קרית ספר/מלווה ולווה/יא

קרית ספר ‏ מלווה ולווה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מלוה ע"פ אפילו בעדים אי אמר פרעתי ביני לבינך נאמן אלא אם כן התנה אל תפרעני אלא בעדים וטעמא דהני עדים דהלוהו בפניהם לא מכחשי ליה כשאומר פרעתי וכיון שהוא מוציא מחברו עליו הראיה כדילפינן בדוכתיה ואי לא לוה מהימן ואפילו בלא שבועה אלא דרבנן תקנו שבועת היסת אבל מלוה בשטר אם טען פרעתי צריך להביא הלוה ראיה כיון דשטרא בידא דמלוה חתום בעדים דמדאוריתא לא צריך קיום דנעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד דהא דאמרינן מפיהם ולא מפי כתבם היינו היכא דשטרא תותיה ידי סהדיה אבל שטרא דנפיק תותיה ידיה דבעלי דין לא אמרינן מפיהם ולא מפי כתבם דמעידנא דיהיב שטרא חתום ביד מלוה לא יכלי למהדר בהו דכמי שנחקרה עדותן בב"ד כדאמרינן מפיהם קרינא בהו ומקרא מלא כתיב שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים למימרא דכה"ג עדות מעליתא היא ופיהם היא ולא מפי כתבם וכמו שכתב הרי"ף ז"ל פ"ד אחין ושטר שנמסר בפני עדים הוי כחתום בעדים לר' אלעזר פרק המגרש להני דפסקי כוותיה אפילו בשטרות דעדי מסירה כרתי דהא בגיטין דכתיב וכתב לה אמרינן דעדי מסירה כרתי וכתב ידו הוי כמלוה על פה אלא שאם אמר להד"ם אינו נאמן כיון שכתב ידו ניכר ובין זו ובין זו מדאוריתא גבי ממשעבדי דהלכה כעולא סוף פרק גט פשוט דשעבודא דאוריתא כדכתיב יוציא אליך את העבוט החוצה שמע מינה דנכסיו משועבדים למי שהלוה לו והוא הדין ממקרקעי ולהכי דבר תורה אחד מלוה על פה או בשטר גבי ממשעבדי אלא דחכמים חשו לפסידה דלקוחות במלוה על פה דליכא קלא אלא במלוה בשטר.

ו

ומלוה על פה אינה נגבית מן היורשין אלא בא' מג' דברים במודה או תוך זמן או מת בנידויו והבא ליפרע מן היורש בין קטן וכו' לא יפרע מן המטלטלין וכו' שהמטלטלים אינם תחת שעבוד ב"ח מן התורה וקשיא לי טובא האי לישנא דמשמע דמטלטלי לא משתעבדי לב"ח מן התורה ואפי' בשטר ומלוה גופיה מדלא כתב מטלטלין של יתומים אינם תחת שיעבוד וכו' ולעיל כתב שכל נכסי הלוה תחת שעבוד המלוה מן התורה ומשמע כל נכסי אפילו מטלטלים משום דהא דשיעבודא דאוריתא ילפינן לה מוהאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך דהיינו במטלטלי אלא דאמרינן דהוא הדין למקרקעי וכדעולא סוף פרק גט פשוט כדאמרינן לעיל ונראה שהרב ז"ל סובר דהלכתא כעולא משום דרב פפא דהוא בתרא פסק הכי פרק קמא דקידושין דמלוה על פה גובה מן היורשין דשעבודה דאוריתא ואינה גובה מן הלקוחות וכו' וכמו שכתב הרי"ף ז"ל ס"פ גט פשוט וסבירא להו דהאי דשעבודה הוי מדאוריתא בין במלוה בשטר בין על פה ונגבית מן היורשין בתלתא גווני היינו בקרקעות דאית בהו אחריות ואף על גב דקרא דוהאיש אשר אתה נושה בו דמיניה ילפינן דשעבודה דאוריתא מיירי במטלטלי ואמרינן וה"ה למקרקעי כדפי' רשב"ם ז"ל אפ"ה לא חייל שעבוד אלא אקרקעות דאית בהו אחריות כדאמרינן וקרא דאיירי במטלטלי היינו דחייב לוה גופיה לשלם למלוה דהא כתיבי תשלומין בתורה מיטב שדהו וכו' שנים ישלם וכו' ונתן בפלילים בכולהו אבות נזיקין ובד' שומרים נמי תשלומין כתיבי בהו אבל שעבוד לא חייל אלא אמקרקעי כדאמ' בפשטיה דירושלמי פרק הניזקין מיטב שדהו פרט למטלטלין מיטב כרמו פרט לראוי כבמוחזק כדאייתי ליה הרא"ש ז"ל ס"פ יש בכור אי נמי אפשר דכיון דילפינן שעבודה מדאוריתא מוהאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך וכו' דחייל שעבודה נמי אמטלטלי דלוה גופיה ואי נפלי מטלטלי קמי יתמי פקע שעבודא מיניהו וכדאמ' בכולי תלמודא מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח וממתני' דפרק הכותב שמעי לה כדכתב הר"ן ז"ל ומשמע דדוקא מטלטלי דיתמי הוא דלא משתעבדי הא דלוה גופיה משתעבדי מדאוריתא והיינו משום דכיון דלוה גופיה חייב לפרוע מן התורה משתעבדי כל נכסוהי קרקעות ומטלטלים עד שיפרע ומטלטלים דאיתנהו ברשותיה חייב להוציאם וכדכתיב יוציא אליך העבוט וגו' וכשמת לוה כיון דיורשים לא מתחייבי לפרוע פקע שעבודה דמטלטלי מיניהו כיון שהן תוך רשותן אבל קרקעות דאיתנהו בעיניהו לא פקע שעבודה מיניהו וגובה מהן מלוה ואפילו מן היורשים כדאמרינן והיינו מה שכתב הרב ז"ל שכל נכסי הלוה תחת שעבוד המלוה מן התורה דמשמע בין קרקעות בין מטלטלין והכא שהמטלטלים אינם תחת שעבוד ב"ח מן התורה ור"ל מטלטלי דיתמי וכדאמ'.

ח

מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם מן המטלטלים שהניח להם ואם לא רצה אין כופין אותו וכתב הר"ן פרק מי שהיה נשוי מה שכתב רש"י ז"ל גבי קטינא דארעא דמצוה על היתומים וכו' משום כבוד אביהם אלא שאין לב"ד לכופן על כך דלאו מצות עשה מפורשת היא כסוכה וכלולב אלא מצוה דרבנן היא וכו' אבל גבי יתומים דמצוה דרבנן בעלמא הוא דאיכא אין כופין אותן עד כאן ואחרים כתבו דהא דאין כופין משום כיבוד אב היינו דכל מצוה שמתן שכרה בצדה ככיבוד אב אין כופין עליה דנראה דמצוה זו על היתומים הויא מדאוריתא. ואם תפס בעל חוב המטלטלים מחיים גובה מהן אי משום דמשעבדי ליה בחייו אי משום חיובו לפרוע וכדאמרינן לעיל ותפיסת שטרות לא הויא תפיסה מן התורה אפילו מחיים כיון דאין גופן ממון.

ט

קרקע שגבו יתומים מחוב אביהם בעל חוב של אביהן גובה אותו מהן דהא הוה כשל אביו כיון שהיה משועבד לו ומשום הכי נמי טורף הקרקע שהגבה ליתומים כמו שכתב הרב ז"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.