אור שמח/שמיטה/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png שמיטה TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יג[עריכה]

אין כתובתה נשמטת כו'.

נ"ב וכן בתוספת כתובה פרק אעפ"י (דף נ"ה) עיי"ש:

יח[עריכה]

והדיינין כו'.

עיין בפירוש המשנה שביאר שם דפרוזבול דהוי ד"ס עד נעשה דיין וכמו בקיום שטרות (כתובות דף כ"א ע"ב) וצ"ע אם כותבין פרוזבול ביום דוקא כמו קיום שטרות בפ"ג מהלכות סנהדרין או לא:

כד[עריכה]

המוציא כו' ואם אמר הי' לי ואבד נאמן שמזמן הסכנה ואילך בע"ח גובה שלא בפרוזבול. טען הנתבע ואמר מלוה כו' והתובע אומר לא כי אלא הקפת חנות כו' שכיון שתקנו חכמים פרוזבול חזקה היא שאין אדם מניח דבר מותר ואוכל דבר אסור.

ומאוד תמוה תרי טעמי ובהלכות שונות. ונראה ברור בטעמו, דזה ודאי אם בא אדם לב"ד ואמר חוב יש לי עליך והוא אמר הרי כבר נשמט, ומשיב התובע פרוזבול הי' לי ואבד נאמן שחזקה לא שביק היתרא ואכיל איסורא ובודאי עשה פרוזבול, אבל כשהלוה טוען השטר כבר פרעתיו ונשאר בידך אפשיטי דספרי ולא עשית פרוזבול עליו שהוא פרוע ובין כך וכך איסור הן והראיה דאין בידך פרוזבול, בודאי הוה ריעותא דאלימא שחזינן שאין בידו פרוזבול ומהימן הלוה. ונראה דבמתניתין תנא על משקולת חדא, הוציאה כתובה ואין עמה גט הוה ריעותא דאין הגט בידה והוא אמר כבר פרעתיך על הגט והיא טוענת אבד גיטי, כן מיירי הכא בפרוזבול שבעל השטר טוען אבד פרוזבולי והלוה טוען פרעתיך לא יפרע דאיכא ריעותא לפנינו דאין בידו פרוזבול, ופשוט. נמצא דע"ז קאמר רשב"ג נאמן שלא בפרוזבול מן הסכנה ואילך דלא מיזדהרי אינשי בפרוזבול ואין זה ריעותא כלל. והכי מוכח בירושלמי בשמעתין רחב"א אשכח פרוזבלא דר' יונתן הוה פרי למיתב ליה אמר לית אנא צריך כו' מתניתא אמרה כן כו' ובע"ח גובה שלא בפרוזבול ואפשר כן לא פרעתיו כו' ולכך אמר רבינו הטעם דמן הסכנה ודוק. ובשהלוה מודה ואמר מלוה היה לך בידי וכבר נשמט ואיהו טעין הקפת חנות לא מצי אמר דיש ליה מיגו שהי' אומר פרוזבול היה לי ונאבד שנאמן מן הסכנה ואילך, דזה הוי מגו להוציא ולכך אמר הטעם מחמת חזקה, ופירושו דחזקה לא שביק היתרא ואכיל איסורא ובודאי אם לא היה הקפת חנות כדבריו היה עושה פרוזבול ולגבות בהיתר, ואם תאמר מה יועיל לו הפרוזבול כיון דאם לא הוה מינטר ליה [וליכא למימר דבודאי עשה פרוזבול והוא טוען שקר הקפת חנות א"כ מטעם מה הימנת ליה מטעם שאבד פרוזבול ע"כ מהימן על אבידת פרוזבול] ולעשות ולשמרו זה טירחא יתירה ע"ז קאמר דיכול לומר אבד לי, ונכון בכוונת רבינו, ועיין בפירוש המשנה סוף שביעית שזכר שם הך מגו דלהוציא:

אולם הסוגיא דגיטין תמוה עדיין דמאי מקשה ממתניתין, ונראה לפרש דהגמרא פריך על רב נחמן גופיה דאיהו אמר להך דנאמן אדם לאמר פרוזבול כו' וא"כ ליכא למימר לדידיה דמש"ה לא יפרע משום דכיון דאין פרוזבול בידו הרי איתרע וחיישינן לפרעון דלא עדיף הך מנפל שטר מידו דהריעותא חזקה ואלימא טפי מהך דאין פרוזבול בידו [דחזקה מסייע ליה] ואפ"ה סבר רב נחמן כשמואל בב"מ (דף ט"ז) דאפילו אין חייב מודה יחזיר וכדאמר שם אבא מן ספרי דדייני דמר שמואל כו' נהדרי למרייהו, וע"כ דאין נאמן אדם לומר פרוזבול היה כו' ובודאי השמיטו דאי מטעם פירעון לא חיישינן היכי דהריעותא חזקה טפי משום דשטרא בידך מאי בעי, ובאמת לרב אין זה מטעם ריעותא מה דלא גביא כתובתה בכתובה בלא גט [ובאחסורי מחסרא מתניתין] רק דאין כותבין שובר ואמר אייתי גיטך דלא אפרע עד שתוציא הגט דאין כותבין שובר ודוק:

כו[עריכה]

המוציא כו' ואם אמר הי' לי ואבד נאמן שמזמן הסכנה ואילך בע"ח גובה שלא בפרוזבול. טען הנתבע ואמר מלוה כו' והתובע אומר לא כי אלא הקפת חנות כו' שכיון שתקנו חכמים פרוזבול חזקה היא שאין אדם מניח דבר מותר ואוכל דבר אסור.

ומאוד תמוה תרי טעמי ובהלכות שונות. ונראה ברור בטעמו, דזה ודאי אם בא אדם לב"ד ואמר חוב יש לי עליך והוא אמר הרי כבר נשמט, ומשיב התובע פרוזבול הי' לי ואבד נאמן שחזקה לא שביק היתרא ואכיל איסורא ובודאי עשה פרוזבול, אבל כשהלוה טוען השטר כבר פרעתיו ונשאר בידך אפשיטי דספרי ולא עשית פרוזבול עליו שהוא פרוע ובין כך וכך איסור הן והראיה דאין בידך פרוזבול, בודאי הוה ריעותא דאלימא שחזינן שאין בידו פרוזבול ומהימן הלוה. ונראה דבמתניתין תנא על משקולת חדא, הוציאה כתובה ואין עמה גט הוה ריעותא דאין הגט בידה והוא אמר כבר פרעתיך על הגט והיא טוענת אבד גיטי, כן מיירי הכא בפרוזבול שבעל השטר טוען אבד פרוזבולי והלוה טוען פרעתיך לא יפרע דאיכא ריעותא לפנינו דאין בידו פרוזבול, ופשוט. נמצא דע"ז קאמר רשב"ג נאמן שלא בפרוזבול מן הסכנה ואילך דלא מיזדהרי אינשי בפרוזבול ואין זה ריעותא כלל. והכי מוכח בירושלמי בשמעתין רחב"א אשכח פרוזבלא דר' יונתן הוה פרי למיתב ליה אמר לית אנא צריך כו' מתניתא אמרה כן כו' ובע"ח גובה שלא בפרוזבול ואפשר כן לא פרעתיו כו' ולכך אמר רבינו הטעם דמן הסכנה ודוק. ובשהלוה מודה ואמר מלוה היה לך בידי וכבר נשמט ואיהו טעין הקפת חנות לא מצי אמר דיש ליה מיגו שהי' אומר פרוזבול היה לי ונאבד שנאמן מן הסכנה ואילך, דזה הוי מגו להוציא ולכך אמר הטעם מחמת חזקה, ופירושו דחזקה לא שביק היתרא ואכיל איסורא ובודאי אם לא היה הקפת חנות כדבריו היה עושה פרוזבול ולגבות בהיתר, ואם תאמר מה יועיל לו הפרוזבול כיון דאם לא הוה מינטר ליה [וליכא למימר דבודאי עשה פרוזבול והוא טוען שקר הקפת חנות א"כ מטעם מה הימנת ליה מטעם שאבד פרוזבול ע"כ מהימן על אבידת פרוזבול] ולעשות ולשמרו זה טירחא יתירה ע"ז קאמר דיכול לומר אבד לי, ונכון בכוונת רבינו, ועיין בפירוש המשנה סוף שביעית שזכר שם הך מגו דלהוציא:

אולם הסוגיא דגיטין תמוה עדיין דמאי מקשה ממתניתין, ונראה לפרש דהגמרא פריך על רב נחמן גופיה דאיהו אמר להך דנאמן אדם לאמר פרוזבול כו' וא"כ ליכא למימר לדידיה דמש"ה לא יפרע משום דכיון דאין פרוזבול בידו הרי איתרע וחיישינן לפרעון דלא עדיף הך מנפל שטר מידו דהריעותא חזקה ואלימא טפי מהך דאין פרוזבול בידו [דחזקה מסייע ליה] ואפ"ה סבר רב נחמן כשמואל בב"מ (דף ט"ז) דאפילו אין חייב מודה יחזיר וכדאמר שם אבא מן ספרי דדייני דמר שמואל כו' נהדרי למרייהו, וע"כ דאין נאמן אדם לומר פרוזבול היה כו' ובודאי השמיטו דאי מטעם פירעון לא חיישינן היכי דהריעותא חזקה טפי משום דשטרא בידך מאי בעי, ובאמת לרב אין זה מטעם ריעותא מה דלא גביא כתובתה בכתובה בלא גט [ובאחסורי מחסרא מתניתין] רק דאין כותבין שובר ואמר אייתי גיטך דלא אפרע עד שתוציא הגט דאין כותבין שובר ודוק:

ל[עריכה]

בשני לאוין.

יעוין ספר יד מלאכי כלל ה' אות קצ"ח יעו"ש:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.