אבן האזל/שחיטה/ט
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה]
עד היכן חוט השדרה תחלתו מבחוץ לפולין שבתחילת העורף עד סוף פרשה שניה שלא ישאר אחריה אלא פרשה שלישית הסמוכה לתחילת האליה.
נ"ב עיין במ"מ דסובר דפי פרשה אסור אבל לא ביאר לדעת הרמב"ם מהו פרשה עצמה ועיין לח"מ. ונראה דהרמב"ם מפרש דמספקא להו אם בין הפרשות היינו בין החוליות לפרשה א' ובין א' לב' ובין ב' לג' והיינו בהפסקים שבין כל א' וא' בין הפרשות היינו החוט שבתוך העצמות ומה שקורא לזה בין הפרשות היינו משום דהחוט מתארך והעצמות מונחים לרוחב מזה ומזה, ולכן מיבעי בתחילה פי פרשה מהו והיינו אם הפי' הוא באופן השני א"כ פי פרשה ודאי טרפה ואח"כ מיבעי לי' פרשה עצמה דאם הפי' כאופן הראשון וא"כ פרשה עצמה כשרה, ומיושב מה דבעי מקודם אי ולא עד בכלל דאז שני' מותרת ולכן בעי פי פרשה ואח"כ בעי אי ועד בכלל דאז שני' אינו יודע ובעי אם פרשה עצמה כן.
ה[עריכה]
קרועה כיצד בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא הכרס אם נקרע בשר זה טרפה.
נ"ב צריך ביאור מה נ"מ בין קרועה לפסוקה, ונראה דפסוקה הוי גדר נקובה דגם חסר טריפה, אבל קרועה הוי בגדר נטולה לכן קרועה מתחלת ברייתה יהי' כשרה ועיין ביאור הגר"א בסי' מ"ח סק"ה.
כא[עריכה]
סימנים שנדלדלו רובן טרפה ואפילו שלא מחמת נפילה וכן אם נתקפלו שהרי אינן ראוין לשחיטה, אבל אם נתפרק רוב תרבץ הושט מן הלחי הרי זו מותרת שאין התרבץ ראוי לשחיטה כמו שבארנו.
נ"ב נראה בדעת הרמב"ם דעיקור סימנים הוי נמי טרפה וגם אינו ראוי לשחיטה ומש"כ שהרי היינו דכיון דאינו ראוי לשחיטה ובזה חמור מנדלדלו א"כ ע"כ דהוי נמי טרפה ולא קילא מנדלדלו, ועיין בפ"ג הל' י"ד מה שהביא הכ"מ בשם הרמב"ן ועיין בתבו"ש בסי' כ"ג שדחק בדעת הרמב"ם.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |