באר הגולה/חושן משפט/קיז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ל' הרמב"ם פי"ח מהל' מלוה דין ג' מימרא דרבי יוחנן וכדמפרש לה בגמרא שם וברייתא מפורשת גיטין דף מ"א ע"א
(ב) פרש"י והמים צפים עוד לעולם עליה
(ג) בשם הרשב"א והרמב"ן וכ"כ בסה"ת בשם ה"ר יהודא
(ד) רמב"ם שם דין ח' וכתב ה"ה מבואר בפ"ק דמציעא (דף ע"ו ע"ב) דכי שויא אפותיקי מפורש לא מצי הלוקח לסלק ליה בזוזי וכן כתבו ז"ל
(ה) פי' על הלוה
(ו) ל' הרמב"ם שם דין ד' וכתב ה"ה ברייתא שם תניא אידך העושה שדהו אפותיקי וכו' ומכרה לאחר גובים וכו' וכתב שרבינו ז"ל פוסק כת"ק וכן פסק הרמב"ן ז"ל ופרש' הרי"ף באפותיקי סתם וכו' אבל באפותיקי מפורש ודאי אפילו יש שם שאר נכסים גובין ממנו שהרי שעבודן עליו לבד היא וכ' הסמ"ע בשם הרשב"א בתשובה סימן קי"ז ☜באם כ' לו אפותיקי מפורש אף ע"פ ששיעבדו לו שאר נכסיו בשטר אפ"ה דינו כשאר אפותיקי מפורש ולא יוכל לסלקו בשאר נכסים
(ז) כתב ה"ה וכן כתב הר"ן נראה דעת רבינו לפרש שאע"פ שאם יש שאר נכסים בני חורין גובה מהן ולא מזו מ"מ אם מכר לוה שאר נכסים אחר מכירה זו הרי המלוה טורף את זו ובזה יפה כח האפותיקי וכן כ' רבינו אפרים ז"ל וז"ש בירושלמי ולוקח יחוש לעצמו דמשמע דיותר יש לו לחוש ללוקח בשביל האפותיקי יותר משאר לוקחים
(ח) שם וכתב ה"ה שזו פשט הירושלמי שהובא בהלכות
(ט) פי' שמכר בפי' עד זמן גוביינות החוב לבד
(י) לפי שהיה לו נפרש שהיה משועבד באפותיקי אם ימכור שאר נכסים יבא ב"ח לגבות מזו וה"ה סיים שם ודברי רבינו צ"ע
(כ) דברי רבינו רמ"א בכאן לא הבנתי וצ"ע לפמ"ש לעיל בשם ה"ה בפירוש דברי הרמב"ם שאיירי באפותיקי סתם וכן כתב גם הרב סמ"ע והאריך בזה
(ל) טור ס"ב כן כ' הרשב"א וכ"כ ה"ה שם בשמו בשם חידושי הרמב"ן שכן פר"ח ז"ל וכ"כ רבינו יצחק בתשובה
(מ) מימרא דרבה ב"ב דף מ"ד ע"ב וכתב הרשב"א בתשובה סימן תרי"ח ה"ה אם נתן במתנה אינו גובה ממנו
(נ) טור ס"ג כ"כ הנ"י וכן כתב בה"ת בשער מ"ג וטעמא משום דמטלטלי לאו בני שטרא נינהו ולית להו קלא דאם איתא ה"ל לאקשויי בפרק חזקת (שם) ליחוש שמא עשאו אפותיקי בשטר
(ס) ע' במ"ש בריש סימן קי"ג ומבואר שם דאפילו התרה המלוה בלקוחות וכו' אין הבע"ח גובה ממנו
(ע) ל' בה"ת בשער מ"ג הביאו הב"י בסימן ד'
(פ) ואפילו לא עשאן אפותיקי ומבואר בסי' קי"ג ס"ג וכמ"ש שם:
(צ) במימרא דרבה שם בפרק חזקת
(ק) טור ס"ה וכן כתב הרב המגיד שם ד"ה וביאר שם אין שם שאר נכסים דוקא ואם הוא אפותיקי מפורש ואפי' יש שם שאר נכסים
(ר) ל' הרמב"ם שם דין ו' וכתב ה"ה משנה וגמרא פרק השולח (דף מ' ע"ב) ופסק כרשב"ג וכאוקימתא דרב שם וכן הוא העיקר בנוסח ההלכות וכן כתב הר"ן וכתב דממתני' משמע דאפותיקי מפורש עסקינן מדהצריכו למשחרר לכתוב שטר אחר ואי בסתם הא משעבדי ליה כולה נכסי
(ש) וכתב הטור שזה השטר כבר נפרע פירוש דהוי כעושה שדהו אפותיקי מפורש ושטפה הנהר שפטור מחובו אלא כששחררו נתחייב לו מדין מזיק
(ת) שם במשנה וכרשב"ג
(א) טור ס"ו
(ב) עובדא יבמות דס"ו ע"ב לקמיה דרבא
(ג) כפי' רש"י שם דתכריכי המת אסורים בהנאה ומבואר בי"ד סימן שמ"ט
(ד) אלא שמנדין אותו עד שישאל על נדרו ויתירו לו ואפילו נדר ע"ד רבים יש לו התרה דהא דבר מצוה הוא פריעת ב"ח ריטב"א וכ"כ המרדכי שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |