אבן עוזר/פסחים/כה/א
רש"י בד"ה מנבילה כו' ויש מפרשים כו' הנך נמי לא מטמאן. עכ"ל, ויש לתרין פירושם דהא דרשינן מבשר בשדה טריפה לעובר שהוציא ידו מבהמה שהאבר אסור כמ"ש רש"י לעיל דף כ"ב (ע"א) בד"ה ור"מ כו', ור"מ סבר פ' בהמה המקשה דף ע"ב במתני' דהאבר היוצא היא נבילה. ואף דרבנן פליגי שם על ר"מ, מ"מ הא ע"כ הך ברייתא דצריכא למילף מכלאי הכרם ע"כ לר"מ אתי, דאי לרבנן בלא כלאי. הכרם ה"מ למילף משור הנסקל כמ"ש התוס' בד"ה מה לחמץ כו', דאין לומר מה לשור הנסקל שלא היה לו שעת הכושר, ור"ל משום דאסור בחייו משום אבר מן החי, הא מ"מ מצינו למילף משור הנסקל שהוא בן פקוע כמ"ש התוס' בב"ק דף מ"א (ע"א) בד"ה איני יודע דאיהו ה"ל שעת הכושר, אלא ע"כ צ"ל הא דצריך הברייתא למילף מכלאי הכרם, היינו אליבא דר"מ דס"ל בחולין דף ע"ד במשנה דבן ט' חי לא ניתר בשחיטת אמו. ולדידיה לא משכחינן שור הנסקל דליהוי ליה שעת הכושר, מש"ה צריך למילף מכלאי הכרם, ע"כ פריך לר"מ איך אפשר למילף מכלאי הכרם כו', וכיון דעיקר קושייתו קאי לר"מ לכן קרי ליה שפיר נבילה, דלר"מ אבר היוצא דמיירי ביה קרא דבשר בשדה טריפה הוא נבילה כדפי':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |