הר המוריה/פסולי המוקדשין/טז

הר המוריה ‏ פסולי המוקדשין טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כבר בארנו לעיל בפי"ג מ"א.

עירב

מחשבת וכו'. זבחים כ"ח ב' וכ"ט א' ובתוספתא פ"ב ופ"ג ועיין זבחים כ"ז א' תוס' ד"ה יצא וכו' ובד"ה אלא וכו' ובירושלמי יומא פ"ה ה"ז יעו"ש ועיין בפ"ה דפסחים ה"ב ושקלים פ"ב ה"ד יעו"ש.

בעופות. זבחים ס"ד ב' ותוספתא שם פ"ז.

ובמנחות. מנחות י"ב א' ותוספתא שם פ"ב.

ב

כזית למחר וכו'. זבחים כ"ט ב' ודלא כרבי יהודה ושם ס"ה א' ובמנחות שם.

המחשבה

בהקטרה וכו'. היינו שחשב להקטיר כזית בחוץ וכזית למחר או כזית למחר וכזית בחוץ או חצי זית למחר וחצי זית בחוץ. או י"ל דמיירי שחשב לאכול כזית למחר ולהקטיר כזית בחוץ דאתי מחשבת הקטרה ומפקא מידי מחשבת אכילה. ומקור דינים אלו אף שאינם מבוארים במשנה מ"מ הדין דין אמת ונכון בסברא כיון דמחשבת הקטרה שוה לכל מילי למחשבת אכילה לענין אקבועי בפגול ה"נ דמהני לאפקועי מידי פיגול והם מבוארים ג"כ בתוספתא פ"ב דזבחים וז"ל השוחט את הזבח לאכול בשרו לחוץ להקטיר מאימוריו למחר לאכול בשרו למחר להקטיר מאימוריו לחוץ בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת עכ"ל ועוד איתא שם וז"ל השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכזית למחר להקטיר מאימוריו כזית בחוץ (כצ"ל) וכזית למחר בין שהקדים מחשבת הזמן למחשבת המקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר"י אומר אף בזה אם הקדים מחשבת הזמן למחשבת המקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת עכ"ל והרי ברור לפניך דין שני הפירושים שכתבתי וע"ע בתוספתא פ"ב דמנחות יעו"ש היטב ומרן כתב ע"ז וז"ל ומש"כ וכן אם עירב המחשבה בהקטרה ה"ז פסול ואינו פיגול גם זה משנה בפרקים הנזכרים לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפי' עכ"ל ודבריו אינם מובנים לי חדא דזה כבר כתב רבינו לעיל פי"ד ה"י. ועוד הא אדרבה התם הזבח כשר ואינם מצטרפים לפסול וכאן כתב רבינו דמ"מ מיהת פסול הוא ובר מכל דין לישנא דרבינו אינו סובל פירושו כלל והאמת הברור הוא לענ"ד כמש"כ.

ג

שהקדים מחשבת וכו'. וכרב דימי דהתם זבחים ל"א א'.

ד

וחזר וחשב וכו'. כרבא שם ומשום דרב אשי ס"ל כוותיה ועדיף מיניה וכמש"כ רש"י שם ולהכי סמך רבינו מילתא דרב אשי לדינא דרבא.

חציו

במחשבת וכו'. מימרא דרב אשי שם. ולישנא דרבינו לכאורה אינו מדוקדק דהו"ל לומר חציו במחשבת המקום וחציו במחשבת הזמן וכמו לישנא דתלמודא שם וכמש"כ בס"ק ח' בשם רש"י ואולי לפי שבמחשבה א' אין נפק"מ במה שמקדים להכי לא דקדק רבינו בלשונו ויש לעיין בזה.

ה

כמו שבארנו. לעיל פי"ג ה"ח.

ה"ז

פגול. זבחים כ"ז א' ל"ו ב' תוספתא פ"ב שם.

ו

אינו פגול וכו'. זבחים כ"ז א' ל"ו ב' תו"כ צו פי"ג פרשה ח'.

ומאחר

שבארנו וכו'. לעיל פ"ב ה"י יעו"ש.

כמו

שבארנו. שם בפרק הנ"ל.

לא

פיגל וכו'. שם כ"ז א' ושם ל"ו ב' איתותב ר' אבא יעו"ש היטב. והנה הראב"ד כתב ע"ז וז"ל א"א כמדומה לי שיש כאן שבוש עכ"ל וביאר מרן משום דהתם כ"ז א' מוקמינן לה כר' יהודה דפסול במחשבת הינוח יעו"ש אמנם לרבנן דמכשרי במחשבת הינוח א"כ כאן כשר גמור וא"כ אם חישב עליו אח"כ מחשבת הזמן הוי פיגול ורבינו פסק לעיל פי"ג ה"ח כרבנן יעו"ש ומרן תירץ דרבינו מפרש דהש"ס לא מוקי דהברייתא אתי כר"י ולא כרבנן רק ה"ק הש"ס כמו דס"ל לר"י במחשבת הינוח לר"י דפסול ולא מיקבע בפיגול כן ה"נ ס"ל לרבנן בחשב ליתן למחר שלא במקומו דפסול הוא ולכן לא מיקבע שוב בפיגול יעו"ש ובאמת לשון הש"ס לכאורה משמע כן (ועיי"ש בתוס' כ"ז א' ד"ה ואי וכו' דמפרשי כרש"י) ויש לעיין לכאורה מאי מקשי ר"ה א"ר אבא שם ל"ו ב' מהך ברייתא דהא לרבינו אתי הך ברייתא אליבא דרבנן ודילמא ר"י ס"ל אפילו אי חשב בתחלה מחשבה הפוסלת מ"מ איקבע שוב בפיגול ולא ס"ל כברייתא זו דבשלמא לפרש"י ודעימיה דהך ברייתא מיתוקמא כר"י שפיר פריך אר' אבא מדר"י אבל לרבינו מאי קושיא. אבל באמת לק"מ דמ"מ פריך שפיר דהא ר' אבא לא מכח שום ברייתא קאמר לה רק דסברתו דמחשבה הפוסלת לא מוציאו מידי פיגול וע"ז מקשה שפיר הא מוכח דרבנן ס"ל דמחשבה הפוסלת מוציאו מידי פיגול וא"כ מהיכי תיתי דר"י חולק עליהם בזה ואף דתאמר לחלק דמחשבה זו לזרוק שלא במקומו אלימא ממחשבת הינוח והראיה דבמחשבת הינוח פליגי רבנן עליה דר"י ובחשב לזרוק שלא במקומו מודו דפסול וא"כ י"ל עד כאן לא ס"ל רבנן דמוציא מידי פגול רק במחשבת זריקה שלא במקומה אבל במחשבת הינוח דלא אלים כ"כ אין הכי נמי די"ל דר' יהודה ס"ל דלא מפקע מידי פגול מ"מ אין לך הוכחה ברורה ע"ז וי"ל איפכא כמו דס"ל לרבנן במחשבה הפוסלת לדידהו ה"נ סבירא ליה לר"י במחשבה הפוסלת לדידיה ויש לעיין עוד בזה ונ"ל לומר עוד כי רבינו גרס כאן מידי דהוי מחשבת הינוח אליבא דר"י ומפרש כמרן אמנם רש"י ודעימי' גורסין ואליבא דר"י בו' והחילוק ביניהם פשוט וק"ל.

ז

בשעת

קמיצה וכו'. מנחות ט"ז א'. והנה דעת רבינו דמחלוקת ר"מ וחכמים הוא בכל ארבע עבודות בשעת קמיצה ובשעת נתינתן בכלי ובשעת הולכתן ובשעת הקטרה דבכולהו ס"ל לרבנן דאין מפגלין בחצי מתיר והלכה כוותייהו ובאמת תמוה הוא לכאורה דהוא נגד המבואר בזבחים מ"ב ב' ובמנחות ט"ז ב' דבקמיצה ובהילוך ובמתן כלי אינו נוהג אלא בקומץ לבד ולא בלבונה ולא פליגי רק בהקטרה וכן הקשה המל"מ יעו"ש עיין שם ברש"י שם ושם ועיי"ש ברש"י י"ד א' ד"ה ולאפוקי מדר"מ ובתוס' י"ג א' בד"ה קמ"ל וכו' יעו"ש היטב ובאמת לכאורה היא תמיה נשגבה ולא ידעתי לה פשר דבר. והנה הך ברייתא המובאת בזבחים ובמנחות כתב רש"י בזבחים ובמנחות דהיא במנחות בתוספתא יעו"ש ואני לא מצאתיה שם ועי' בפ"ג דמנחות בתוספתא יעו"ש ושם איתא באופן אחר ממה שהיא לפנינו בש"ס ועיין בכ"ז היטב וה' יאיר עיני בזה להבין שיטת רבינו בזה. והנה לפנינו במנחות שם ט"ז א' הגיה הצאן קדשים דצ"ל אבל בא להקטרה. והנה מבואר מזה דבגמרות הישנות לא היה כתוב תיבת אבל ואולי אפ"ל דרבינו הכי מפרש בד"א דמהני מחשבה במנחה היינו דווקא בארבע עבודות שהם קמיצה ומתן כלי והילוך ובא לו להקטרה (והם המה כמש"כ רבינו בפי"ג ה"ו) ושוב מתחיל ענין בפ"ע וקאמר נתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה וכו' וקאי על כל הד' עבודות הנזכרות אבל מ"מ צ"ע האיך יפרנס לנו הסוגיא דמנחות ט"ז ב' ואולי ע"כ לא גרס ליה דאל"כ הו"ל למיפסק כר"י ובפרט דר"ל נשאר בקושיא וכמו שהקשה המל"מ יעו"ש היטב ואכתי צ"ע וה' יאיר עיני בזה. ועיין לעיל פי"ג מהל' מעשה הקרבנות הי"ב דנותן הלבונה ע"ג כלי שרת שבו הקומץ יעו"ש אלמא שטעון הולכה ונתינת כלי כמו הקומץ וע"ע לעיל פ"ב הכ"ד יעו"ש היטב דמשמע דלבונה טעון קידוש כלי והולכה ע"ג המזבח וזה ג"כ פשוט דטעון לקיטה מהקומץ כמו שמבואר שם בסימן מ"ז ולכן ס"ל לרבינו דלא כמו שמבואר לפנינו שם במנחות ט"ז ב' ואו שדחה זה מהלכה או דהו"ל גירסא אחרת וצ"ע בזה ועיין בתוס' יו"ט רפ"ב דמנחות מזה.

בשעת

זריקתן. מרן הגיה שצ"ל או בשעת הקטרתן והמל"מ העיר אמאי לא הרגיש לעיל פי"ג ה"ו יעו"ש ולא ידעתי מהו סח דהתם כתב בהדיא ובזריקתו על האש א"כ הוי כמש"כ בהדיא בהקטרתו משא"כ הכא דלא סיים בשעת זריקתן על האש ויש לטעות דכוונתו בזריקת דם למזבח וזה לא שייך במנחות וזה פשוט.

ח

אינה פגול וכו'. מנחות י"ז א' יעו"ש ודלא כחריפי דפומבדיתא יעו"ש ועיי"ש בתוספתא פ"ג דמנחות מבואר שם להיפך ועיי"ש במפרש וצ"ע בזה.

לבדה

או וכו'. שם והוא כחכמים דר"מ יעו"ש היטב.

ה"ז

פגול וכו'. שם י"ז א' רב המנונא בשם ר' חנינא.

ט

כדי שומשום וכו'. מנחות ט"ז ב' יעו"ש ועי' מרן ועיין ירושלמי יומא פ"ב ה"א (רמזתיו לעיל פי"א הט"ו) דריב"ל ס"ל דאין דרך הקטרה בכך יעו"ש והלכה כמותו לגבי דר' יוחנן דפליג עליה שם וס"ל דדרך הקטרה בכך והא דפסק דדרך אכילה בכך משום דס"ל דמאן דס"ל דלאו דרך אכילה בכך הו"ל חדא ואין דבריו של אחד במקום שנים וע"ד שכתב מרן.

י

שילקט הלבונה וכו'. עיין לעיל פי"א הט"ו מש"כ בזה יעו"ש היטב.

יא

ה"ז ספק וכו'. עיי"ש במנחות י"ב א' והנה שם ב' איתא דרבא הדר ביה ומסיק אפי' לר"ע דס"ל דהקטרה מועלת ליוצא למיקבעינהו בפגול מ"מ בחסר לא מהני יעו"ש ואביי דחי וס"ל דר"א היא דס"ל דלא מהני ליוצא וה"נ לא מהני לענין חסרון אמנם לר"ע דס"ל דמהני ביוצא ה"ה דמהני בחסר יעו"ש היטב והנה רבינו פסק לעיל פי"ב הי"ד כרבא דלא מהני הקטרה לחסר ומהני ליוצא יעו"ש היטב במרן ובמה שהארכתי שם ולפ"ז משמע דוודאי לא מהני לענין פגול ולפ"ז צ"ע קצת על מש"כ רבינו דהוי ספק והוי איבעיא דלא איפשיטא וי"ל דרבינו מפרש לה אף דרבא ס"ל דחסר גרע מיוצא לענין שאין מרצה עליו הזריקה לומר דהוי כשלם ולא נתסר מ"מ לענין פיגול מ"מ מרצה למיקבעינהו בפגול ורבא לא הדר ביה רק מהא דבעי למימר מעיקרא דחסר עדיפא מיוצא וכיון שיועיל לר"ע ביוצא למקבעינהו בפגול כ"ש דמועיל לחסר וע"ז בא רבא והדר ביה והוכיח דע"כ גם לר"ע גרע חסר מיוצא ולהכי שפיר איכא לספוקי דדילמא רק ביוצא מהני לר"ע למיקבע בפגול אבל בחסר דגרע לא מהני למקבעינהו בפיגול כיון דמ"מ שרי לכתחלה להקטיר הקומץ עלה ועולה לבעלים לשם כפרה ואביי בעי למימר דזה פשיטא דלא גרע מיוצא וכיון שכן ודאי דפשיט דמיקבע בפגול לר"ע כיוצא וליכא ספיקא בזה ורבינו ס"ל כרבא ולכן פסק רבינו שפיר דלא איפשיטא כיון דחסר גרע מיוצא והבן היטב בזה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.