אורים/חושן משפט/קיז

אורים ‏ חושן משפט קיז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מכאן תגבו. הואיל ולא אמר לא תגבו אלא מזה לא סמכה דעתם כלל שיהיה שעבודו מסולק מן שארי נכסים כלל ולכך עדיין שעבודו על שאר נכסים קיים כמ"ש המחבר:

(ב) אבל כל זמן שהיא בידו וכו'. וכתב הב"ח אפילו לדעת זו היינו מבינונית לבינונית אבל אם היא עדית ובעל חוב דינו בינונית יכול לסלקו וכן להיפוך דאם היא זיבורית יכול המלו' לומר אני רוצה בינונית כדיני ועיין תומים:

(ג) וי"א. הוא דעת הטור דס"ל אפילו מבינונית לבינונית יכול לסלקו. וכן אם מכר זו אפותקי סתם אם יש נכסים בני חורין א"י לגבות משדה זו אשר נמכר כי יאמר הלוקח הנחתי לך ב"ח אבל אם אין ב"ח רק שדה אחת הנמכרת אח"כ אין לוקח יכול לדחותו לומר כלך אצל זו שמאוחר לקניני הואיל וליכא ב"ח לא הטריחו אותו וכ"כ המ"מ וממש כל המחברים ועיין תומים:

(ד) אין יכול לסלקו בדמים. היינו באפותקי מפורש אין הלוקח יכול לסלקו בדמים ולא היורש אבל באפותקי סתם אף הלוקח יכול לסלקו והלוה בעצמו לעולם יכול לסלק בדמים הן באפותקי סתם והן באפותקי מפורש וכתב הסמ"ע דכל מקום דיכול לסלקו בדמים ה"ה אם אין לו דמים יכול לסלקו במטלטלין דהכל מיט' אקרי ולא אתא רק לאפוקי דלא יכול לסלקו בשאר קרקע:

(ה) י"א דגובה משאר נכסים. כן דעת התוס' אף ע"פ שהרמב"ן ובעה"ת חולקים העיקר כדברי תוס' ואף ע"ג דקי"ל במוכר שלא באחריות אפילו נמצא שדה אינו שלו אינו חוזר עליו התם פי' שלא באחריות אבל הכא דלא פי' דעתו היה אם הוא שלו אבל בשאינו שלו למפרע בטלה ולא על זה נתן מעות שלו ועיין תומים דאם לאחר שהוציא יש לו עדים שבעולה הוציא רק לא היו יכולים להעיד שלגבי נגזל היו נוגעים אין המלוה חוזר עליו דיטעון מה לעשות בעלילה באו עלי עיין שם:

(ו) אבל אם מכרה ממכר עולם. המגיד משנה פי' אם אמר ללוקח שמוכרה לו אבל אם יבא בעל אפותקי יטרפנו הרי זה מכורה עד שיבא ויטרפנה אבל אם מכרה סתם יכול הלוקח לחזור בו ולומר אילו הייתי יודע שהוא משועבדת לאפותקי אפילו אפותקי סתם לא היה לוקחה והרי זה מום וחוזר. ועיין תומים דכתבתי כי מדברי ירושלמי נראה פשוט דבמכרה סתם דהוי ממכר עולם אין מכירה חל דגוף שדה קנוי לבעל אפותקי רק תנאי יש לו שיכול לסלקו באופנים הנזכרים אבל מ"מ גוף שדה קנוי לו ואין אדם מוכר דבר שאין שלו ואין מכירה לחצאין והמכירה בטל לגמרי אבל בהתנה רק עד שיטרפה הימנו אין זה גדר מכירה רק כמשכירו לו עד אותו זמן ומהני וזה נראה ברור ע"ש:

(ז) אבל רוב מפרשים חולקין כו'. כוונת דבריו דלא מבעיא דחולקין באפותקי סתם דפשיטא דהא אם ימצא ב"ח אינו טורף ממנו אלא אפילו גבי אפותקי מפורש ס"ל להחולקין אף דהדין דין פשוט דאם יש כאן ב"ח מ"מ טורף מאפותקי מפורש מכל מקום אם מכר ממכר קיים עד שעת טירפא ומכ"ש גבי אפותקי סתם זהו שיעור דבריו וכוונתו אף שהלשון קצת מגומגם אין כל כך תימא ומהזרות ולק"מ ואין צריך לכל אריכות הסמ"ע כי גם הרמ"א דעתו כדעת המ"מ הנ"ל בכל אופן:

(ח) משכונא. פי' הסמ"ע בנכייתא: וכן הוא בטור ובעה"ת ועיין תומים דהעליתי היינו בשלמו ימי משכנתא אבל לא שלמו לא חל המכירה כל זמן שלא סילק לב"ח ועיין שם. ולדעת המחבר דאוסר בי"ד בנכייתא ולא שרי רק במשכנתא דסורא ומשכנתא דסורא הוי ודאי אפותקי מפורש צ"ל דאיירי דשם לכל הפרי ותו ליכא גביה איסור רבית כלל:

(ט) דינו כאפותקי מפורש. דלא תימא דכוונת אין לך פרעון אלא מזה מפירות בנכייתא קמ"ל דלכל מילי הוי כאפותקי סמ"ע וכתב הסמ"ע בשם תשובת רשב"א דאפילו שעבד ג"כ שאר נכסים נמי מ"מ דינו כאפותקי מפורש וא"י לסלקו בשאר נכסים ובתשובת רשב"א סימן תתקמ"ב מבואר דגם אי שטפה נהר אינו גובה משאר נכסים וצ"ל הא דשעבד לו שאר נמי לאיזה צורך חל שעבוד הא א"י לסלקו כלל בשאר נכסים ואם נשטף הפסיד דנ"מ אם ימצא אפותקי אינו שלו וגזולה היא ביד הלוה דנשאר חובו כמ"ש הרמ"א בס"א ועל זה שעבד כל נכסיו אבל זולת זה נשאר לו שעבוד רק על אפותקי ואין כאן שעבוד כלל על שארי נכסים כלל וכלל:

(י) שורו אפותקי ומכרו. ה"ה נתנו במתנה כ"כ הסמ"ע בשם הרשב"א ועיין תומים כי כתבתי שהוא ספיקא דדינא כי נר' כי רש"י ותוס' חולקים:

(יא) שאין להם קול. ואם שעבד מא"ק מדינא דש"ס גובה רק האידנא אין גובה מפני תקנת השוק ועיין לעיל סי' ס' וסימן קי"א:

(יב) בשטר. דמטלטלין לאו בני שטרא נינהו ואין מועיל בהם שטר דמ"מ לית להו הכא:

(יג) ואפילו ידע הלוקח כו'. זהו בכל מקום דתקנו חכמים דלא יטרוף מפני שאין לו קול לא פלוג עבדי חכמים אפילו ידע בו הלוקח ואפילו התרה בו שלא יקחנו:

(יד) וקדם מלוה מאוחר וגבאן כו'. וכתב סמ"ע דה"ה אם באים לגבות כאחד חולקין ולית בינייהו דין קדימה. וליתא כמש"ל בסי' ק"ד דבכתב ליה מטלטלין וקרקע דמשתעבדי לגבות מיתומים רק לית ליה קלא מתחילה יהבינן למוקדם דהא משתעבד ועיין לעיל סימן ק"ד והיינו הך אפותקי דמזה נלמד ולכך דייק אם כבר גבה אבל לא מתחילה:

(טו) לא גבה. אפילו לדידן דלא עשו תקנת שוק לגבי לוה ולוה סמ"ע ואפילו לא היה אפותקי כלל:

(טז) עשה עבדו אפותקי כו'. עיין תומים שהארכתי בזה והעליתי דלכ"ע בעי שטר ושצריך שיכתוב בו עכ"פ שעבוד מטלטלין וקרקע רק אף שלא נזכר בו עבד זו לאפותקי מ"מ גובה משעבדי דאית ליה קלא אבל אם לא נזכר בשטר שום שעבוד מטלטלין כיון דקי"ל עבדא כמטלטלין דמי מה יועיל דאית ליה קלא הא לא משתעבד ומן יתומים ג"כ לא גבי מדינא דגמרא. ומכ"ש אם לא היה הלואה כלל בשטר דלית ליה שעבוד כלל וע"ש שהארכתי:

(יז) בסתם. פי' אם הוא אפותקי סתם דינו כסתם ואינו יכול לדחותו ללקוחת שקנו אחריו ואם הוא אפותקי מפורש דינו כמפורש וא"י לדחותו לשאר נכסים כלל:

(יח) מפני שיש לו קול. היינו שעבד מפורסם שהוא אפותקי לפלוני ועי"כ גם עדים מפרסמים וגם יש ללקוחת לחקור ועיין תומים ולכך דינו כקרקע אף דקיימא לן עבדים כמטלטלים:

(יט) יצא לחירות. דהקדש וחמץ ושחרור מפקיעין מיד שעבוד:

(כ) וב"ח גובה חובו וכו'. החוב הראשון כבר פקע דהא התנה לא יהיה לך פרעון אלא מזה וה"ל כמו שטפה נהר דאין לו כלום בהלוה רק הוא חייב לשלם מכח מזיק שעבודו של חבירו ומשעה שהיה משחררו אז חל החיוב ולכך צריך לכתוב שטר מזמן ההיא שחייב לו לשלם מתורת מזיק וגם צריך לפרוע מעידית כדין מזיק. וגם אם מת הלוה ובנו שחררו חייב ג"כ לשלם מכח מזיק אלא שאני מסופק אי מצי היורש לשחרר ועיין תומים גם נסתפקתי אם לא שעבד רק חצי העבד ושחררו אם חייב לשלם וצ"ע:

(כא) כמו קדושת הגוף. המחבר נמשך אחרי דעת רש"י ותוס' דס"ל קדושת הגוף מפקיע מידי שעבוד ולא קדושת דמים רק מ"מ אף קדושת דמים שלא יאמרו הקדש יוצא בלי פדיון פודה בש"פ ועיין תומים כי רמב"ם חולק וס"ל דאף קדושת דמים מפקיע מידי שעבוד והעליתי דאף לרמב"ם בזה"ז אף הב"ח בעצמו יכול לפדותו רק יש נ"מ לשיטת הרמב"ם גבי אפותקי ע"ש:

(כב) על דעת שיקבר עמו. היינו עביד מעשה דפרסיה עליה אבל ביחוד והזמנה לחוד קיי"ל לא מיתסר מ"ע:

(כג) יפדנו המלוה בדבר מועט. עיין תומים כי דעת היש"ש דוקא בדבר דמפורסם פדיונו כמו ד' זוז וכדומה ואני כתבתי בתומים דקדושת דמים א"צ להחמיר:

(כד) ויש חולקים. והדיעה קמייתא סבר אלמוה רבנן לשעבודא דבעל חוב דא"כ כל אדם יעשה כן להפקיע בעל חוב מה שאין כן באיצטלא דפרסיה אמיתנא דאסרנוהו לכ"ע א"כ מהכ"ת יעשה כן והיש חולקי' סבירא לי' דלא אלמוהו. ועיין בתומים דהעליתי במטלטלים דלא שעבדם בשטר לכולי עלמא הדין כיש חולקים ומכל מקום כופין אותו עד שיתחרט וישאל על נדרו ר"ן ומגיד משנה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.