אור שמח/שכנים/ד

אור שמח ‏ שכנים ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

י

שטף נהר [את] זיתיו ושתלן בתוך שדה חבירו ואמר הלה זיתי אני נוטל אין שומעין לו משום ישוב הארץ כו':

נראה דרבינו מפרש דלאו דוקא בארץ ישראל דהוא הדין בחו"ל במקום שישראל מצוין, והא דאמר גבי הנוטע שדה שלא ברשות דמשום ישוב א"י אינו בחו"ל, אולי זה דוקא במקום שאין ישראל מצוים. וזה אין לומר דכוונת רבינו בארץ ישראל דוקא ונכלל זה בהא שכתב משום ישוב הארץ וסתמו בארץ ישראל, ז"א דפוק עיין לקמן פרק י"ד היה רוצה כו' ובן המצר רוצה לזרעה הלוקח זוכה משום ישוב הארץ, אטו התם ג"כ בארץ ישראל, וחזינא דבכל מקום שישראל מצוים כייל רבינו בלשון ישוב הארץ, ומצאתי בשטמ"ק שכתב הרמ"ך והוה"ד בחו"ל אין שומעין לו דראוי שמה לבנות בתים כו' בנו בתים ונטעו כרמים ואולי דוקא בבל כו', כוון כמו שאמרו עשו בבל כארץ ישראל לענין גידול בהמה דקה, וכפי הנראה סבר דבעת שהיה ארץ ישראל ביד ישראל ואז היו מצוים כל ישראל להיות בארץ ישראל, בזה אמרו דבחו"ל שומעין לו אם בא לעקור זיתיו, אבל השתא בגלות דכתיב בנו בתים כו' בזה גם בחו"ל הדין כן וכמו שמצאנו בעשרה תקנות של יהושע דנוהגין אף בחו"ל כמ"ש סוף מרובה, סוף דבר כוונת רבינו ודאי כן הוא:

וכיון שזכינו לזה א"ש מש"כ רבינו ואם לא נעקרו בגושיהן הכל לבעל הקרקע מיד, דתמוה הא נוהג ערלה, ולפ"ז י"ל דרבינו כתב בהלכות ערלה בפרק י' מהלכות מע"ש ונ"ר וז"ל, הנוטע לרבים בתוך שדהו חייב בערלה שנאמר ונטעתם אפילו לרבים, בד"א בארץ ישראל אבל בחו"ל פטור, ולא ביארו מקורו, ופשוט משום דבהך משנה דתנן הנוטע לרבים חייב תנן ור' יהודה פוטר, וקיי"ל בפרק כיצד מברכין דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל אפילו בערלה, ומוכח דלכו"ע אף למ"ד דבחו"ל הוי הלכה למשה מסיני ג"כ קיי"ל כהמיקל בחו"ל, משום דמסיק כן על מר בר רב אשי יעו"ש אמוראי בתראי דפסקי כר' יוחנן, וכיון שנזכר במשנה בדוכתין, הלכה כמותו בחו"ל, וכיון שכן נראה דרבינו כתב בפירוש המשנה הא דתנן והעולה מאליו חייב בערלה ז"ל, ובתנאי שיהיה צומח ברה"י אבל עולה מאליו ברה"ר אינו חייב בערלה וע"ז אמרו בספרא ונטעתם פרט לעולה מאליו, וכן אמרו בפירוש בתוספתא העולה מאליו לרבים פטור מן הערלה [אף דלשיטת רבינו שם ובחיבורו הנוטע ברה"ר וגם לרבים פטור ס"ד אמינא דאם עלה מאליו ברה"ר חייב דשאני תמן דהנוטע לא נתכוין לזכות בו והפקירו ונטעו ברה"ר ודחוק ועיין ביאורי הגר"א]. והנה זה א"ש לשיטת רבנן, אבל לרבי יהודה דהנוטע לרבים פטור אף בנוטע בתוך שלו, כש"כ שאם עלה ברה"ר פטור דהא אף הנוטע בתוך שלו שיש לו רשות ליטע כרצונו ואם נטעו לרבים פטור כש"כ העולה מאליו לרבים שפטור ועל מה דרשינן ונטעתם פרט לשעלה מאליו, וכיון דונטעתם ליחיד קאמר רחמנא א"כ המיעוט ג"כ ליחיד דעלה מאליו ליחיד פטור, ולפ"ז כי קיימא לן כמותו בחו"ל, תו אף בעלה מאליו ליחיד ג"כ פטור בחו"ל, ולפ"ז א"ש הא דתני ואם לא נעקרו בגושיהן כיון שהאילן במקומו שהיה נטוע תו הותר בו שעברו שנות ערלה, והשתא הוי כנטיעה חדשה במקום זה כמש"כ רבינו או שעקר את כל האילן ממקומו ונטעו במקום אחר הר"ז חייב בערלה, והכא ששטפן נהר ושתלן בתוך שדה חבירו הוי כנטוע מאליו וכמו עלה מאליו ופטור בחו"ל משום ערלה, ולכן כתב הכל לבעל הקרקע מיד דאין בו משום ערלה, דהכא בחו"ל מיירי ג"כ כמו שפרשנו, ולא מצי אמר לבעל השדה אלו נטעת לא הוי לך פירי עד ג' שנים משום ערלה, דגם בעל האילנות אולי נטע לא הוי ליה פירי, אבל דמי עצים משלם ליה לבעל הזיתים ודוק. ולפי שיטת רבינו יש לפרש הא דאמר בירושלמי פ"ק דערלה הלכה ב' רבי יאשיה מייתי נטיעות מחו"ל בגושיהן ונציב לון בארץ דמיירי בנטועין לרבים דהלכה כר"י בחו"ל דפטורין מן הערלה ודוק:

ובזה אמרתי ליישב מה שהביאו רבותינו בתוספות בע"ג נ"ט ובקדושין ל"ו דמשום זה לא נהגו להפריש תרומ"ע בזה"ז בחו"ל דקרקעות שלנו משועבדות הן לשרים ודינא דמלכותא שאם לא יתנו המס שיהיו משועבדות ביד העו"ג ומשוקעות לו וכו' וקשה לר"י כי גם בימי החכמים היה להן קרקעות לטסקא כדאמרינן מאן דלא יהיב טסקא וכו'. ונראה ליישב דברי ר"ת, דקרקע המשועבדת למסים הוי כבהמת ארנונא דחשיבא שותפות עו"ג כן הכא הוי הקרקע כשותפות עו"ג [וכן מצאתי בשו"ת רשד"ם חיו"ד סי' קצ"ב שכתב דהוי שותפות עו"ג] והנה ר' אלעאי דסבר דראשית הגז אינו נוהג בחו"ל שקלו וטרו אליביה אמוראי בתראי בפרק ראשית הגז דרבא אמר מודה ר' אלעאי בתרומה דבשותפות עו"ג חייב, ומסיק אחר זה ר' חנינא מסורא ליתנהו להני כללי כו' אלא ש"מ בתרומה נמי פוטר, וכיון דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל סמכינן דהוי שותפות עו"ג דמשועבד לטסקא ושותפות עו"ג פטור מן התרומה, ובפרט דרב נחמן בר יצחק אמר נהוג עלמא כו' כר"א בראשית הגז, ועיין בפ"ק דשבת (דף י) ברש"י בימי רב חסדא אכתי לא נהוג כר"א ובימי רב נחמן בר יצחק נהוג כוותיה כו', ולכן השתא לפום המסקנא דר"א פוטר שותפות עו"ג בתרומה קיימא לן דהלכה כמותו בחו"ל כיון שהוא מיקל בארץ, וזה מחוור בשיטת ר"ת:

ובזה א"ש השמועה דפ"ק דפסחים איכא דאמרי כו' בהמת ארנונא פטורה כו' ואף ע"ג דמצי מסלק לה, דתמוה דהא תניא דחייבת, אך בברייתא תמן תניא בהמת המדבר כו' וגר שמת ואין לו יורשים פטורה כו' בהמת ארנונא חייבת, ואתיא לר' יהודה דמביא שם קודם בתוספתא דסובר דשותפות עו"ג חייבת בבכורה וא"כ העו"ג אין לו רק חלק עשירית מן הבהמה ולכן חייבת, וקמ"ל דאף עו"ג דמצי תפיס עבור שאר בהמות לא דמיא לדבר המשועבד למלך דבפרק חזקת נ"ה מיחשב כולא לראוי, אבל מכל מקום שותפות עו"ג הוי ור' יהודה מחייב בבכורה, ונכון:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.