתוס' דלר' אושעיא לא מהני למקרי שחיטה ראוי' כיון דצריך לעוד דין שעי"ז יתכשר השחיטה, הא מיהת כו"ע מודים דנקרא עומד לזרוק אע"פ שצריך שיתקבל הדם בכוס אלא דלא מהני זה להיות דינו שחיטה ראוי'.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |