אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום רביעי יח ניסן - מסכת שקלים דף י[עריכה]

ספר העזרה או ספרו של עזרא[עריכה]

משנתנו (י:) וסוגיית הגמרא עוסקים בדברים שונים הנעשים מתרומת הלשכה או משייריה. רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייא בשם רבי שמלאי מוסיף שאף מגיהי ספר העזרה היו נוטלין את שכרן מתרומת הלשכה. בגירסאות אחרות מופיע "ספר עזרא" בא' ולא "ספר עזרה" בה"א והגר"א בהגהותיו מעיר שאי אפשר לפרש כן כי בודאי ספר עזרא שכל התורה עוברת על פיו וכל סדר כתיבת התורה ממנו קבלנו, לא שייך לומר שהיו מגיהים אותו. ולכן גורס הגר"א "ספר עזרה" ומציין לדברי המשנה במועד קטן (יח:) ולפירוש רש"י שם.

את מילותיו של רבי שמלאי "מגיהי ספר העזרה" ניתן היה לפרש בשני אופנים, אותם מציע העץ יוסף (במדב"ר יא ג): מגיהי ספר העזרה. פירוש, המגיהים הספר שבעזרה. והמתנות כהונה פירש ספר היה מונח בעזרה שמתוכו היו מגיהים כל ספרי תורות.

בדברי הגר"א לכאורה ישנה סתירה בנקודה זו, שהרי דחה את הגירסא "ספר עזרא" בכך שלא ניתן לפרש שהיו מגיהים אותו, הרי שפירש את הלשון "מגיהי ספר העזרה" שהיו מגיהים את הספר עצמו, ואילו בתחילת דבריו ציין לדברי רש"י במועד קטן המפרש שבספר העזרה היו מגיהים את שאר ספרי התורה. ואם כן מדוע לא נגרוס ספר עזרא ונפרש שמגיהי ספר עזרא היו משתמשים בספר זה להגהת שאר הספרים וכמו שפירש רש"י.

ובאמת החזון איש (ידים, סימן ח אות ב) כתב שאין חילוק בין שני הגירסאות (ברש"י מו"ק שם), כי הספר שהיה מונח בעזרה היה ספרו של עזרא וממנו היו מגיהים את שאר הספרים. ויעויין עוד בספר יפה עינים (כתובות קו.) שכתב לאור דברי רש"י שנכון יותר לגרוס בירושלמי כאן "מגיהי מספר העזרה" כי ההגהה לא נעשתה בספר עצמו אלא על פי הספר.


האם שייך להגיה את ספרו של עזרא

המשנה במסכת מועד קטן שאליה מציין הגר"א, עוסקת בדיני חול המועד ושם נאמר: ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא. ומפרש רש"י: ס"ת של עזרא. ואני שמעתי עזרה בה' ופירושו ספר מוגה היה בעזרה שממנו היו מגיהים כל ספרי גולה.

על דברי רש"י המפרש "ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא" דהיינו שאר ספרים שהביאו לירושלים כדי להגיהם על פי ספר עזרה, העיר בספר שושנים לדוד: מי לחצו ליכנס בפרצה דחוקה כזו כו' ובאמת אין צריך לזה כלל, דגוזמא קתני, אפילו אם נמצא טעות בספר עזרה כו' דסלקא דעתך אמינא דשרי לתקנו משום צורך רבים ודלא ליתי מינה חורבא שהרי הכל מתנהגים להגיה ספריהם על פי ספר זה - אפילו הכי אסור.

אמנם כבר כתב הגר"א כאן שעל ספר עזרא שכל התורה עוברת על פיו וכל סדר כתיבת התורה ממנו קבלנו לא שייך לומר שנפלה בו טעות וממילא מובן מדוע הוצרך רש"י להידחק ולפרש ש"אפילו בספר עזרא" היינו שבאו להגיה ספרים אחרים על פיו.


לשם מה נצרך ספר העזרה

על ספרו של עזרא כבר למדנו אדוננו הגר"א שעל פיו קיבלנו מסורת התורה וכל סדר כתיבת התורה. אך לגירסת רש"י במועד קטן וגירסת הגר"א כאן "ספר עזרה" יש לדעת מהו ספר זה ולשם מה נכתב.

הגר"א מציין לפירושו של הריטב"א (מו"ק שם) שפירש שבספר תורה זה היה הכהן גדול קורא בעזרה ביום הכיפורים. והביא דבריו הבית יוסף (או"ח סימן תקמה) בשם הארחות חיים.

רש"י בבבא בתרא (יד:) מפרש שספר העזרה נכתב על ידי משה והיה משמש לקריאת כהן גדול ביום הכיפורים ולקריאת המלך בהקהל. וכ"כ השיטה מקובצת שם בשם הראב"ד.


היכן היה מונח

בגמרא בבבא בתרא שם מבואר שספר תורה זה היה מונח בארון הקודש בבית קדשי הקדשים. ואם כן לשיטת רש"י לכאורה מבואר שביום כיפור היה הכהן גדול מוציא את הספר תורה מבית קדשי הקדשים לקריאתו והיה מחזירו אחר כך למקומו בארון.

אמנם התוספות (יד. ד"ה שלא) העירו (על מה שנתבאר שם בסוגיא) שלא היו מוציאין את הספר תורה הזה שהרי אסור להיכנס לקדש הקדשים, ולכן פירשו שהיו מוציאים אותו רק כדי שלא יתעפש ויתקלקל. הרי שדעת התוספות אינה כדעת רש"י הסובר שבספר תורה זה קראו הכה"ג והמלך. וכ"כ הרמ"ה שם שלא קראו בספר תורה המונח בארון לעולם.


בעזרה היו כמה ספרים

בביאור טעם ודעת להגר"ח קניבסקי שליט"א על ברייתא דמלאכת המשכן הקשה איך יתכן לומר שלא הוציאוהו משם לעולם מסוגיית הגמרא דידן שמגיהי ספר העזרה היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. והוסיף להוכיח כן מדברי הירושלמי בסנהדרין (פ"ב ה"ו) שהיו מגיהים את הספר תורה של המלך על פי ספר העזרה. וכן מדברי המשנה בכלים (פט"ו מ"ו) שאין ספר עזרה מטמאה את הידים, ואם כלל לא הוציאוהו מה שייך שיטמא את הידים.

והסיק שם הגרח"ק שצ"ל שהיו כמה ספרים בעזרה, ואכן הספר שהיה בקדש הקדשים בארון לא יצא משם אך היו ספרים נוספים שהיו בעזרה ולא בקדש הקדשים ומהם היו מגיהים את ספרו של המלך וכו'. גם בירושלמי (תענית פ"ד ה"ב) מבואר שהיו שלשה ספרי תורה בעזרה וקיימו שנים מהם ואת האחד בטלו. וכעין זה נמצא במסכת סופרים (פ"ו ה"ד).


ספר העזרה לא היה תמיד בקדש הקדשים

עוד יישב הגרח"ק, שבבית שני לא היה ארון ולא ספרו של משה וכל המקורות הנזכרים המתייחסים לקריאה בספר העזרה היינו בבית שני.

כעין זה יעויין ביפה עינים (כתובות קו.) שפירש שלא היה הספר תורה מונח בארון רק בזמן התר הבמות שאז היה מותר לגשת לארון. ובכך יישב את הקושיה שהקשה "חכם אחד" על שיטת רש"י שהכהן הגדול היה קורא בספר עזרה ביום כיפור ולא מצאנו שנכנס לקדש הקדשים כדי להוציאו ולהחזירו.