אורים/חושן משפט/עח

אורים ‏ חושן משפט עח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ותבעו תוך הזמן וכו'. דוקא תובעו בברי אבל אם אין טוען ברי לא מהני הך חזקה סמ"ע ועיין בתומים דוקא אם התובע עצמו מספקא ליה אבל אם יורשיו תובעים כיון דלא ה"ל למידע אם הוא דבר שאפשר שלא יגיע לכלל חיוב כלל אפשר דלכ"ע אמרינן חזקה אין אדם וכו' אבל בדבר שחיובו ברור נסתפק במרדכי:

(ב) וה"ה דלא יכול לומר מחלת. דמחילה טענה גרוע ואין נאמן רק במגו דפרעתי ובזו הא א"נ דפרע:

(ג) מיתומים. קטנים כן הסכמת רוב הפוסקים ולא מצי למימר קים לי כלל בהנך דס"ל דאין מוציאים מי"ק ואם הגיע זמן בחיים רק המלוה נתחסד עמו והאריך לו הזמן ג"כ נפרעין מי"ק דמ"ש הא הוא בת"ז ש"ך ולא כרשד"ם וכ"פ בכה"ג:

(ד) ונתקבל וכו'. דאין מקבלים עדות על קטנים דה"ל שלא בפני בע"ד אבל בשטר מקיימין אפילו שלא בפני בע"ד ועיין מש"ל סימן ק"י באריכות מזה ע"ש:

(ה) ובלבד שיש עדים וכו'. אפילו לא הלוהו בעדים רק הודה בפני עדים או שנתברר שחייב לו תו':

(ו) דאל"כ נאמן במגו. עיין תומים סעיף קטן ב' דהעליתי דלא אמרינן מגו דתנאי היה לי עמך שאהיה נאמן אפילו בתוך זמן אף על פי שמשמע במרדכי דנאמן ע"ש:

(ז) הוחזק כפרן. דמהכ"ת יפרע ואי דידע דינא דאין נאמן ולכך פרעו שנית אולי לא יעיז לכפור בו בב"ד ואימת ב"ד עליו והש"ך כתב שהוא צ"ע וכן הסכמתי בתומים ס"ק ג' באריכות דהוא ספיקא דדינא ע"ש:

(ח) ועוסק בהן לצורך אחרים. ומכ"ש דאם הוא פקדון שאין נוגע בהם כלל פשיטא די"ל החזירן תוך זמן אלא אפילו מתעסק בהם רק שאין לו תועלת לעצמו רק כל הפירות לבעל המעות י"ל דהחזירן תוך זמן אבל אם מקבל רווח עסקא לעצמו אף שנותן מהם החצי לנותן עסקא אין נאמן דהחזיר תוך זמן אך זה אצל עסקא דאין לו קצוב כמה יתן רק אם יהיה רווח נותן אם אין רווח אין נותן א"כ מהכ"ת יחזירו תוך זמן מה איכפת ליה אולי יקרה לו רווח ואם לאו הא גם לנותן אינו נותן אבל עסקא הנהוגים בעת שאף שנא' בו שנאמן על הרווחים בשבועה מ"מ יש כ"כ הרבה תנאים שצריך ליתן בכל חדש וחודש חשבון וכדומה עד שמוכרח הוא ממש ליתן הרווחים כפי קצבתו שקצב א"כ י"ל זהו מחזיר תוך זמן להקל מעצמו עול הרווחים דאף דלא ירויח מ"מ יצטרך ליתן ומה לו זה ועיין בתשו' מהרי"ט חלק ח"מ סימן קכ"ד דפסק באם צריך ליתן רווח בבירור כגון להקדש וכדומה אפילו דבר מועט נאמן דפרע גו זימנא וא"כ צ"ע בשטרי עסקא שלנו אם לא דמיא לנדון של מהרי"ט הנ"ל:

(ט) הוי כשאר פקדון. כתב מהר"א ששון סי' ע"ד אם קבע זמן לפרעון אבל בזמנו לא יפרע לו רק בסחורה עופרת וכדומה י"ל דנזדמן לו בתוך זמן סחורה הנ"ל אחת לאחת יפרעו כי לא רצה להמתין עד זמן מוגבל כי אולי לא יזדמן לו בזמן ההוא סחור' הנ"ל ע"ש כי מסתברים דבריו והש"ך בס"ק יו"ד פקפק עליו ואין דבריו מוכרחים:

(י) ושכירות. ה"ה פדיון הבן:

(יא) כל קונטרס. הסמ"ע ביקש לעשות חילוק בין קונטרס לדף ואין לחלק בדחוקים ולשון קונטרס הוא לשון צרפת דבר הנכתב כל דבר הנכתב קורין קונטרא:

(יב) מיד זמנו. עיין מ"ש בתומים כי נראה דבזה מחלוקת רבוותא ויכול המוחזק לומר קים לי דאף בזה אין פורע תוך זמנו:

(יג) וה"ה כל מלאכה וכו'. ובס"ת שכתב סופר יריעה אחת נראה דלא דמי לקונטרס דקונטרס בפני עצמו ראוי ללמוד מתוכו ד"ת וא"כ י"ל דמטו זימנא אבל ס"ת יריעה א' אסור דקי"ל דאין כותבין מגילה לתנוק להתלמד וא"כ מה נצרך לו והוי כתוך זמנו ולא שייך מלאכה מתפרדת אך בנשלם חומש אחד בזו הוי כמלאכה מתפרדת דחומשין מותרים:

(יד) מלאכה מתפרדת. פשוטן של דברים דעל כל קונטרס הנגמר נאמן דפרע אבל לא על קונטרס שעדיין לא נגמר ולא נכתב כלל אמנם הש"ך מפרש אפילו מה שלא נגמר עדיין יכול לומר פרעתיך כדי שלא תטרדנו כל יום ושעה כשתגמור הקונטרס לומר פרע לי ועיין תומים שהסכמתי דעת ר"ת לדבריו ואף דקשי' לי' מדברי התו':

(טו) וי"א שצריך. דלא דמי דאין צריך לישבע נגד יתומים דאמרינן דאי איתא דפרע הוה פקיד אבל גבי לקוחות אפשר דאינם יודעין מצוואתו סמ"ע והע"ש כתב דאביהן לא חייש לטובת הלקוחות למפקד ולדבריו אם מת והניח ב"ח לגבות רק אח"כ נשתדפו יש לגבות בלי שבועה דהא הוא לא ידע מזה וא"כ ה"ל למפקד דלא יגבה מבניו דהניח להם ב"ח ועיין תומים דהעליתי הואיל וסתמו פוסקים באפי' מת פתאום גובה מיורשים בלי שבועה ש"מ לא פקיד לאו דוקא רק היה נוטל שובר ולגבי לקוחות שובר ליכא עיין תומים ואם חי וטוען לא פרעתי דעת המע"מ וש"ך דמ"מ צריך לישבע נגד לקוח' ועיין תומים מ"ש כי אין ראית המעדני מלך מכרעת כלל ע"ש:

(טז) דצריך. הואיל וטוען ברי משא"כ ביתמי דה"ל טענת שמא ולא טענין ליתמי להשביע והעלו כל האחרונים דמתחילה פורע לו ואחר כך משביעו היסת:

(יז) וכן עיקר. עיין תומים דהעליתי דלא נחלקו שני דיעות הללו רק בזה אי על אותו טענה פוסקים הב"ד תיכף צא ופרע אבל התובע ישבע אח"כ היסת או שהב"ד פוסקים סתם צא ופרע לו רק לאחר שפרעו אם תבעו שנית וטוען עליו פרעתיך ב' פעמים יכול להשביעו היסת לכ"ע ולית בזה חולק כלל ובזה איירי לקמן סימן שי"ז ע"ש ועיין בתומים מ"ש בזה דלא תקשי ממ"ש המחבר לקמן סימן קנ"ז סי' ע"ש:

(יח) שלא קבע לו זמן. או קבע ועבר זמן דאם טוען הלוה ישבע לי שלא פרעתיו צריך לישבע וכדלקמן סימן פ"ב ע"ש:

(יט) הני מילי וכו'. הספר מאירת עינים והשפתי כהן נחלקו בפי' דברי הטור באריכות אבל לדינא שניהם כאחד מסכימין דכל היום יכול לומר פרעתיך עתה לאפוקי כשתבעו ברגע כשהאיר היום דאז איך יוכל לומר פרעתיך עתה הא עדיין לא האיר היום וצ"ל מקודם והיינו תוך זמנו ואינו נאמן ואם אמר לאחר שהאיר היום ובאמצע היום פרעתיך תוך זמנו לדעת התו' אינו נאמן דאין לו מגו דפרעתיך עכשיו דהוא העזה ויותר נח לומר לו דפרע מתמול שלשום ולדעת הרמב"ן גם בזה יש לו מגו ובסוף היום כשאמר פרע קודם זמנו לדעת הסמ"ע אף לדעת התו' יש לו מגו דפרע לאחר שהאיר היום והש"ך השיגו דמ"ש אמצע היום או סוף היום ומי יבחין השעות ורגעים ולעולם אין לשיטת התו' מגו וכ"כ מהר"ץ בהגה לט"ז והנכון אתם ועיין מה שכתבתי בתומים ליישב מ"ש לשיטת התו' והחולקים וכי נ"מ בין שיטת התו' והחולקים אם יכול לתובעו בבית דין ביום דמשלם זמנו עיין שם:

(כ) נאמן במגו וכו'. ואם תפס המלוה אחר כך בעדים ואמר שתפסו בשביל דלא נפרע אז בתוך זמנו עיין תומים מה שכתבתי בזה באריכות כי צריך עיון אי מפקינן מיניה עיין שם:

(כא) דפרעתיך היום. עיין בתומים שכתבתי אי אמר ליה אל תפרעני אלא בעדים ובא ביום דמשנם זמנו ואמר פרעתיך בתוך הזמן בפני פ' ופ' והלכו מד"ה אינו נאמן דלית ליה מגו בזה ע"ש:

(כב) אבל ליתמי וכו'. והש"ך כתב דלמ"ד דטענינן ליתמי מילתא דל"ש לקמן בסימן ק"ח אף זהו טועניו ועיין תומים מה שכתבתי ליישב לדין זה שהוא מראב"ד:

(כג) וטוען שפרעו בזמנו. פי' בתוך זמן וכן משמע בש"ך וכתב הסמ"ע דצ"ע מה קמ"ל כבר נאמר בסעיף הקדום בטוען בסוף היום פרעתי תוך זמן נאמן במגו ואפשר לומר לפמ"ש דאם תפס תובע בעדים אין מוציאין מידי א"כ ה"א דיכול הלוה לטעון איך אשבע למחר תתפוס משלי בעדים ותחזיקו ומה לי לישבע קודם שבועה קבל עליך דאם תתפוס שתחזיר ולא תטעון קים ליה קמ"ל דלא ונשבע היסת:

(כד) היינו דוקא בקובע לו זמן כו'. עיין תומים שכתבתי ב' טעמים או משום דבקבע גילה דעתו דבתוך זמן לית ליה מעות משא"כ בסתם הלואה או דבסתם הלואה אי תפס משל חבירו בתוך זמן א"מ מה שאין כן בקובע זמן עיין שם באריכות גם העליתי בזה כדברי הרמב"ן דאם נתנו לו בית דין זמן ב"ד אף דהוא שואל זמן ב"ד מכל מקום נאמן לומר פרעתי ת"ז ע"ש באריכות ועמ"ש דבשטר אפילו תוך ל' יום גם כן אין פורע בלי שובר ע"ש דכן כ' הב"ח:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.