אורים/חושן משפט/קלד

אורים ‏ חושן משפט קלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ראה כליו וכו'. נראה פשוט דכל ראה הנזכר בסימנים הללו ר"ל ראה בעדים וקודם שתבעו לדין וכדין ראה הנזכר בסימן שלפני זה ולשון ראה דגמ' נקט הרמב"ם ואחריו נמשך המחבר סמ"ע:

(ב) הוא טוען ואמר וכו'. כתב הסמ"ע וז"ל נראה דאם טען הבעה"ב השאלתי כלי זה לאומן או השכרתיהו והוא אינו מכלים העשוים להשאיל ולהשכיר דאינו יכול להוציא מיד המחזיק ואע"ג דאית ליה עדי ראיה ולא מהימן במגו דאי בעי הוי אומר נתתיהו לידו לתקנו דמיגו להוציא ל"א כמ"ש הטור ומהר"ם סימן פ"ב וכ"כ תוס' וכו' ע"ש ועיין בתומים ס"ק א' דכפי שהארכתי לעיל סימן צ' דכלים העשוים להשאיל דכלי בחזקת המשאיל א"כ לא ה"ל מגו להוציא דהכלי בחזקת הבעה"ב וע"ש שדעתי לסייע מדברי הרי"ף והנחתי דינו דסמ"ע בצ"ע ע"ש:

(ג) או לקוח הוא בידי. פי' לקחתי ממך משעה ראשונה ולא בא לתקן והן הן הענינים שנקט בבבא קמייתא סמ"ע:

(ד) ואין מחייבים אותו להוציא. כן אמר רבא על רמאי דפומבדיתא בפרק חז"ה:

(ה) ואם הוציאו הואיל וכו'. דהיינו דוקא כשהוציא קודם שבאו לדין דל"ל מגו דאי בעי לא הוציא סמ"ע:

(ו) אע"פ וכו' בעדים וכו'. בסמ"ע הקשה איך מסיק המחבר אם טוען לא נתתו לי וגם הרמ"א כתב בהג"ה שירא לומר להד"מ הא בלא"ה לא מצי לטעון שהרי מסרו בעדי' וע"ש מ"ש והש"ך כתב דמיירי שעדי המסירה ג"כ אין מכירין אותו או שהלכו להם ע"ש וכ"כ הב"ח ונכון:

(ז) שירא וכו'. ומה"ט אפילו מסרו לו בלא עדים ג"כ אין האומן נאמן סמ"ע:

(ח) שאמר אתה וכו'. כתב הסמ"ע דמיירי שיש עדים שראוהו ביד זה משום הכי אף אם נאמין להאי שאומן אמר לו שקנהו מ"מ האומן גופו א"צ לומר שקנהו היכא דראוהו בידו ועיין מ"ש הש"ך ועיין תומים דלפי מ"ש לעיל סימן ע"ב אין צריך לומר כמ"ש כאן הסמ"ע דיש כאן עדי ראיה ע"ש:

(ט) וי"א דוקא וכו'. עיין תומים שצריך לדחוק דהוא חזקה שבשעת אומן היה מוסר לו ודוחק וצ"ע ועיין תומים מ"ש דהטור לא ס"ל כן:

(י) ואם אמר בפני הודה וכו'. דאי בעי לשקר היה אומר דבעה"ב מכר לו דהיה נאמן כמ"ש טור לקמן סימן קנ"ב סמ"ע ונכון ועיין תומים מ"ש בזה וע"ל בסי' הנ"ל:

(יא) וי"א דהיינו כששהה וכו'. כ"כ התוס' ורא"ש והנה הטור כתב שאם אומר שקנאו מבעליו הרי בן אומן כשאר כל אדם אבל באומר שירשה מאביו הרי הוא כאביו לכל דבר והשמיט החילוק בקנאו בין שנשתהה כמ"ש תוס' ורא"ש וב"י וד"מ תמהו עליו והסמ"ע ס"ק י"ז כתב דדעת המחבר ורמ"א הוא שלא כדברי הטור ועיין בב"ח דפי' דדברי המחבר ורמ"א קאי ג"כ לשיטת הטור ופי' דמ"ש הטור אם בא בטענת עצמו היינו בבא בחיי אב דאין לו שייכות עם אב אבל במות האב לא עיין שם והש"ך השיג על הסמ"ע והסכים עם הב"ח ועיין תומים כי דברי ופי' הב"ח קשה להולמן ובררתי ת"ל פי' מספיק בתוס' ופי' מספיק בטור והוא דבאומן שירד מאומנותו כתב דנאמן אפילו על כלים שיש עדים שבא לידו בעוד שהיה אומן ואם כן ל"ל מגו מ"מ נאמן בנשתהה אבל בלא נשתהה אי ליכא עדים וראה גם כן נאמן במגו אבל באיכא עדים וראה צריך דוקא נשתהה אבל בבנו כתב הרי כשאר בן אדם והיינו אי איכא עדים וראה א"נ דהא בכל אדם אם מסר איזה דבר לאב וראה אצל יורש א"נ היורש לקחתי ומכ"ש בן אומן ולא הוצרך הטור ליכתוב דאם שהה נאמן דהא נלמד מכ"ש דאם גבי אומן גופא נאמן מכ"ש בנו דכאחר דמי ונכון וקצרתי בהעתקה והרוצה להבין על בוריה עיין בתומים באריכות ולכן לדינא ברור כסמ"ע דמחבר ורמ"א חולקים על הטור דהוא מצריך שהה רק בעדים וראה והמה מצריכים שהה לעולם וגם העליתי שדברי הטור מפורש בירושלמי שלענין ירושה ל"מ שהה וכן נכון גם העליתי לפי' א' שכתבתי בדברי התוס' נלמוד דאם לא אמר בפני הודה אפילו בן בן אומן ל"מ דלא טענינן ליתמי מילתא דל"ש וע"ש ועמש"ל סימן קנ"ב ע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.