אור שמח/מעשר/יב

אור שמח ‏ מעשר יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הלוקח פירות כו', אוכל על פיו בשבת.

לשון המשנה, ויש להתבונן דבכל הפרק לא תני פירות וכאן תני פירות יעוין שם. ובדברי רבינו יש לומר דדוקא לוקח פירות אבל לוקח פת מן הנחתום או פלטר אינו יכול לאוכלו בשבת ע"י שאלת פיו מפני שצריך להפריש חלה מן הדמאי וטעמא דלמוצאי שבת צריך לעשר הכל על מה שאכל ג"כ כדברי רבינו, וזה רק במעשר ותרומע"ש דניטלין שלא מן המוקף, אבל חלה דמה"ת אינו ניטל אלא מן המוקף ואינו יכול להפריש למוצאי שבת על מה שאכל בשבת אפשר דלא הקילו, או יתכן משום דיש בזה שא"צ להפריש על מה שאכל חלה לכן דייקא המשנה פירות:

ג

הנשבע כו'.

יעויין מש"כ בפ"ה משבועות בזה:

יז

חשוד שהעיד על של אחרים נאמן.

ובהשגות א"א אין ד"ז מחוור כו' ועד אחד נאמן כו' קל הוא כו'.

הנה המחנ"א הלכות עדות כתב ע"ז ז"ל ואע"ג דעד אחד נאמן באיסורים ואפילו הוא חשוד היינו להעיד על גוף הדבר אבל להעיד על אדם שהוא כשר אין עד אחד נאמן ובעי שנים כדמוכח ריש פרק אם אינן מכירין אותו וכן נראה מדברי הטור כו' ובזה נסתלקה השגת הראב"ד על הרמב"ם כו' גבי חשוד שהעיד על מעשר. ובמכ"ת אם ראה בבבלי פרק אם אינן מכירין אמאי לא נשא עיניו גם אל הירושלמי אשר ז"ל שם, ועד אחד נאמן משלך נתנו לך בדין היה שלא היו צריכין עדים והן אמרו שיהיו צריכין עדים והן אמרו עד אחד נאמן, הרי לפי הירושלמי גם כאן בדמאי שהוא רק דרבנן לא מה"ת א"כ צ"ל נאמן עד אחד, רק הגר"א הגיה ועם הארץ נאמן וזה מחוור. ובעיקר ראייתו מפרק א"א מכירין לא דק כלל, דתמן הוא על קדוש החודש שעדותה אינה מתקיימת פחות משנים לכן להעיד על אחד שכשר על עדותה ג"כ בעי שנים וכן הקשו תוס' בגיטין (דף י') ד"ה אי לאו דכותי חבר כו', אבל באסורים שעד אחד נאמן לומר שהיא מתוקנת וכיו"ב ודאי דגם על האדם שיהא נאמן להעיד ע"ז ג"כ סגי עד אחד. אולם על תירוץ התוס' בגיטין שם דאין לחוש כיון דהאי כותי כשר מדאורייתא דגירי אמת הן צ"ע דשם בפרק ראוהו ב"ד חזינן דפליגי בכה"ג בבלי וירושלמי דשם ג"כ אין ישראל חשודים חלילה לשקר מה"ת רק רבנן גזרו מפני שהצדוקים היו שוכרים עדי שקר וסבר בבלי דעד אחד אינו נאמן ויש ליישב ואכ"מ, יהי' איך שיהי' ראייתו של המחנ"א אינו, ועיין ביאורי הגר"א יו"ד סימן קי"ט מה שהאריך להשיג על דברי רבינו. שוב ראיתי שרבינו אהרן הלוי בבדק הבית (דף ק"כ) פירש הירושלמי כהמחנ"א עיי"ש בדבריו הקצרים שפסק דלא כר"מ ופירש בירושלמי כלומר כיון שעל גופו בא להעיד אם כשר או לאו היך עד אחד נאמן והאחרונים לא זכרוהו, והעיקר בדעת רבינו אחר העיון כדברי המחנ"א:

לפיכך ע"ה שאמר זה טבל וזה תרומה זה ודאי כו'.

נ"ב, תוספתא ערוכה דמאי פ"ה גבי הך דר"ש שזורי יעו"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.