אור שמח/פסולי המוקדשין/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png פסולי המוקדשין TriangleArrow-Left.png טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ז[עריכה]

עד שיחשוב וכו' בכל המתיר.

דע דהך מילתא דאין מפגלין בחצי מתיר לא נזכר בגמרא ובתוספתא דמני כולהו גווני רק בפיגול ובמחשבת שלא לזמנו אבל בהך דשלא לשמו לא נזכר. וכפי הנראה דאם חשב במתנה אחת דחטאת הפנימי שלא לשמו וכן בסימן אחד שלא לשמו דמיפסל מן התורה לכו"ע. ולא שייך לומר אין מחשבין בחצי מתיר וטעמא דמחשבת פיגול ונותר תליא רחמנא באם האכל יאכל שמחשבתו לאכילת אדם או אכילת מזבח ולכן חזינא אם מחשב בכל המתיר לאכילת אדם או לאכילת מזבח. ושחיטה מתרת לאכילת מזבח וכן זריקה מתרת לאכילת אימורים ומתרת בשר לאכילת כהנים ולכן בעי שיפגל בכל המתיר ולא בחצי מתיר. אבל מחשבת שלא לשמו דלא תליא באכילה ורק במחשבת עבודות ואף דמחשבין מעבודה לעבודה אם חשב בשחיטה לאכול בשר או אימורים להקטיר שלא לשמו אינו כלום ולא שייך מידי למתיר לכן אם חשב בחצי מתיר ג"כ פסול מן התורה. ובוא וראה שלא מצאנו נזכר הך דחצי מתיר רק במחשבת פסח למולים ולערלים בפלוגתא דאחרים בפרק תמיד נשחט יעו"ש. וטעמא משום דשם מחשבת ערלים ושלא לאוכליו בפסח הוא כגון שמחשב בשעת שחיטה לאכול מבשרו לערלים וע"ז כתב רחמנא איש לפי אכלו תכוסו וכמו שפירש ריב"א שם (בדף ס"א) ד"ה שחטו לאוכליו ע"מ כו', לכן דמיא לפיגול ותליא אם הוי חצי מתיר, וחזינן (דבדף ק"י) אמר דאם חצי מתיר פועל להתיר ומשריא שרי ולא מיקלש קליש הוי אם מפגלין בחצי מתיר הרי דמשום דמביא לאכילת אדם או מזבח מועיל מחשבתו לכן סברו דחצי מתיר אינו פועל כלום וזה ברור לדעתי:

וכיון שזכינו לזה נתברר לנו טעמא דפסול לרבנן בחצי מתיר היינו משום דגזרינן אטו מחשבת שלא לשמו דפוסל בחטאת ורק במנחה לא גזרינן משום שלא לשמו דבמנחה כשירה שלא לשמו אם לא במנחת חוטא ושם ליכא לבונה ורק חצי מתיר לכן אמר הגמ' בפרק הקומץ זוטא דגזרינן אטו מנחת חוטא כבש אטו כבש חבירו דבהו לא פסול שלא לשמו, אבל בחטאת גזרינן אטו שלא לשמו וכן בכולהו גזרינן אטו שלא לשמו דהוי פסול מה"ת אף בחצי מתיר, ויעוין בזה בתוס' (דף מ"א) ד"ה ממאי שהרגישו אמאי פסול ובפסח בערלים כשר, ולפ"ז א"ש דמחשבת ערלים חלוקה משלא לשמו בכמה מילי היינו דלשמו ושלא לשמו פסול ולערלים ולמולים כשר ואינו נוהג רק בשחיטה לא שייך למיגזר אטו שלא לשמו. ונכון בס"ד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.