אור שמח/שחיטה/ט

אור שמח ‏ שחיטה ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז

ה"ז ספק ויראה לי שמתירין אותה.

בפירוש המשנה כתב רבינו שאוסרין אותה, ולישב דבריו כמוש"כ הכס"מ יעו"ש, תמוה, דעד כאן מקילין מספק רק היכי שיש ספק במציאות אם נטרף דאוקי אחזקה, אבל בספיקא דדינא לא שייך לאוקמי אחזקה, כמו דחזינא לרבינו בהנך בעיות דבגמרא גבי שהיה דרסה דהוי ספיקא דדינא דפסק רק ספק נבילה ולא נבילה ודאית, כמו שפסק בלא בדק סימנים, וטעמו דבהא לא שייך לאוקמי אחזקה, אך יתכן לומר דהכא ספק הדין הוא ספק המציאות אם היא אינה יכולה לחיות, או היא כשירה ויכולה לחיות ומוקמינן אחזקה שיכולה לחיות ולא נתחדש בה חולי הממית אותה, אבל לפי מה שפסקו דאפילו חיה י"ב חודש מ"מ טריפה ודאית נשארה באיסורה, ומיעוט טריפות חיות, א"כ אין לנו לדון אם היא חיה רק אם נאסרה בכלל טריפת גלודה בכה"ג וכיו"ב ותו הוי ספיקא דדינא ולא שייך חזקה כלל, אמנם לעיל גבי כבד פסק לאיסור באיבעיות דגמרא עי"ש ויש להאריך בזה ואכ"מ:

ואפשר שטעם רבינו פה להתיר, מדפליגי רב ור' יוחנן אם עור בין הפרסות מציל, מוכחא דסברי דבכל מקום אם נשתייר בו כסלע מציל, וזה דחוק דפליגי על כולהו אמוראי, ועוד דחזינא דפסיקא ליה לתלמודא דבעי מקום מיוחד להך שיור כסלע, דקאמר אם נשתייר בו כסלע היכא, [אם לא דנדחוק דרב יהודה גופיה קאמר לה וזה דרך הש"ס כידוע ע' ריש פ' אלו מציאות] וכי פליגי ע"ז רב ור' יוחנן, לכן פירש דהכי קא אמרי היכי דנגלדה מקום השדרה ובי פרקי וכי"ב ונשתייר העור כולו קיים דכשירה, ונראה דכולו קיים לאו דוקא וה"ה רובו, וע"ז פליגי אם לא הוה רובו בלא עור בית הפרסות אם מועיל או לא, וזהו דרב סבר דבעור בית הפרסות מצטרף לרובא, ור"י סבר דאינו מצטרף, וכיון דרב ור"י סברי דבכה"ג כשירה פסק כוותייהו ודוק, ולפ"ז אפשר דפליגי להחמיר דאם נגלדה העור מבין הפרסות ובזה הוה חציה, דלרב דלא חשיב ליה לעור רק כבשר, אינו מצטרף גם להטריף, וכיון דסלקת הך גלודה של בין הפרסות תו הוה רובא בשאר עור, אבל לר' יוחנן לא נשאר רובא, אולי מחלק בין להטריף להכשיר, דלהטריף אינו מעלה ומוריד הך עור נגד שאר עור וכ"ז צ"ע. [ולפי שיטת הרשב"א יש לדחות בגוונא דחסר מקצת השדרה דאינו מציל ואינו מטריף ע"ש בחידושיו, ובכה"ג מצי מיירי רב ור"י ודוק]:

יט

נפלה מן הגג ולא עמדה כו' וכששוחט אותה אחר מע"ל צריכה בדיקה כמו שבארנו.

הנה בעמדה ושהתה מעל"ע, אם שחטה אחר כך כתבו הפוסקים דאפ"ה צריכה בדיקה, ובנו של הש"ך בנקודת הכסף קבע מסמרות דדעת רבינו דבעמדה ושהתה מע"ל אינה צריכה בדיקה ומה דתני ולא עמדה קאי גם על סוף ההלכה, ובמחכ"ת מדברי רבינו נראה מפורש דבעמדה ושהתה מע"ל ג"כ צריכה בדיקה, ממש"כ בהלכות יו"ט פ"ב ה"ד, בהמת חולין שנפלה מן הגג ועמדה מע"ל והרי היא צריכה בדיקה, ואם בעמדה ושהתה מע"ל לא היתה צריכה בדיקה, ודאי רבינו הוי דייק בלישניה ולמיתני שהתה, ולא עמדה. אך נראה לי ראיה לזה מהך דפרק כל הזבחים שנתערבו, דתני טריפה שנתערבה ומוקי ר"ל בנפילה ואמר משום דסבר הלכה צריך בדיקה וקשה אמאי תני ירעו לימא דימתין מעת לעת, וע"כ דלמאן דאמר הלכה בעי בדיקה, גם אם שהתה מע"ל בעי בדיקה, ומכש"כ לדידן בעמדה, דבעמדה לחוד בעי בדיקה, גם אם נצטרף לזה ששהתה מע"ל ג"כ בעי בדיקה, ואין לדחות דהתם הוא משום דחייה כיון דאידחו מעל"ע מהקרבה תו אידחי לעולם, דפוק חזי לרבנן בתוספות פרק אלו טריפות (דף נ"א) ד"ה עמדה אינה צריכה מע"ל, שכתבו והשתא ע"כ עיקר שנויא לא הוי מעמדה צריכה מע"ל דאכתי ליבדקיה בהילוך, ועוד כיון דמע"ל סגי אמאי קתני ירעו עד שיסתאבו יעו"ש, ומאי מקשי הא טעמא משום בעלי חיים נדחין, וע"כ דהכי מקשו, דמשנתנו דזבחים סוברת דאף שחוטים אינן נדחים וכמו דאמר ר"א אם קרב הראש של אחד מהן כו' וכדמוקי לה הגמרא תמן כחנן המצרי, ועוד דריש לקיש מוקי בנפולה ואיהו סובר בירושלמי פ"ק דהוריות ה"ב הפריש חטאתו ונתחרש כו' לא נדחית חטאתו ופירש המפרש משום דסבר בע"ח אינן נדחין, ועוד דלפי פירוש ר"ת פ"ק דזבחים (דף י"ב) מסיק דהפריש קרבן והורו ב"ד שחלב מותר לא הוי דיחוי דקרבן הוי חזי רק דע"י טעות היו סוברים דגברא לאו בר קרבן הוי ואחר כך איגלי דמעיקרא בטעות היה דקרבן מעליא הוי, בזה כו"ע סברי דלא הוה דיחוי, א"כ דכי שהתה מע"ל הרי איגלי דכשירה היתה מעיקרא ולאו טריפה א"כ לאו דיחוי הוה דדיחוי בטעות לא הוה דיחוי, וכיון שכן קמה ראייתי לדוכתה, דודאי לא עדיף עמדה לדידן מהלכה לריש לקיש, וכמו דהלכה לדידיה אף אם שהתה מע"ל ג"כ בעי בדיקה, כש"כ לדידן בעמדה דאם גם שהתה מע"ל בעי בדיקה, ופירוש התוספות פשוט, והשתא ע"כ עיקר שנויא לא הוה מעמדה צריכה מע"ל, דאם זה הוי עיקר התירוץ, אבל מה שצריכה בדיקה אחר שחיטה לא איכפת לן בקדשים, דאה"נ נבדוק בתר שחיטה, דאכתי ליבדקיה בהילוך, והא דתהא צריכה בדיקה אחרי ההילוך לא איכפת לן, ועוד דכיון דמע"ל סגי אמאי תני ירעו כו', ואי משום דלאחר מע"ל ג"כ צריכה בדיקה הא אמרת דלא איכפת לן ואה"נ נבדוק בתר שחיטה, אלא עיקר שנויא מהלכה צריכה בדיקה, ואין סברא דנבדוק קדשים בתר שחיטה וכדפרש"י בזבחים, ולמאי אמר עמדה צריכה מע"ל, לו יהא דאין צריכה מע"ל בדיקה מיהא בעי וזה לא ניתן לכתוב מפשיטותו, לולא שבנו של הש"ך לא דק בזה, והעיקר דאף אם עמדה מע"ל בעי בדיקה ודוק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.