אורים/חושן משפט/קטז

אורים ‏ חושן משפט קטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ואין הב"ח צריך לכתוב וכו'. רוצה לומר דלא יכול לטעון המוכר אולי לא פרעת למלוה ברר מן מלוה בכומ"ס או הודאה כי א"צ רק כיון שהב"ד נותנים טרפא ודאי האמת שגבה ממנו המלוה וגם אם רוצה הלוקח כומ"ס מהמלוה א"צ ליתן לו ואין בידו להכריח בב"ד שיתן לו רק די שב"ד כותבין לו טרפא.

(ב) והוקרה ושוה אלף. לדעת המחבר בסימן הקודם דבנתייקרה הוי שבחא ממילא גובה המלוה כל שבח א"ש ולדעת הרמ"א שהביא דעת החולקים דאף בנתייקרה אין לו רק חצי שבח צ"ל כאן או דמיירי באפותקי או נתייקרה באלף לאו דוקא רק הרצון דכל כך נתייקרה עד שמגיע לחלק המלוה הטורף אלף סמ"ע וש"ך.

(ג) כותבין לו טרפא באלף. היינו דכותבין בתוך הטרפא כמה היה דמי זבינא וכמה נתייקרה דזה דמי זבינא טריף ממשעבדי ומה שנתייקרה הוא רק שבחו גובה רק מב"ח ולכך צריך לפרש כן בטירפא ואפילו לדעת התוס' ב"מ דלקוחת שקנו אחר טירפא גובה משעבדי מ"מ יש נ"מ ללקוחת שקנו כבר והם במד"ה דטורף מהם הקרן ולא השבח.

(ד) ובשעת הטרפא לא היה שוה אלא ת"ק. עיי' תומים כי דבר זה במחלוקת שנוי' והמ"מ חולק וצ"ע לדינא. אבל אם אף מתחילה לא היה שוה רק ת"ק כמו עכשיו ומ"מ הלוקח נתן בעבורו אלף לכ"ע גובה אלף כי הוא אמר לדידי היה שוה אלף מתחילה ועד סוף וכ"כ הש"ך.

(ה) או שהיה שוה אלף ולקחה בת"ק. ואם אח"כ הוזלה בת"ק לכ"ע אין לו אלא ת"ק דהא לקחה בת"ק ועכשיו אינו שוה אלא ת"ק כן הוכחתי בתומים מדברי תשובת הגאונים ע"ש.

(ו) ובא הוא לטרוף וכו'. היינו הקרן אבל שבח אינו גובה רק מבני חורין ולא מלקוחת כמ"ש.

(ז) אלא בעדים בעלמא. דבשלמא בהלואה מאן דיזיף בצנעה יזיף ולית להו קלא רק בשטר אבל מאן דמוכר בפומבי מוכר ואית להו קלא אפילו בעדים גמרא וצריך הטעם אפילו בהלואה דלית גביה חשש פרעון תוך זמנו או לא תפרעני אלא בפני פלוני פלוני דאל"כ בלא"ה א"א לגבות מן לקוחות דטענינן להו פרע.

(ח) בעדים. עיין תומים דאם גבה מן הלוקח ב"ח אזי אין נאמו לומר פרעתי דה"ל ליקח שטר של הלואה מן הלוקח. אבל אם גבה ממנו ששדה זו גזילה אז טוענים ללקוחת פרעו אם לא תיכף בעת הגבייה כתבו ב"ד ללוקח טרפא דא"כ תו לא פרע דטרפא בידו מה בעי. משא"כ אם לקח בשטר לעולם לא טענין פרעו דשטר מקח בידו מה בעי ועיין תומים:

(ט) אפילו לא פירש אחריות. דגם בזה אמרינן נמי אחריות ט"ס הוא ועיין תומים כי בעה"ת חולק ויש לו ראיה מדברי גמרא ולכן דין זה צל"ע:

(י) דמתנה אין לה קול. ואפילו אומר כתבו בשוקא דאי לאו הכי בלא"ה אין במתנה ממש מ"מ נותן בצנעה ואין לו כ"כ קול. ועיין תומים דכתבתי כי דין זה צל"ע ע"ש:

(יא) אלא בשטר. ואם מכר לחבירו שדה בעדים והלוקח נ"ח לו דמי זבינא דעת המבי"ט דמוכר טורף מן משעבדי דמי זבינא דמוכר בפרהסיא זבין ואית ליה קלא והש"ך השיג דנהי דאית קלא דמכר שדהו אבל הך דנ"ח לו דמי זבינא לית ליה קלא ונכון הוא ולי יש ספק להיפוך אם מכר שדה בעדים ונ"ח לו דמים ואח"כ פרע לו שלא בעדים אם יש לו ללוקח שעבוד כלל דאימת יחול השעבוד על הקרן בשעת מכירה בעדים הא אז היה דמי זבינא עדיין ביד לוקח ומה אחריות נכסים של המוכר שייך בזה הא הקרן בידו ולאח"כ שפרע דאז יחול השעבוד במה יחול הא ליכא עדים ולכן צ"ע:

(יב) שלא חתמו על שום שטר וכו'. עיין בתומים שהארכתי מה חשש יש אי חתמו שטר וע"ש באריכו' החשש ודוק:

(יג) שיתבע הלוה שמכר לו. ובסמ"ע וכן בדרישה נסתפק דלחד תי' דוקא אם הלוה מודה שלא נכתב שטר אז גובה הימנו דכיון דהודה דלא כתב שטר מה חשש יש אבל אם טוען המוכר שכתב לו שטר ג"כ א"כ יש חשש שיגבה מן המוכר בעדים הללו ואחר כך יבא לגבות בשטר מן לקוחת א"י לגבות באמת מיהו אפשר יכול להטיל שבועה על מוכר ועוד תי' דלא חששו לפסידא דלוה ומוכר ולפ"ז אפילו ידוע שכתב שטר גובה וכן הסכמתי בתומים ולא מטעמיה ע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.