אור שמח/מלווה ולווה/יא

אור שמח ‏ מלווה ולווה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

כל מלוה בשטר גובה (אותו) [אותה] (בין) מן היורשין כו' לפי שאין (לו) [לה] קול כו' שכל נכסי הלוה תחת ש[י]עבוד המלוה מן התורה:

יש להסתפק למאן דאמר שעבודא דאורייתא ומלוה על פה גובה מן הלקוחות רק רבנן תקנו משום פסידא דלקוחות הואיל ולית ליה קלא דלא ליגבי מלקוחות, א"כ במכר נכסיו לעו"ג והעו"ג מכר אותן לישראל מי גבי הבע"ח בע"פ מהישראל או לא, אולי נאמר בהא דלעו"ג ולישראל הבא מן העו"ג לא עבדו רבנן תקנתא כמו דאמרו פ' הגוזל עצים גבי שבח שהשביח לוקח מהעו"ג דלא עבדו רבנן ליה תקנתא, וגדולה מזו כתבו בשיטת רי"ף דמלוה ע"פ גובה מהקדש דלא חשו לתקנתא ולפסידא דהקדש. אמנם יקשה לפ"ז ממשנה ערוכה דמצא שטר חוב שאין בו אחריות נכסים בזמן שהלוה מודה יחזיר ואמאי אימור מכר נכסים לעו"ג והעו"ג מכר לישראל ויגבה בשט"ח זה מהישראל הבא מן העו"ג וע"ז ניחוש לקנוניא. אך זה יש לדחות בכמה פנים. ואולי כיון דלקח מן העו"ג ולא חש למלוה בעל פה דמאן דיזיף בצנעא יזיף תו לא נחוש אנן לתקנתו לעכב השטר מחשש שמא יפסידנו ללוקח מהעו"ג אחרי דהשטר הוי בחזקת מעליא וכמו שפסק רבינו לעיל בהלכות גזילה ואבידה דכל הנך דאמרו לא יחזיר אם החזיר גובה מהן והרי הן בחזקתן ואין חוששין להם, רק כל זמן שהוא ביד המוצא, לא עבדינן עובדא להוציא מידו, אבל משום גברא דלא חש לנפשיה ונכנס בספק שאם יהיה מלוה ע"פ יגבה ממנו אף ע"ג דלא ידע אם יש מלוה או לא דעבידי אינשי דיזפי בצנעא איך ניחוש לתקנתא דיליה לעכב השט"ח ביד המוצא ולהפסיד למלוה ודוק:

ואין להביא ראיה מהך דתניא בפרק יש נוחלין ירשו שטר חוב בכור נוטל פי שנים בין במלוה בין בריבית, ובמלוה דעו"ג מיירי תמן כמו שפירש רשב"ם, ונקיט מלוה בשטר משום דמלוה ע"פ אינו חשוב כמוחזק וכמאן דגביא והוי ראוי לכולי עלמא, אלמא משום דמצי למכור נכסיו ולא יגבה מהן ומלוה ע"פ אינו גובה מהמשועבדים אלמא דלדידיה נמי עבדו רבנן תקנתא, דאי מהא לאו ראיה דאימור כמו דפירש רשב"ם שם בסוגיא דטעמא משום דמצי טעין פרעתי לאו מוחזק הוי ואף תוך זמנו של חוב מאן יימר דהעו"ג לא ממהר לפרוע כי היכי דלא להוי עליה כאריא ארבא ואף תוך זמנו יעו"ש ובפרט דיהיב ריבתא ובעי לפטורי מריבתא דמתוסף, ועוד יש לדחות. אמנם מתוך דברי תוס' בב"ב (דף נד) סד"ה וישראל לא קני כו' ונראה דשרי ישראל לתבוע מיניה מעותיו אף עפ"י שמתוך כך יחזור העו"ג ויגזול את המחזיק כו', ולמה לא אמרו בפשיטות דהא העו"ג חייב לשלם לו מעותיו וא"כ שפיר טריף מנכסיו אע"פ שזכה בהן ישראל דלא גרע ממלוה ע"פ שהלוה לעו"ג, ואי משום דהמחזיק הא זכה מהפקר הלא מהפקר גבי ג"כ בשטרא והוה"ד מלוה ע"פ בעו"ג, ואם נאמר דלשמואל אמרו רבוותא דסבר בסוף גט פשוט שעבודא לאו דאורייתא אין ראיה כלל וצ"ע בזה. אח"ז ראיתי דברי המהרי"ט חו"מ סימן ל"ח ולא אדע מאין פשיטא ליה:

המשל"מ כאן הביא תשובת הרא"ש בנתחייב כ"ז שלא לוה, אם ילוה אח"כ נתחייב למפרע באופן שיודה שמעון אחר זמנו של שטר זה שיש לו לראובן עליו דגובה ממשעבדי מעיקרא יעו"ש, וכתב הרב, דאע"ג דבשטר דלאו קנין כתיב ביה יכול להתחייב כמו שמצאנו באומר חייב אני לך מנה בשטר, מיהו נראה דלענין שיתחייב האדם אף ע"פ שלא לוה עדיין שישתעבד למפרע דוקא ע"י קנין הוא לא בשטר לחוד דודאי לא מהני למפרע והמשכיל יבין. והמובן מדבריו כי כמו שכתבו רבוותא דלכן צריך בערב טעמא, דמשום דמהימן ליה גמר ומקני נפשיה, ובשו"ח שמתנה כשואל בההיא הנאה דמהימן ליה כו', היינו משום שאינו מתחייב לחלוטין משעה זו בלא תנאי רק אם יאבד או אם לא יפרע, והוי כמו אסמכתא, ורק במחויב באופן שהוא גמור בלא תנאי מצי אינש להתחייב עצמו, א"כ כאן שהוא מתחייב רק אם יודה שמעון לאחר זמנו של זה השטר כמה יש עליו, א"כ בזה האופן לא מהני חיוב בלא קנין. [אח"ז ראיתי דברי הש"ך סימן ל"ט ס"ק מ' ובדברי הגר"א, דכתב הר"ן במסר לו שטר מעכשיו אם ילוה אחר כך משתעבד למפרע, אז גבי לקוחות מעידן המסירה אף שילוה אח"כ משתעבד למפרע וזה דלא כהמשל"מ, ואולי התם בפירש בהדיא שישתעבד במסירת השטר לידו], אולם עיין בסמ"ע סי' ס"א ס"ק ט' שפירש דמיירי שהיה ביד שמעון מעותיו של ראובן הנשאר מאיזה עסק שותפות וכיו"ב רק עדיין לא נעשו החשבונות, ובכה"ג ודאי דמתחייב דכבר זקפן במלוה עליו מיום חתימת שטר זה ועיין פרישה:

וכזה קשה לי על תשובת הרשב"א שהביאה הבית יוסף סימן ס"ו סעיף ל"ה המוחל מזיק הוא משעה שמחלו ואפילו כו' אינו גובה ממשעבדי אא"כ כתב לו בשעת מכירה אם אחזור ואמחול חוב זה הריני משעבד עצמי ונכסי לשלם דמי חוב זה גובה ממשעבדי אפילו מלקוחות שקדמו למחילתו, א"כ במאי משתעבד למפרע נכסיו מאחר שלא נתחייב עדיין על ההיזק שמזיקו אחר כך, ובשלמא על הדמים שקיבל עבור מכירת השט"ח א"ש, דהוי כאומר הרי הדמים שקבלתי כמלוה, אבל מלשון השו"ע מוכח שמשתעבדי הנכסים שמכרן קודם שמחל, לכל הסך שכתוב בשטר אף עפ"י שהוא יותר הרבה מדמים שקיבל מיד הלוקח, ובשלמא בכל אחריות אף בשבח דאי לאו מפני תיקון העולם היה גובה אף מלקוחות שקדמו קודם שהשביח כמבואר בדברי התוספות פרק הניזקין (דף נא) ד"ה אלמא משום דלא קדים הוא יעו"ש, וכן אם הוקרה בדמים הוי כמו שבח עיין ש"ך סימן קט"ז, חזינא דמשתעבדי מעיקרא בדמים שלא לקח מידו ולא נתחייב עדיין בשטרא לחוד הואיל ויתחייב אח"כ, דתמן מעיקרא היה משועבד לבע"ח שמגיע לו הדמים וכי משלם הלוקח לבע"ח מקרנא ושבחא דיליה, ע"ז משתעבד המוכר נכסים שלו מעידן המכירה להיות משועבדים להמעות שמגיע מאתו ולמי שבעל חובו יסולק ממנו, היינו למי שישלם לבע"ח והוא הלוקח לכן מצי להשתעבד בשטרא למפרע, ובכה"ג בעי ללקוחות שקדמו קודם שהשביח טעמא דתקון העולם:

אך בירושלמי פרק הניזקין הלכה ג', מפרש הך דלשבח קרקעות אין מוציאין כו' מפני תיקון העולם, גזל שדה משמעון ומכרה ללוי ובא שמעון וטרפה מלוי לאחר שעמד לוי והשביח, לוי גובה את הקרן ממשועבדים של ראובן וגובה את השבח מבני חורין של שמעון, ר"ח בשם ר' יוחנן אמר והוא שקדם מקחו של זה לשבחו של זה אבל אם קדם שבחו של זה למקחו של זה לוי גובה את השבח אפילו ממשועבדים של שמעון, ובכה"ג הא בשעת המכירה לא נתחייב עדיין לשלם עבור השבח, ודאי דגרסינן במקום שמעון ראובן, [דפירוש הפ"מ אין לו מובן כלל] וצ"ל וגובה השבח מבני חורין של ראובן, חזינא דאם לאו מפני תיקון העולם היה גובה ממשועבדים ממה שמכר ראובן קודם שהשביח לוי את השדה הנגזלת משמעון, אף ע"ג דלא נתחייב כלום לא לנגזל ולא ללוי, חזינן דמשתעבד אינש בשטרא לחוד למפרע, ואפילו לשיטת הירושלמי דאמר ריש פרק אף ע"פ וריש פרק הנושא, דר"י ור"ל אמרי דאין אדם יכול להתחייב בשטרא לחוד, בכ"ז כאן משתעבד וצ"ע, וצ"ל דהואיל ובעי למכור והאי גברא לא בעי לקנות בלי שיתחייב בהשבח מהשתא שפיר עביד אינש דמשתעבד בשטרא לחוד הואיל ורוצה למכור גמיר ומשעבד נפשיה, וכיו"ב אמרו בירושלמי ריש פרק אעפ"י עיי"ש ודוק. אח"ז מצאתי בשו"ת פני יהושע ח"ב חלק חו"מ סימן צ"ב שהעיר דאף קנין לא מהני משום דהוי לדבר שלא בא לעולם, ולא העיר דשעבוד חיילא כמו דאקני, ועיין קצות סימן ק"ד ס"ק י"א וסימן קי"ב סק"א וסימן ר"ז סק"ח עיי"ש ודוק בכ"ז:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.